שלכת/ אנה בניאל

שלכת/ אנה בניאל

אִם תָּרִים פָּנֶיךָ אֶל צַמְּרוֹת הָעֵצִים
תִּרְאֶה אוֹתִי
תְּלוּיָה
הֲאִם תְּנַסֶּה לְהוֹרִיד אוֹתִי מִשָּם
אוֹ תְּטַפֵּס אֵלַי וּתְעַנֵּף סְבִיבִי
אוֹ שֶלֹּא תַּפְתִּיעַ בְּמַעֲשִׂים
תַּמְשִׁיךְ לָלֶכֶת בַּשְּׂדֵרָה
כְּאִלּוּ לֹא לְמַעַנְךָ
אֲנִי נוֹשֶרֶת

שלוש השורות הפותחות, המתארות אישה תלויה בין צמרות העצים, הולמות בקורא. אולם הזעזוע מתרכך באחת בשעה שהדוברת מקבלת אפיונים של פרח, פרי או עלה, שהאהוב "ייענף" סביבם או ימשיך הלאה בדרכו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *