סְיֶסְטַת חורף/ עודד פלד

א.

בֻּלְבּוּל שְׁחוֹר-צַוָּאר עַל
בַּד עֵץ לְיַד חַלּוֹן מִטְבָּח
פָּתוּחַ וְגֶשֶׁם דַּק
מְזַרְזֵף בַּעֲצַלְתַּיִם עֵת
אוֹר חִוַּרְיָן מִבַּעַד
שְׁמֵי סַגְרִיר יַפְצִיעַ.

ב.

חֲצוֹת יוֹם. לֵאוּת מְתוּקָה
נְסוּכָה בְּאֵיבְרֵי אִישׁ. עוֹד
מְעַט יֵלֵךְ לָנוּחַ,
יַחֲבֹשׁ מִצְנֶפֶת תְּנוּמָה,
יַעֲצֹם עַפְעַפָּיו,
יִפְעַת צִפּוֹר תִּפְרַח
מֵהִרְהוּרָיו.

ג.

בְּדִמְדּוּמֵי אַחַר צָהֳרַיִם
מְאֻחָרִים יָקִיץ מִשְּׁנָתוֹ
יִמְתַּח אֵיבָרָיו, יְפַהֵק
יִשְׁטֹף פָּנָיו, יַאֲזִין
צִוְחַת עוֹרֵב בָּאֲמִירֵי
עֵץ אַלּוֹן. כִּמְעַט
קָט שְׁעַת בֵּין
עַרְבַּיִם
טוֹבַת-לֵבָב
מִתְרַגֶּשֶׁת וּבָאָה
אִוְשַׁת צְלָלִים
לִפְרֹׂשׂ.

ד.

עֶרֶב. צִפֳּרִים
אַחֲרוֹנוֹת חוֹפְזוֹת
אֱלֵי עֵץ. דִּמְמַת רֹגַע
עוֹמֶדֶת בָּאֲוִיר.
פֹּה וְשָׁם עוֹף
מַצְוִיץ.

ה.

בַּבֹּקֶר-בַּבֹּקֶר
אִישׁ הוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה
מִגְבַּעַת לְרֹאשׁוֹ
צִפֳּרִים מֵעָלָיו
מְזַמְּרוֹת בָּעֵצִים
וכַלְבָּה לְפָנָיו
אַחַר שְׁפַן-סֶלַע
תִּדְלֹק.

מֵרָחוֹק פִּסְגוֹת
הָרִים מְעֻגָּלוֹת,
תְּכֻלּוֹת-אֲפַרְפָּרוֹת,
וּבָאָחוּ הַסּוֹבֵב
דִּמְמַת עֲשָׂבִים.

תֵּכֶף יַגִּיעוּ
סוּסִים שְׁנַיִם,
חוּם וְלָבָן,
לִרְעוֹת בַּשָּׂדֶה.
אַחַר כָּךְ,
זוֹקְרוֹת קַרְנֵיהֶן
מֵעֵבֶר לַתֵּל,
פָּרוֹת מְשָׂרְכוֹת
דַּרְכָּן בִּכְבֵדוּת.

ו.

כָּל אֵלֶּה יֶחֱזֶה
אִישׁ אָחוּז
שַׂרְעַפֵּי חֲלוֹם
עֵת 'בָּאָה מְנוּחָה
לַיָּגֵעַ וּמַרְגוֹעַ
לֶעָמֵל'.

פרגמנטים קטנים, מדויקים, כמו החיים, משרטטים מצב נפשי משתנה. ואולי כל המראות הללו אינם אלא חלומותיו של הדובר בשיר.