בשר ושם / יפעת גדות

בשר ושם / יפעת גדות

וֵאלֹהִים כָּרַךְ לָנוּ
אֶת הַנֶּפֶשׁ
בְּתַכְרִיכֵי עוֹר
פָּגֵי תֹּקֶף
וְקָשַׁר אוֹתָם
בְּחַבְלֵי עוֹרְקִים
שֶׁיְּהַדְהֲדוּ אֶת קוֹלוֹת
הַזְּמַן הָאוֹזֵל
וְהֵפִיחַ בְּאַפֵּנוּ
חַיִּים.

ניקוד: יאיר בן־חור

שיר קצר על זמניות האדם ועל הזמן האוזל והולך שנשאר בו לחיות. שם השיר מזכיר את "בשר ודם" ומהדהד את "לכל איש יש שם".

מסע התמימים / קובי נסים

מסע התמימים / קובי נסים

שיר מאת קובי נסים. מבין שירי הפרידה של הכותב מאביו ז"ל, המכונסים בכתב היד "קדיש נִסִּים: שירים".

שְׁנוֹת הָאַרְבָּעִים, אַתָּה וְאַחִיךָ, הַתַּלְמִידִים,
מַגִּיעִים לְפָּלֶשְׂתִּינָה־א"י בְּמוֹנִית שֶׁתְּפַסְתֶּם בְּשַׁעַר
הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָאָמֶרִיקָאִית שֶׁל בֵּירוּת.
בְּמַעֲבָר רֹאשׁ הַנִּקְרָה פּוֹגְשִׁים אֶתְכֶם יְהוּדִים מֵאֵירוֹפָּה
הַכְּבוּשָׁה, בְּנֵי מַזָּל, מִשְׁתָּאִים בְּשׁוֹמְעָם
שְׁנֵי בּוּלְפָסִים[1] מְשׂוֹחֲחִים בְּעִבְרִית – "בּוֹאוּ, בּוֹאוּ תִּרְאוּ
יְהוּדִים חֲדָשִׁים", קָרְאָה אִשָּׁה שֶׁלָּבְשָׁה מְעִיל בַּקַּיִץ.
הִקִּיפוּ אֶתְכֶם,
מִשְּׁשׁוּ אֶת זְרוֹעוֹתֵיכֶם, הִשְׁתָּאוּ עַל עֳבִי בְּשַׂרְכֶם. נִפְרַדְתֶּם
מֵהֶם בְּחִיּוּךְ מְבֻיָּשׁ וּבָאתֶם אֶל בֵּיתְכֶם
בְּתֵל־אָבִיב הַשַּׁאֲנַנָּה
אוֹ הַתְּמִימָה, עַד כַּמָּה שֶׁהָיְתָה כָּזוֹ, אוֹ
הָעִוֶּרֶת, אוֹ הַיַּלְדוּתִית
הַיְלִידִית.

[1] כינוי לאדם שמן וכבד מאוד.

ניקוד: יאיר בן־חור

השיר עוסק במפגש "התמימים", שני צעירים תל-אביביים מדושנים, כמייצגי היישוב העברי דאז על "תמימותו", עם פליטים יהודים המגיעים לארץ-ישראל המנדטורית דרך גבול לבנון. צעירים אלה, אחד מהם הוא אבי המחבר, הם בין אלה שיצאו אז ללמוד באוניברסיטה האמריקאית של ביירות.

גדרות / עדי וקנין

גדרות / עדי וקנין

אֲנִי אָדָם שֶׁל גְּבוּלוֹת,
הִנֵּה, גִּדַּרְתִּי לִי בַּיִת.
גִּדַּרְתִּי יוֹם־יוֹם.
 
אָדָם שֶׁל גְּבוּלוֹת,
הִנֵּה, גִּדַּרְתִּי אוֹתִי וְאוֹתְךָ.
בָּנִיתִי סְבִיבֵנוּ מִשְׁפָּחָה.
 
בִּצַּרְתִּי אֶת נַפְשֵׁנוּ,
הִגְבַּהְתִּי חוֹמָה גְּדוֹלָה סָבִיב,
וּבַצַּד בָּנִיתִי לָנוּ נָתִיב
שֶׁיִּהְיֶה לְחַיֵּינוּ מַסְלוּל
בְּלִי גָּדֵר וּבְלִי גְּבוּל.

ניקוד: יאיר בן־חור

שיר על המתח בין הצורך לשים גבולות ולחיות חיים מסודרים לבין הדחף לפרוץ את הסגור והמוגן.

פיוס / סיגל פלד־דריאל

פיוס / סיגל פלד־דריאל

יֵשׁ לִפְעָמִים טוֹבֶלֶת הַשֶּׁמֶשׁ
בְּאַמְבַּט צָהֳרַיִם
בְּקֶצֶף עֲנָנִים שֶׁהִתְפַּיְּסוּ
וְהָאוֹר בָּהִיר מְאֹד
וְהַכֹּל נָקִי
כְּמוֹ מִלִּים שֶׁצֻּחְצְחוּ
עַד כִּי נִטְּלוּ מֵהֶן
כָּל הַטָּעֻיּוֹת.

ניקוד: יאיר בן־חור

שיר קצר, אופטימי ומאיר, תרתי משמע.

אני ואת / איתן קלינסקי

אני ואת / איתן קלינסקי

לאתי בהגיעך לגבורות ולציון 64 שנות חברות

אֲנִי וְאַתְּ בִּמְחִלָּה רַכָּה
בְּתוֹךְ עַלְוַת לִטּוּפִים לָחָה
עַד סוֹף כָּל הַמֶּרְחַק
לִקְרַאת מַה שֶׁלֹּא נִמְנַע
הַפַּעַם לֹא נְמַהֵר
נֵלֵך לְאַט לְאַט .

רכות וליטופים "עד סוף כל המרחק" בשיר אהבה נוגע ללב.

קום / אמנה עריאן

קום / אמנה עריאן

קוּם בְּנִי, הִתְעוֹרֵר
פְּתַח אֶת הַוִּילוֹנוֹת
הִסְתַּכֵּל.
אֵיזֶה מַרְאֶה תְּתָאֵר?!
חֲזֹר, בְּנִי לְמִטָּתְךָ
אַל תַּחְשֹׁב עַל מַה שֶּׁקָּרָה לְךָ.
 
קוּם בְּנִי, הִתְעוֹרֵר
זְרֹק אֶת אֲשֶׁר עַל לִבְּךָ
הִשָּׁאֵר.
פָּשׁוּט תִּתְאַהֵב,
לְחָבֵר לְהַאֲמִין תְּסָרֵב.
 
הַקְשֵׁב בְּנִי וְאַל תִּשְׁמַע לְקוֹלִי.
 
קוּם בְּנִי, הִתְעוֹרֵר
קְרָא אֶת הַסֵּפֶר וְאַל תַּסְכִּים לַסּוֹפֵר
שְׁתֵה אֶת הָרַעַל וְאַל תִּהְיֶה הַנָּחָשׁ
כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמְּךָ
יְשַׁן, בְּנִי וְאַל תַּחֲלֹם עַל
מוֹתִי.

ניקוד: יאיר בן־חור

אמנה עריאן היא צעירה בת 19 מכפר בענה. סטודנטית לספרות במכללת צפת. זהו שיר ביכוריה

אדֶם / שי שניידר-אילת

אדֶם / שי שניידר-אילת

בְּרוֹמָא בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת קָנִיתִי רִימֶל וְאֹדֶם (לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי) מִדַּיֶּלֶת יֹפִי
שֶׁנִּגְּשָׁה אֵלַי וְהִגִּישָׁה לִי נְיָר וּמַרְאָה וְאָמְרָה בְּאִיטַלְקִית: נַשְּׁקִי. הַגָּוֶן הִתְאִים
וְנִזְכַּרְתִּי – עוד יֵשׁ לִי עֵינַיִם, שְׂפָתַיִם, אֲבָל בָּעֶרֶב עַל הַגֶּשֶׁר מֵעַל לַטִּיבֶּר רָצִיתִי
לְהַשְׁלִיךְ אוֹתָם אֶל הַמַּיִם וְלַמָּרִיּוֹת הַיָּפוֹת בִּגְלִימוֹת הַתְּכֵלֶת שֶׁיָּצְאוּ וּבָאוּ אֵלַי
מִן הַקָּפֵּלוֹת לַנָּהָר לְנַחֲמֵנִי, אָמַרְתִּי בְּעִבְרִית: אֲהוּבִי מֵת, אֲהוּבִי מֵת

ניקוד: יאיר בן־חור

האיטלקית מול העברית, קניית מוצרי הטיפוח מול הדחף להשליכם למים, הריקנות לאחר מוות לעומת האמונה שמייצגות ה"מריות" – כל אלה ועוד שוכנים בשיר היפה.

* / חבצלת שפירא

* / חבצלת שפירא

הַזִּכָּרוֹן שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה בְּכָל רֶגַע
לְהֵאָבֵק בִּתְנוּעָתוֹ, לְהִתְבּוֹנֵן מֵעֵבֶר לוֹ
אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ אֵין סִימָנִים
וְאֵין שְׁבִילִים
וְאֵין לְאָן לָלֶכֶת לְאִבּוּד
נֹאמַר מִדְבָּר אוֹ יַעַר
הָעֵינַיִם מְשׁוֹטְטוֹת בַּמִּישׁוֹרִים הַמִּשְׂתָּרְעִים, הַמַּכְאִיבִים
עוֹקְבוֹת אַחַר הַצְּלָלִים הַשְּׁחֹרִים־יְרֻקִּים בַּסְּבַךְ
הָאֵזוֹב מְטַפֵּס וְהַחֲרָקִים מְזַמְזְמִים
וְחוֹל נִדְבָּק לִפְנִים הָעַפְעַפַּיִם
וְגַלְגַּלֵּי הָעֵינַיִם לֹא יְכוֹלִים לַעֲמֹד
הוֹפְכִים עַצְמָם פְּנִימָה וְנִסְגָּרִים.

ניקוד: יאיר בן־חור

התמודדות עם זיכרון מכאיב המשחק בתודעה ולא מניח, והניסיון להתרחק ממנו, "להתבונן מעבר לו".

חצי חרטה – חצי עקדה / לאה הרפז

חצי חרטה – חצי עקדה / לאה הרפז

אֵיךְ, אֵיךְ קוֹבְרִים
יֶלֶד בֵּן אַרְבַּע וָחֵצִי
שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל
לֹא הִסְפִּיק
לֶאֱסֹף עַצְמוֹ
אֶל הַלֵּב הַמְאֻבָּן
שֶׁל מָמָ"ד מַצִּיל גּוּף
וּפוֹצֵעַ נֶפֶשׁ.
זוֹ רַק חֲצִי צָרָה
אוֹמֵר הַקּוֹל הַמּוּבָס
לֹא לֹא, אוֹמֵר הַלֵּב הַקָּרוּעַ
זוֹ עֲקֵדָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ
הָאַיִל לֹא בָּא לְהוֹשִׁיט יָד לַגּוּף
וְהַנֶּפֶשׁ חַסְרַת יָדַיִם
 
אוּלַי תִּצְמַח אַחַת
מָחָר
לִנְתֹּץ אֶת שְׁלֹשׁ הָעֲקֵדוֹת
 
וַאֲנִי שֶׁנּוֹעַדְתִּי לִהְיוֹת אִמָּא
מֵעֵת הֱיוֹתִי
וְיוֹדַעַת יְלָדִים
בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי
רוֹצָה לִצְרֹחַ:
 
אֵין חֲצִי צָרָה
וְאֵין חֲצִי נֶחָמָה
אֵין חֲצִי דִּמְעָה
גַּם לֹא חֲצִי חֲרָטָה
שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם וְלוּ חֲצִי יָד
לִמְשֹׁךְ יֶלֶד קָטָן
מִמִּזְבַּח הָעֲקֵדָה הַשְּׁלֵמָה.

13.8.16

ניקוד: יאיר בן־חור

שירה של לאה הרפז מחזיר אותנו לטרגדיה הלאומית של משפחת טרגרמן שאיבדה את בנה דניאל בן ארבע מפצצת מרגמה שנורתה לביתו. ביאליק כתב שנקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן וכאן מאוזכרת העקדה, ובראש מהדהדת שורת הפתיחה של השיר: איך קוברים ילד בן ארבע וחצי?

כוח עזר / ענת קוריאל

כוח עזר / ענת קוריאל

לֶמְלֶם בָּאָה לְקַלֵּחַ אוֹתִי.
יָדֶיהָ אוֹחֲזוֹת בִּי בְּחָזְקָה,
הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי אַמִּיצָה.
הַמַּיִם רוֹעֲשִׁים
כְּמוֹ גַּרְגִּירִים נִטְחָנִים לִגְרִיסִים.
"תַּחֲזִיקִי בִּי", הִיא שָׂמָה אֶת יָדִי עַל צַוָּארָהּ
הַמְעֻטָּר שַׁרְשֶׁרֶת קַעֲקוּעַ.
אֲנִי נִתְלֵית כְּבֻבַּת קַשׁ.
הַמַּיִם נִזְרָעִים טוּרִים־טוּרִים.
הַיָּרֵךְ הַמְנֻתַּחַת כְּבֵדָה וְשׁוֹקַעַת
אַךְ יָדָהּ שֶׁל לֶמְלֶם
יוֹדַעַת לְהָנִיעַ אֵיבָר פָּגוּעַ,
לִנְהֹג בּוֹ בְּחָפְשִׁיּוֹת לְרֶגַע.