בית ילדותי / רחל בכר

בית ילדותי / רחל בכר

הַבֹּקֶר הַזֶּה
הוּא עֶרְגָּה
לַבַּיִת
שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו פְּעוּרֵי הַפֶּה
בָּלְעוּ בִּשְׁקִיקָה אֶת כְּפִילָיו
כְּדֵי לְהָשִׁיבָם בִּמְשׂוּרָה
כְּמִנְחָה.

הַבֹּקֶר הַזֶּה
הוּא הַבְטָחָה
לְהַחְיוֹת אֶת הָאוֹרֵחַ
שֶׁדָּחַק בִּי לָצֵאת
אֶל הַמִּדְשָׁאָה בֶּחָצֵר
לִרְווֹת עֲלוּמִים
מִצִּלּוֹ הַקָּרִיר שֶׁל
הַבַּיִת.
לְשַׂחֵק
בְּחֶנְוָנִי וְצַרְכָן,
לִשְׁקֹל כַּף אֵפֶר
עַל מֹאזְנֵי כְּפִיסִים
וּלְהַעֲבִיר מִיָּד לְיָד
שַׂקִּיקֵי חוֹל מְבֹרָר
כְּאִלּוּ הָיוּ סֻכָּר וְקֶמַח.

הַבֹּקֶר הַזֶּה כְּמוֹ
הַבֹּקֶר הַהוּא
מְשַׁקֵּר לִי:
"נֶצַח,
נֶצַח".

ניקוד: יאיר בן־חור

שירה של רחל בכר הוא שיר געגועים לעבר, לפכים הקטנים של הילדות. בשובה לבית שבו גדלה כאורחת היא משתוקקת "לרוות עלומים" – ביודעה היטב שמדובר במשאלה מופרכת, שלא ניתן להגשימה.

14 תגובות “בית ילדותי / רחל בכר

  1. איתן.

    נעים להתרפק על ימים של בית, שלא ידע מפתח ומנעול.

    נעים לשוטט בנבכי עבר שהיה ואיננו באמצעות שיר יפה.

  2. אפרים פוקס

    כמיהה אל ימי הילדות בהם ניתן היה לשחק בחומרים הפשוטים כמו קמח וסוכר, חנווני ולקוח שמהם לש הדמיון הילדותי מטעמים.

  3. אסתי עיני הולנד

    לרגע ראיתי את רחל הקטנה יושבת ליד בית ילדותה ומשחקת בחנווני.
    ומשהו מהתמימות הילדותית נותר בה גם עכשיו.
    נוסטלגי ומרגש

  4. נילי

    יפה ממש. מוחשי ממש.
    הרהרתי היום ברעיון של מעבר לתל אביב ומצד אחד קוסמת ההתחדשות ומצד שני כאילו ומוותרים על זכרונות ונוסטלגיה והיסטוריה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *