2 / טלי לטוביצקי

  •  
  •  
  •  
  •  

2 / טלי לטוביצקי

אֲנָשִׁים נוֹתְנִים אֶת עוֹרָם
כְּדָבָר שֶׁבַּשִּׁגְרָה.
נַעֲרָה בַּמָּכוֹן נוֹסַעַת אַחֲרֵי
הָעֲבוֹדָה בְּשֵׁשׁ בַּבֹּקֶר
לִלְמֹד בַּאֲרִיאֵל.
טְבִיעוֹת הָאֶצְבַּע בְּעוֹרָהּ כְּאֵד
עַל הַחַלּוֹן
שָׁם תִּלְמַד עַל נִיטְשֶׁה וְעַל הֵגֶל
אוֹ אוּלַי עַל מוֹלֵקוּלוֹת וְשַׁרְשְׁרָאוֹת חֶלְבּוֹן.
גּוּפָהּ מְצֻלָּק וְרָכוּס
מְנֻמָּס לְמַרְאֶה
אוּלַי תִּלְמַד רְאִיַּת חֶשְׁבּוֹן.

ניקוד: יאיר בן־חור

מתוך חומר האדם – מחזור שירים

השיר מתווה עמדה פמיניסטית ופוליטית בהישמרו מפלקטיות העור, עורה של הנערה שידיים זרות מיששו בה, נגוע. "משומש". כך גם נסיעתה באוטובוס, לאחר משמרת במכון הליווי, למחוזות שמחוץ לגבול הקו הירוק. האפיון המטושטש במתכוון, מתגבש לכדי אמירה צלולה וחזקה.

11 thoughts on “2 / טלי לטוביצקי

  1. רחל אשד

    חזק, יפה ומרשים. אני עוקבת אחרי שירתה של טלי מאז החלה לפרסם, וכמו שנאמר כאן, היא הולכת ומשתבחת.

  2. איתן קלינסקי

    לטלי תודה

    תודה על תרומתך המבורכת ביצירת שירה פוליטית , שאינה עולה על שרטון של פלקטיות.

    בברכה

    איתן

  3. יורם סלבסט

    זכיתי להכיר את טלי לטוביצקי לפני 10 שנים בערך, כבר אז הייתה משוררת מופלאה וכעת, כמו שרואים בשיר זה, נותרה משוררת מעולה לא פחות. לא נותר אלא לאחל לה הצלחה עם מחזור השירים החדש. אין לי ספק שירגש לא פחות משיריה מן העבר.

  4. חיה

    הכל פרוץ והכל רכוס, אריאל מחוץ לגבול אבל בתוך הגבול וככה גם הגוף. העור פרוץ ורכוס. ואלה רוב הצרות שלנו אני חושבת.

  5. דוד אדלר

    אתחיל בהרהורים חוץ פואטיים, שבד"כ חוטאים לשיר כשיר, ואני מעדיף בד"כ להמנע מהם.
    ייתכן שיש לקרוא את השיר בהקשרו הרחב יותר במחזור השירים כדי להתרשם מהאימפקט התוכני הכולל שבתוכו הוא משתבץ. כשיר העומד לו כאן לבדו הוא העלה בי את ההרהורים הבאים:
    איני יודע כמה סטודנטיות לפילוסופיה, לביולוגיה או לראיית חשבון (או בכלל) יש באוניברסיטת אריאל העובדות כנערות ליווי. יש ביטוי בשפה שאיני בקיא מספיק שאומר: "הלואי ואלה יהיו הצרות שלנו". הכפייה של המערכת הפוליטית להגדיר את מכללת אריאל כאוניברסיטה נראית לי כצרה גדולה הרבה יותר. "ואולי", ככתוב בשיר, כל הרהורי אלה לא נועדו אלא להוביל אותי אל המשפט האחרון הזה שהיה לי חשוב להגי וזה חוטא לשיר.

    ובחזרה לפואטיקה – סיום השיר הוא נהדר:

    גּוּפָהּ מְצֻלָּק וְרָכוּס
    מְנֻמָּס לְמַרְאֶה
    אוּלַי תִּלְמַד רְאִיַּת חֶשְׁבּוֹן.

    והוא מעיד על רגישות לשונית פואטית ומקצבית נכרת.

    כי אם היה כתוב, כפי שאחרים נוהגים לעיתים לכתוב:

    שָׁם תִּלְמַד עַל נִיטְשֶׁה וְעַל הֵגֶל
    אוּלַי עַל מוֹלֵקוּלוֹת וְשַׁרְשְׁרָאוֹת חֶלְבּוֹן.
    אוֹ אוּלַי תִּלְמַד רְאִיַּת חֶשְׁבּוֹן
    גּוּפָהּ מְצֻלָּק וְרָכוּס
    מְנֻמָּס לְמַרְאֶה

    אותה רגישות לשונית פואטית ומקצבית הייתה נעדרת מהשיר.
    עד כאן.

    .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *