ארכיון הקטגוריה: שירה

שני שירים / מוריה רוזנבלום

הד
 
לֹא נוֹתָר מִמֵּךְ דָּבָר לֹא נוֹתָר
קְלִפָּה בְּתוֹךְ קְלִפָּה אֵין
הִלַּת אוֹר מַקִּיפָה מוּצֶפֶת הַחוּצָה מֵעֵינַיִךְ
אֵינָן זָזוֹת דָּבָר לֹא נוֹתָר
אַתְּ שְׂרוּעָה בְּמִטָּתֵךְ אֲנִי מוּטֶלֶת עַל כִּסֵּא
בַּתְּהוֹם בֵּינֵינוּ הֵד
רוּחֵךְ אֶל רוּחִי מְדַבְּרוֹת
מִלִּים שֶׁאַתְּ שׁוֹתְקוֹת מִלִּים שֶׁאֲנִי
עֵינַיִךְ כְּמוֹ חֲלַל כְּאֵב
הוֹלֵךְ וּמִתְרוֹקֵן
וְאֵיךְ עוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ הַדְּמָמָה
 

( 15:30 במחלקה הסיעודית )
 
לְבַדָּהּ מָרְחָה שְׂפָתֶיהָ בִּשְׂפָתוֹן מִתְכּוֹנֶנֶת לָצֵאת אֶל הַמִּסְדְּרוֹן הָאָרֹךְ
בָּאַפְלוּלִית הוּא זְרוּעַ חֲדָרִים כְּמוֹ גָּלַקְסְיוֹת רְחוֹקוֹת
עַכְשָׁו מַתְחִילִים לְהוֹצִיא עוֹד מְעַט יַחְרֹק כִּסֵּא הַגַּלְגַּלִּים
יֵעָזֵב מִדַּרְדֵּר לְאָחוֹר אָדִישׁ נִטְרָק אֶל עֶגְלַת הַמָּזוֹן
שְׂפָתֶיהָ מְרוּחוֹת בְּכָל מָקוֹם וְהַבּוּשָׁה
בִּטְנִי מִתְכַּוֶּצֶת כָּל דָּבָר דַּק מַרְגִּישׁ כְּמוֹ חֲבָטָה

שני שירים / עדי וולפסון

*

תְּחִלָּה לֹא אָהַבְתָּ אֶת גּוּפְךָ.
אַחַר כָּךְ לֹא אָהַבְתָּ אֶת עַצְמְךָ.
לֹא רָצִיתָ לִהְיוֹת מִי שֶׁאֵינְךָ.

 
זו אהבה גדולה והחלטה פשוטה

אֲנִי נִכְשָׁל
בְּדִבּוּר. לַמִּלִּים
בְּעִבְרִית יֵשׁ
מִגְדָּר בָּרוּר,
תֹּאַר, פֹּעַל
וְשֵׂם, אֲבָל אֲנִי
מוֹדֶה, אֲנִי
אָשֵׁם, מְנַסֶּה
לְדַבֵּר לְלֹא
מִין, אוֹ חוֹשֵׁב
עַל זֶה וְלֹא
מְחַבֵּר, אוֹ
מַתְחִיל וּמִתְבַּלְבֵּל.
אַתָּה מֵבִין? אֲנִי
צָרִיךְ לְהִתְרַגֵּל.

אַל תִּכְעַס עָלַי. אֵין
לִי שׁוּם סָפֵק
אוֹ מַחְשָׁבָה
שְׁנִיָּה. זוֹ
אַהֲבָה גְּדוֹלָה
וְהַחְלָטָה
פְּשׁוּטָה:
אַתָּה מִי
שֶׁאַתָּה.

מתוך ספר שיצא בקרוב בהוצאת פרדס בשם "אֲנִי אַבָּא שלך"

שלושה שירים / דוד אדלר

את אשה של יום

אַת אִשָּׁה שֶׁל יוֹם
אֲנִי אִישׁ שֶׁל לַיְלָה

אֶעֱשֶׂה לַיְלָה לְיוֹם וְאַתְּ
יוֹם לְלַיְלָה
כָּל אֶחָד יִקַּח אֶת עַצְמוֹ וְיָבִיא
נִפָּגֵשׁ בְּצָהֲרֵי הַיּוֹם.

הָאוֹר יִפֹּל עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה.

 

אצטרובלי הברוש

גַּם עַכְשָׁו
מִקֵּץ שִׁשָּׁה עָשׂוֹרִים
אֲנִי תּוֹלֵשׁ בְּדַרְכִּי אֶת אִצְטְרֻבְּלֵי הַבְּרוֹשׁ
מְלוֹא חוֹפְנַיִּם
מִסְתַּכֵּן בְּהֶרֶס שְׁמִי הַטּוֹב בִּמְחִי
זְרִיקָתָם עַל כָּל עַמּוּדֵי הַחַשְׁמַל שֶׁבָּרְחוֹב.

הִנֵּה דָּבָר לֹֹא הִשְׁתַּנָּה
אוֹתוֹ הָאֹשֶׁר לְשֵׁמַע הַנְּקִישָׁה
וְאִם אַחְטִיא – אוֹתָהּ הָאַכְזָבָה
הִנֵּה אֲנִי אוֹתוֹ הַיֶּלֶד

דָּבָר לֹֹא הִשְׁתַּנָּה
לֹא הַנְּחִישׁוּת
לֹא הָעַיִן הַמְּכַוֶּנֶת
רַק הַזְּרוֹעַ הַמִּתְנוֹפֶפֶת
הַיָּד הַמַּטִּילָה
שֶׁעֲדַיִן נָעָה כִּמְטוּטֶלֶת
אֶלָּא שֶׁהַשְּׁחִיקָה הַגּוֹבֶרֶת
קוֹצֶבֶת אֶת זְמַנָּהּ.

 

כשתבואו לירושלים

כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לִירוּשָׁלַיִם
הָבִיאוּ הַרְבֵּה חוֹל לְכַסּוֹת
אֶת הַקְּדוּשָׁה שֶׁצּוֹמַחַת
מִכָּל סֶלַע מְחֹרָץ אוֹ בָּקוּעַ
מִכָּל אֶבֶן מְנֻקֶּדֶת בְּחֲזָזִיּוֹת וְטַחַב.

כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לִירוּשָׁלַיִם
אַל תָּבִיאוּ סְפָרִים
אַל תָּבִיאוּ דְּגָלִים
הָבִיאוּ גַּלִּים שׁוֹבָבִים
הָבִיאוּ יָם
כְּמוֹ שֶׁטֶדִי קוֹלֶק הִבְטִיחַ
פַּעַם.

השירים מתוך קובץ השירים השני של דוד אדלר "פעם אולי אכתוב על זה" (הוצאת "אבן חושן")

סטארט־אַפּ ניישן / אלעד זרט

קְנֵה אֶקְדָּח עָמֹק בַּלֹּעַ
דָּחַף אוֹתִי אֶל הַקָּצֶה
אֲנַחְנוּ סְטַארְט־אַפּ נֵישֵׁן, תָּבִין
רָחוֹק־רָחוֹק אַתָּה מוֹצֵא
בָּנִינוּ מֵעַל עֵצִים מִגְדָּל שְׁקוּף זְכוּכִית
הִמְצֵאנוּ גֶּן שֶׁמַּעֲלִים שָׂפָה
פִּתַּחְנוּ קוֹל סְפָרוֹת אַנְשֵׁי סִי פְּלָאס פְּלָאס
קוֹרְאִים לָהֶם
הֵם יַעֲנוּ אִם תְּאַתְחֵל מֵחָדָשׁ.

אֲנִי שָׁקוּעַ   אֲ נִ י    שָׁ ק וּ עַ   כְּמוֹ
הַמַּדְרֵגוֹת הַנִּשְׁפָּכוֹת בְּמִגְדַּל פִּיזָה
חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁדָּרְכוּ עֲלֵיהֶן בְּמַעֲלֶה
מִגְדָּל רֵיק אֶל רֹאשׁ פַּעֲמוֹנִים בִּפְּיָאצָה דִּי מִירָאקוּלִי
וְהֵן הִתְעַיְּפוּ,
בָּרֹאשׁ דּוֹפֶקֶת הַשְּׁאֵלָה מֶה
עָשִׂיתָ לֹא נָכוֹן, הֲרֵי
אֲנַחְנוּ סְטַארְט־אַפּ נֵישֵׁן
וְאַתָּה שָׁקוּעַ בַּשִּׁירָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

שיירת גמלים / צופיה הרבנד

בֵּיתִי נִפְתָּח וְשַׁיֶּרֶת גְּמַלִּים עוֹבֶרֶת בּוֹ.
בְּאֶמְצַע הַסָּלוֹן עוֹבֶרֶת שַׁיֶּרֶת גְּמַלִּים.
בִּזְמַן שְׁקִיעָה, בֵּין הַסַּפּוֹת הָאֲדֻמּוֹת,
צֵל כָּתֹם נוֹפֵל וּמַגְדִּיר אֶת גְּבוּלוֹת הַבַּיִת:
כָּאן מִטְבָּח, נְשִׁיקַת מַאֲכָלִים לְפִינוּ.
כָּאן מַחְשֵׁב, נְשִׁיקַת חַשְׁמַל לְרֹאשֵׁנוּ.
וְהַמִּטָּה – מִפְלַט חַיֵּינוּ.

אֲנִי יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת וְהַגְּמַלִּים עוֹשִׂים בּוֹ כִּבְתוֹךְ שֶׁלָּהֶם:
מַבְרִיכִים בְּכָל מָקוֹם, עַל הַשָּׁטִיחַ, עַל הַסַּפּוֹת,
מִתְנַמְנְמִים בְּמִטָּתִי.
"יָצָאתִי!" אֲנִי קוֹרֵאת בְּקוֹל.
וְהֵם בְּשֶׁלָּהֶם, מְצִיפִים אֶת הַבַּיִת, בְּדַבָּשׁוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹלִים עַל
הַקִּירוֹת, גּוֹדְשִׁים אֶת חֲלַל הַבַּיִת
שׁוֹלְחִים אוֹתִי אֶל חוּץ חָדָשׁ.

ניקוד: יאיר בן־חור

שני שירים / ציפי שחרור

האישה עם הכפפות
הָיִינוּ הַיְּלָדִים שֶׁל רַמְלָה, שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים וְקַיִץ מַהְבִּיל.
וּשְׁכֵנָה אַחַת שֶׁהִגִּיעָה מִּ'שָּׁם'. קָרָאנוּ לָהּ 'הָאִשָּׁה עִם הַכְּפָפוֹת'.
הִיא מֵעוֹלָם לֹא פָּשְׁטָה אוֹתָם מִיָּדֶיהָ וּבְכָל עוֹנוֹת הַשָּׁנָה,
הִיא הָיְתָה הָאִשָּׁה שֶׁלָּנוּ מִשָּׁם. זֶה הַכֹּל מֵהַגֶּרְמָנִים, לָחֲשׁוּ הַנָּשִׁים.
וְאָנוּ הַיְּלָדִים שֶׁל רַמְלָה, וְלִבֵּנוּ כְּבָר בַָּאָבִיב וּבַסְּתָו.
עֲדַיִן לֹא הֵעַזְנוּ לִשְׁאֹל.

בְּאַחַד הַיָּמִים, וּכְבָר חֹרֶף דּוֹלֵף בַּמַּרְזְבִים
אִמִּי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁאֵלֵךְ אֶל הָאִשָּׁה לְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה.
וְהִיא פּוֹתַחַת אֶת דַּלְתָּהּ… אוּלַי נֶחְרְדָה כְּשֶׁהָגְתָה בְּ'שָׁם'
וְהַכְּפָפוֹת לֹא הָיוּ אוֹתוֹ רֶגַע בְּהֶשֵּׂג יָדָהּ.
וְרַק אֲנִי, בְּאוֹתוֹ חֹרֶף דוֹלְּפַנִי, וּמִכָּל יַלְדֵי רַמְלָה,
רָאִיתִי חֹרִים פְּעוּרִים בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ .

 
רמלה. ילדות

לאחַי ולאחיותי באהבה

חַרְצִיּוֹת צוֹמְחוֹת מִתּוֹךְ יָדַיִם קְטַנּוֹת
וּבַמִּדְרוֹן רַגְלֵינוּ שׁוֹעֲטוֹת אֶל אִמָּא.
הִיא מְבַשֶּׁלֶת לָנוּ מֵרֵיחוֹת חֵיקָהּ
וְטַעַם דְּבַשׁ וּמִטְבְּלֵי אַהֲבָה נִגָּרִים מִיָּדֶיהָ.
וְאָנוּ יְלָדֶיהָ שֶׁל אִמִּי וִילָדָיו שֶׁל אָבִי
בִּשְׁפֵלָה פְּנִימִית מְלֹהֶטֶת
מֵעָלֵינוּ מִגְדָּל צַלְבָנִי מַחְרִישׁ
תַּחְתֵּינוּ בְּרֵכַת אֶל רָאשִׁיד
וּבְאָזְנֵינוּ קְרִיאַת הַמּוּאַזִּין.
מִקּוֹלוֹ אֲנִי מְלַקֶּטֶת יַלְדוּת
כְּמוֹ לֶקֶט צְדָפִים מֵחוֹפֵי הַדִּמְיוֹן.

כי אחים / עודד פלד

כִּי אַחִים בְּנֵי-חֲלוֹף אֲנַחְנוּ
אַחִים לְאַחֲרִית רֵאשִׁית
עֲלוּמִים וְשֵׂיבָה. קַשּׁוּבִים
כָּל יָמֵינוּ לְצִפּוֹר הָעוֹלָם
זָנִים מְלֹא עֵינֵינוּ מִיפִי
טֶבַע שֶׁשְּׁכִינָה בְּהֶרֶף
מִקְסָם עָלָיו שׁוֹרָה

זֶה הַגַּן
אִם עֵדֶן
אִם תֹּפֶת
לְעֹמֶק סוֹדוֹ
לֹא יָרַדְנוּ
בַּנִגְלֶה יִסְתַּתַּר
וְלָנוּ פְּרוּסוֹת
שָׁמַיִם בַּחֲלוֹם
נִפְקָחוֹת לְצַיֵּר
פְּנֵי הַבָּאוֹת

כִּי אַחִים אֲנַחְנוּ
לַלֶּחֶם הַטּוֹב
וּלְמַיִם חַיִּים
עֶרְגָּה תּוּגָה
וּמָשׂוֹשׂ בָּנוּ
לֵב רָחָב
וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה

כִּי יִרְאֵי-אֱלוֹהַּ
נָבוֹא שַׁעֲרֵי חֹרֶף
לְהוֹחִיל עַד
שֹׁךְ זַעַם
עַד 'יִמָּלֵא
שְׂחוֹק פִּינוּ
וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה'

מתוך הקובץ "קשובים לציפור העולם" שראה אור זה עתה בהוצאת עמדה

היפרדות / חגית מנדרובסקי

קוֹל הַתְּפִלּוֹת כֻּלָּן
לֹא יַשְׁכִּיחַ בִּי
שְׂרִיטוֹת.
רַק שֶׁקֶט שֶׁבָּלַעְתִּי עִם הַמַּיִם
כָּל עֶרֶב טְרוֹם שֵׁנָה
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָיָה מַמָּשׁ מְאֻחָר
עַל מְנַת לְהָבִיס
בַּלֵּילוֹת
אֶת הָרַעַשׁ.

ניקוד: יאיר בן־חור

רו‍ֹמָנְיו‍ֹטִי / ניקולא יוזגוף־אורבך

יְהוּדִי
בֶּן אַלְפַּיִם שָׁנָה
לֹא יְהוּדִי כָּזָב
שֶׁגֹּרַשׁ מִסְּפָרַד וְגִבֵּשׁ יַהֲדוּתוֹ בַּמַּגְרֵבּ
לֹא יְהוּדִי שֶׁל פּוֹגְרוֹמִים וְהִתְעוֹרְרוּת לְאֻמִּית
מִן הַמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה, אַף לֹא עֶבֶד סְלָבִי מוּמָר
שֶׁהִתְגַּבֵּשׁ לִכְדֵי יַהֲדוּת מִזְרַח אֵירוֹפָּה.

יְהוּדִי
בֶּן אַלְפַּיִם שָׁנָה
נִצְחִי כְּמוֹ הַיַּהֲדוּת עַצְמָהּ
גַּלְעֵד אֵיתָן לְצַלָּקוֹת גָּלוּתָהּ מִמְּכוֹרָתָהּ
מִימֵי רוֹמָא הָאֲרוּרָה וְעַד קֵץ הַיָּמִים
שְׂרִיד אֱמֶת מִן הַחֻרְבָּן
שֶׁכָּל יַהֲדוּתוֹ,
לְהִתְקַנֵּא בָּהּ.

ניקוד: יאיר בן־חור

משורר חצר / רון גרא

לוּ הָיִיתִי מְשׁוֹרֵר חָצֵר
הָיָה לִי קוֹל קָבוּעַ,
קְהַל שׁוֹמְעִים
לֵב רָחָב
בְּהִלָּה,
בְּהֹלֶם מְפֹרָשׁ.
בְּקַתְרוֹס יַפְלִיגוּ הַמְנַגְּנִים
הַנָּשִׁים בְּשֵׂעָר אָרֹךְ
בְּמוֹרַד הַגַּן תְּדַקְלֵמְנָה
בְּמֵאָה שְׁעָרִים
אֶת שִׁירַי
כְּמוֹ צָבְאוּ עָלַי בְּפָמוֹטוֹת
זָהָב.

אֲבָל
אֵינֶנִּי מְשׁוֹרֵר חָצֵר
הָעִתּוֹנִים לוֹבְשֵׁי הַסִּינָר
אֵינָם מַבִּיטִים בְּסַלְסִלָּתּי
סַלְסִלַּת רוֹכֵל
אֵינָם מוֹצְאִים בָּהּ
פִּסַּת אָדֹם,
יָרֹק
גַּם לֹא אֱגוֹז
לֹא לֶחֶם
לֹא יַיִן.
שִׁירַי בְּסַךְ הַכֹּל קוֹנִים
לִי
לְעִתִּים
חֲבֵרִים.

ניקוד: יאיר בן־חור