ארכיון חודשי: מרץ 2017

זריחה – עפרה קליגר

זריחה – עפרה קליגר

הָנֵף מַגָּל לִקְצֹר תְּנוּבַת יוֹם
אַחַר הוֹשֵׁט יָד לִלְקֹט
הַשֶּׁלֶף שֶׁנּוֹתַר מֵאָחוֹר.
הַטֵּה גַּבְּךָ וְהִתְכּוֹפֵף
לִקְשֹׁר שְׂרוֹךְ חַיִּים שֶׁהֻתַּר,
לְהַנָשִׁים רֶגַע שֶׁגָּוַע
בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁל הַזְּמַן.

ניקוד: יאיר בן־חור

כל יום חדש אוצר בחובו הזדמנות לקצור, ללקט, לחיות את הרגע ולהחיות אותו. הזמן נבלע אך אנו יכולים לבחור מה לעשות בו.

* / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

* / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

"אֲבָל אֲנָשִׁים לֹא נִשְׂרְפוּ"
'ידיעות אחֲרונות', 27.11.16

הֶעָלִים אֵינָם מְרַשְׁרְשִׁים
עוֹד עַל גִּדְמֵי עֵצִים מְפֻחָמִים
אֲבָל אֲנָשִׁים לֹא נִשְׂרְפוּ
אֵינָם נִשְׂרָפִים.
 
הָעַד שׁוּב אֵינוֹ יָרֹק
בַּשִּׂיחִים וּבַחֻרְשׁוֹת שֶׁהֻכְתְּמוּ
רוּחַ זָרָה רָעָה וּשְׁחֹרָה
גִּבְעַת הָאֳרָנִים מְאֻפֶּרֶת בִּכְבֵדוּת
לַמִּלְחָמָה.
 
טֶרֶם הֻכְרַע הַכֹּל
כֵּן: הַכֹּל כְּבָר הֻכְרַע
כִּי רַק רַע
כָּל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ דָּם עַל דֶּרֶךְ הָאֲדָמָה.

רוממה החדשה (רָמות בן-גוריון), חֵיפה

הכותב מרפרֵר בשירו לגל השרפות שפרץ בישראל בנובמבר 2016, ובעיקר לשרפות הענק שפקדו את חיפה. העד הושחר, האורנים "מאופרים בכבדות" בפיח חורש רע, כמו צבעי ההסוואה של לוחמים היוצאים לקרב. אבל הקרב הוכרע מלכתחילה עקב הרשעות מעשה ידי אדם, הגם שמבחינת הכרוניקה העיתונאית היבשה זאת סתם שרפה, שהרי "בני האדם לא נשרפו".

חלתה ומתה / שולה נסים

חלתה ומתה / שולה נסים

הָיוּ אֵלּוּ שְׁנוֹת יַלְדוּת כְּשֶׁהִמְתַּקְתִּי זְמַנִּי בִּקְרִיאַת
מִלּוֹן סִפּוּר מַעֲשִׂיָּה,
כְּמוֹ בֻּבּוֹת חוּט יֵשׁ יוֹרְדוֹת יֵשׁ עוֹלוֹת
הִבְהֵב צֶמֶד מִלִּים: חָלְתָה וָמֵתָה.
יַלְדָּה יְתוֹמָה מִסְכֵּנָה
שִׂחֲקָה בִּסְמַרְטוּטִים שֶׁל רִצְפָּה
קִבְּלָה מַחְזוֹר רִאשׁוֹן בְּחֵיק חוֹרֶגֶת מִרְשַׁעַת מְכֹעָרָה
כָּל הַיֶּתֶר אַגָּדָה.
וַאֲנִי,
שֶׁאֵין לִי אֲפִלּוּ בֵּן אֶחָד, בַּת אַחַת
אִם יִשְׁלַח יָד בְּנַפְשִׁי מְאַהֵב שׁוֹטֶה מְנֻוָּל,
אוֹ קָדוֹשׁ חוֹלְמוֹת עָלָיו בַּלֵּילוֹת שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם בְּתוּלוֹת,
אוֹ נַהָג שָׁתָה וְשָׁתָה,
אוֹ אָמוּת כְּמוֹ הָאִשָּׁה מִן הַמַּעֲשִׂיָּה,
מִי תִּהְיֶה יַלְדָּתִי
תִּרְקֹד בְּנֶשֶׁף מְחוֹלוֹת
יִקְנֶה לָהּ טַבַּעַת יָפָה
הָעֶלֶם הַמְבֻקָּשׁ בַּמַּמְלָכָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

צמד המילים "חלתה ומתה", הלקוח מסיפורי אגדות, מנחה את הקריאה בשיר ומעיר מכאובים הנוגעים ליתמות, למוות ולחיים נטולי ילדים.

ילך אחר אהובתו. ילך אחר הַַשַּׂלְמָה / זיוה גל

ילך אחר אהובתו. ילך אחר הַַשַּׂלְמָה / זיוה גל

אָדָם סַקְרָן לָדַעַת. סַקְרָן לְהַקִּיף יְדִיעָה.
 
בִּשְׁתֵּי יָדָיו יַקִּיף יְהַדֵּק אוֹתָהּ צָמוּד אֵלָיו,
יֵלֵך אַחַר הָאַשְׁלָיָה לִהְיוֹת שָׁלֵם.
 
הַתְּמִימוּת שֶׁנָטְשָׁה אוֹתוֹ, שְׁלֵמָה גַּם לְלֹא יְדִיעָה.
כָּך, עֵירֻמָּה בְּגַן עֵדֶן, הָיְתָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

נקודת המוצא של השיר היא שהאדם הוא יצור סקרן. הצורך לדעת ולהרחיב גבולות פועם בו. אולם באופן אבסורדי רכישת הידע לא מקרבת את האדם לשלמות אלא דווקא מרחיקה אותו ממנה.

שני שירים / גיורא פישר

גיורא פישר

מתוך "מה למדת מהסיפור" העומד לצאת בעם עובד.

מה נשמע?

מָה נִשְׁמַע?
הַכֹּל בְּסֵדֶר?
שָׁאֲלָה בְּחִיּוּךְ רָחָב כְּשֶׁחָלְפָה עַל פָּנַי.
כֵּן, הֶחְזַרְתִּי חִיּוּךְ וְהוֹסַפְתִּי:
הַכֹּל בְּסֵדֶר
חוּץ מִדָּבָר אֶחָד שֶׁלֹּא בְּסֵדֶר
וּבִגְלָלוֹ שׁוּם דָּבָר אַחֵר לֹא בְּסֵדֶר
אֲבָל הִיא לֹא שָׁמְעָה
אֶת שֶׁמִּלְמַלְתִּי לְעַצְמִי.

האמת וכל האמת

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת עַצְמִי
מְסַפֵּר אֶת הָאֱמֶת, וְכָל הָאֱמֶת.
לֹא מְזַיֵּף, לֹא מַסְתִּיר דָּבָר
("מְדַבֵּר מִדַּם לִבּוֹ", הֵם אוֹמְרִים)
רוֹאֶה אוֹתָם
מוֹחִים דִּמְעָה, מַעֲלִים חִיּוּךְ
נִגָּשִׁים וּמוֹדִים עַל הַחִזּוּק
וְאִשְׁרוּר הַחַיִּים.
 
אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי:
כָּל הַכָּבוֹד!
עוֹד פַּעַם הִצְלַחְתָּ
לְרַמּוֹת אֶת עַצְמְךָ.

ניקוד: יאיר בן־חור

שני שיריו של גיורא פישר מתכתבים זה עם זה בנושאם. לכאורה, הכול בסדר, הכול טוב, ולמעשה האדם מרמה את עצמו או את סביבתו.

* / שרית חתוכה

* / שרית חתוכה

לוֹלִיטָה בַּת שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם
אֶת שְׁאֵרִיּוֹת שַׂעֲרוֹתֶיהָ מְמוֹלֶלֶת
בְּאֶצְבָּעוֹת דְּבִיקוֹת
מִמַּה שֶּׁנִּשְׁאָר מֵאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם.
כִּתְמֵי זִקְנָה מְפָאֲרִים אֶת כַּפּוֹת יָדֶיהָ
כְּמוֹ כּוֹכָבִים קְטַנִּים וּכְבוּיִים
וְהִיא נִזְכֶּרֶת בַּגֶּבֶר
שֶׁחָשַׁק בֶּחָרִיץ שֶׁבֵּין רַגְלֶיהָ.
שָׁדֶיהָ, שֶׁהָיוּ דְּחוּסִים פַּעַם,
נִרְאִים כִּשְׁנֵי דְלוּעִים מְרוֹקָנִים.
הִיא שִׁנְּתָה אֶת שְׁמָהּ לְלֵאָה
וְהִשְׁאִירָה אֶת הַיַּלְדָּה הַהִיא מֵרָחוֹק,
נִזְכֶּרֶת בָּאִישׁ עִם הַמִּגְבַּעַת
שֶׁשָּׁכַב בְּמַעֲרֻמָּיו עַל הַחוֹף
מַשְׁקִיף עַל קְצֵה הַיָּם.
עַכְשָׁו שַׁעֶלֶת הַחֹרֶף לֹא טוֹבָה לָהּ
הִיא כְּבָר לֵאָה,
מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְאוֹתוֹ יוֹם
שֶׁצָּרַב אֶת כַּפּוֹת יָדֶיהָ
וְהָאִישׁ הַהוּא מֵת עַל הַחוֹף,
מִגְבַּעַת מְכַסָּה אֶת אֵיבָרוֹ
וְנִדְמֶה שֶׁהָיָה גּוּסְטָב
שֶׁמֵּת בְּוֶנֶצְיָה,
גּוּסְטָב שֶׁחָשַׁק בַּנַּעַר
אֲבָל הָאִישׁ הַזֶּה חָשַׁק בָּהּ
וְהִיא, לֵאָה, גּוּפָהּ הַכָּחוּשׁ
דּוֹחֶה גְּבָרִים הַמַּדִּיפִים רֵיחַ שֶׁל זְקֵנִים.
כִּפּוֹתֶיהָ עֲטוּרוֹת הַכְּתָמִים
מִתְנוֹפְפוֹת לַחֲצִי סִיבוּב
כַּיָּאֶה לְשָׁלוֹם שֶׁל מַלְכָּה.

ניקוד: יאיר בן־חור

לוליטה הזדקנה ועל אף שהשאירה את "הילדה ההיא מרחוק", עבָרהּ רודף אותה והיא נזכרת בהומברט, הפדופיל ו"הצייד המכושף" שלה.
גם גוסטב ("מוות בוונציה") החושק בנער טדג'ו מוזכר פה והקשר בין הדמויות ברור.

שורת הרווח / עפרה בן־עמי

שורת הרווח / עפרה בן־עמי

אֵיזוֹ תְּחוּשָׁה מַעֲנִיקָה שׁוּרַת הָרֶוַח
אַחֲרֵי צְרִיבַת אוֹת קַיִן
בְּמֵצַח אִשָּׁה מֻכָּה?
בַּחֶשְׁבּוֹנוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל
הַמִּתְרַחֲקִים וְהַמְפָרְשִׁים לְמִינֵיהֶם
מִסְתַּמֶּנֶת נְטִיָּה מֻבְהֶקֶת
לְצִמְצוּם סִכּוּנִים אִישִׁיִּים בְּלִי לְהִתְעַלֵּם
מִזִּהוּי הִזְדַּמְּנֻיּוֹת לִתְשׂוּאָה נִנּוֹחָה.
לִכְשֶׁיַּסְנִיפוּ אֶת שׁוּרַת הָרֶוַח
יְרַשְׁרְשׁוּ שִׁטְרוֹת הַצַּדְקָנוּת בְּכִיסָם
וְיִתְחָרוּ רַק עִם חִיּוּכוֹ שֶׁל הַתּוֹקְפָן.

ניקוד: יאיר בן־חור

איזה הון תרבותי־חברתי או "שורת רווח" מפיקים כל המצקצקים בלשונותיהם לנוכח עוד פרשייה שהגיעה לכותרות, שעניינה גביר בעל שררה מכה/מתעלל/אונס נוסף? שהרי כה קל להטביע אות קלון על מצחה של הקרבן. הדוברת בשיר סבורה שכל עוד הנוהג הרווח הוא האשמת הקרבן, לא ייוותר דבר זולת חיוכו של התוקפן.

* / עילית שייר

* / עילית שייר

מוּל קִיר עֵץ שְׁתֵּי כּוֹסוֹת תֵּה וְקוּמְקוּם
סֵפֶר אֶחָד שֶׁל שִׁירִים וְאֶחָד עַל אַהֲבָה
מַנִּיחָה מַרְפֵּקִים עַל הַשֻּׁלְחָן הֶעָקֹם
חוֹשֶׁבֶת לְעַצְמִי –
הַצִּפּוֹר שֶׁעָפָה לַחָפְשִׁי
מַשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ כְּלוּב מְאֹד לֹא שִׁמּוּשִׁי.

ניקוד: יאיר בן־חור

שתי כוסות תה וקומקום הן התחלה יפה לתמונה אידילית שנסדקת בשולחן עקום. ניגודים עדינים והומור מרככים את תמונת הנטישה המרומזת –ציפור שעפה לחופשי עשויה להיות גם ציפור נוטשת.