ישעיהו ליבוביץ / דוד אדלר

ישעיהו ליבוביץ / דוד אדלר

בְּרָגִיל, אָדָם הוֹלֵךְ, רַגְלָיו מוֹלִיכוֹת אוֹתוֹ וּפָנָיו לְפָנָיו. אוֹתְךָ רָאִיתִי הוֹלֵךְ, מַחְשְׁבוֹתֶיךָ
מוֹלִיכוֹת אוֹתְךָ, פָּנֶיךָ מִתַּחְתֶּיךָ וְעֵינֶיךָ אֵינָן מוֹנוֹת אֶת הַמִּרְצָפוֹת, גַּם לֹֹא אֶת צֵל הָעַמּוּדִים הַלֹֹּא נִרְאֶה בְּדַרְכְּךָ לַסִּפְרִיָה הַלְּאֻמִּית, מְשֻקָּע בְּשַׁקְלָיא וְטַרְיָא סַבוּךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ. אוּלַי אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְאוֹמֵר לָהּ דְּבָרִים. אֲפִלּוּ הָרוּחַ אֵינָהּ מַצְלִיחָה לְהַטּוֹת מַחְשָׁבוֹת. הֶבֶל הַקֹּר. צַוָּארְךָ הַכָּפוּף, הֶחָבוּשׁ בְּצָעִיף, חָבוּי בְּדַשׁ מְעִילְךָ הַמּוּרָם, אָפֹר וְדָהוּי. תִּיקְךָ הֶעָמוּס מִדַּי מַטֶּה אוֹתְךָ מְעַט מַטָּה וְיָמִינָה. חוּם הָיָה הַתִּיק וְגַם בּוֹ פָּשָׂה כְּבָר הָאָפֹר. אָפֹר הַיּוֹם. אָפֹר הַמְּעִיל. אָפֹר הַחֹמֶר הַתָּחוּב בִּסְמִיכוּת מַדְאִיגָה בֵּין עַצְמוֹת גֻּלְגָּלְתְּךָ
וְאִם תָּרִים אֶת רֹאשְׁךָ – יִפְקַע
עַד לַשָּׁמַיִם בִּצְרָחָה:
"אָמַרְתִּי לָכֶם".

ניקוד: יאיר בן־חור

דוד אדלר נזכר בפרופ' ישעיהו ליבוביץ המנוח, ש"מחשבותיו הוליכו" את גופו ולא להפך, הוגה דעות שניחן ב"כושר החדירה, הכנות האינטלקטואלית האכזרית, וחוסר הרתיעה מפני פרדוקסים המציינים את המחשבה התיאולוגית הרצינית." (אליעזר גולדמן, תשי"ד)
עוד על ליבוביץ ניתן לקרוא כאן, באתר שמנציח את מורשתו: http://www.leibowitz.co.il

30 תגובות “ישעיהו ליבוביץ / דוד אדלר

  1. איציק שחר

    כמה יפה ומחמיא לו לישעיהו להיות בן דמותו של הלל הזקן, שניהם מדברים אל הגולגולת הצפה. לא סיפרת מה הוא אומר לה, אבל ככל הנראה הוא לא חוזר על דבריו של הלל אלא בודאי מחדש דבר מה, אולי הוא מוסר מסר פחות מנחם מזה של הלל סבא… הגיוני שמוצא פיו יותר מייסר ופחות מנחם. והנה גם הוא כמו אותה גולגולת לא יודע נוחם בעצמו וטרוד עד כדי אפרוריות וכפיפות…

    יופי של שיר. תענוג יקר המציאות 🙂

  2. ארלט

    תיאור לא פלקטי, מעמיק ורגיש. אכן, הוא ראה "את הגולגולת שצפה על פני המים". חבל שלא שמעו לו בטרם פורענות. תודה לך, דוד, ולאתר 'ליריקה'.

  3. דוד אדלר

    יובל

    תודה על תגובתך החכמה והמחמיאה. אני מודע לכך שכל פרשנות של כותב לשירו היא פרשנות מצמצמת. המלט וכל אסוציאציה אחרת של גולגולת לגיטימית. יחד עם זאת לנוכח תגובתך איני יכול שלא לציין שמה שעמד מולי בכתיבת השיר הייתה בעיקר אמירתו של הלל הזקן בפרקי אבות (פרק ב'): " אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אָמַר (לָהּ), עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ. וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן". גם לזה כמו ל"אמרתי לכם" יש הקשר פוליטי עקיף של "מעגל הדמים". בכל מקרה תודה.

  4. יובל

    שיר חכם. הקונקרטיות טובה לדעתי, גם ההתחמקות מעיסוק ישיר בכיבוש, אלא רק בסוף, בזהירות.
    הספציפיות של ההליכה לספרייה הלאומית מעגנת את השיר בקיומו של ליבוביץ' כמלומד,
    והגולגלות המופיעות פעמיים מפתיעות. מזכירות לי את המלט.

  5. אפרים פוקס

    גם לי כמו לדן אלבו יצא כמה פעמים לפגוש את פרופסור לייבוביץ' בגבעת רם ואף נוכחתי באחת המפגשים שלו בבניין קנדה למדעי הטבע עם סטודנטים ומרצים שבו נדונו עניינים אקטואלים דאז שחלקם נותרו אקטואלים עד היום. עפו שם רעמים וברקים. בראייה רטרוספקטיבית לא הייתי אומר שרוב תחזיותיו התגשמו לכן ה:"אמרתי לכם" הדרמטי המסיים את השיר, אינו תופס מבחינתי. יחד עם זאת אני מעריך את איכותו הפואטית הגבוהה של השיר ואת יכולתו התיאורית המשובחת . עם זאת המסר הפוליטי ניכר בו לעין וגם היצר אינו מכחיש זאת. ואכן פרופסור ליבוביץ' היה איש פוליטי מובהק, משנתו מהדהדת עד עצם ימנו אלה ומאומצת בחום על ידי חלק מן הציבור המזדהה עם דעותיו.

  6. זיוה גל

    דוד,

    כוונתי הייתה ללא הכותרת, וגוף השיר נשאר כפי שהוא.

    "ישעיהו ליבוביץ" – זו הכותרת.

    בכל מקרה כמו שכבר ציינתי שיר מרשים ויוצא דופן.

  7. דוד אדלר

    לזיוה

    כוונתך ללא כותרת, דהיינו * או "אותך ראיתי"? כך אני מבין את כוונתך ואז השיר היה פחות קונקרט ויותר אוניברסלי. אבל לכל מטבע יש שני צדדים, עם יתרונות וחסרונות.
    לא לחינם בתגובתי לעודד למעלה התייחסתי לשיר כ"תיאורי-פואטי". כזו הייתה כוונתי. כל אחד וכוונותיו. כולן לגיטימיות. איני יודע מה היו התגובות ללא השם המפורש אבל דומני שתגובה כמו של דן אלבו לא הייתה מתקבלת.

  8. זיוה גל

    שיר יוצא דופן ומרשים.

    עם זאת, חסרונו לדעתי, היא הכותרת. וזאת למה?
    השם מצמצם את השיר מבחינה פואטית
    כי הוא מוגבל לדמות אחת ומוגבל לזמן המתאר אותה.

    לא פלא, שוב לדעתי, שאנשים הצטמצמו בתגובה
    לאדם עצמו (שהוא מחוץ למציאות השירית)
    ולפוליטיקה.

    ראוי לה לשירה כזאת שנתייחס אנחנו הקוראים לדמות
    כפי שהיא מעוצבת בשיר, וללא הכותרת.

    נהניתי לקרוא
    זיוה

  9. דוד אדלר

    לדן

    שמחתי לקרוא את דבריך. יפה כתבת. לא למדתי בקמפוס של גבעת רם (שאני אוהבו מאוד) לימודים ממושכים (ואם כבר אז במדעי הטבע, או הספריה הלאומית) ולכן פגשתי אותו פעם או פעמיים בלבד. אכן אלה העמודים. תודה.

  10. דן אלבו

    אהבתי את השיר, הסקיצה הפיזית של האיש מאוד מדוייקת, אפשר כמעט להכנס עמו לשיחה. הוא חלף על פניי או שמא אני חלפתי על פניו מאות פעמים בשביל העמודים המוצל, הנמשך מבניין שפרינצק או לוי, מי זוכר . ועד הספרייה הלאומית. האיש במידה רבה עיצב את דעותיי בנושאים הקןרעים את החברה הישראלית.

  11. עפרה קליגר

    היטבת ,דוד, לתאר את הדמות בקווים דקים ועמוקים. איש איש יכל לראות את ליבוביץ מפנים ומבחוץ. תאור מדוייק של איש אשר מחשבותיו מובילות אותו.

  12. דוד אדלר

    לעודד

    לא איתמם שהשיר נקי לגמרי מהמסר הפוליטי. יחד עם זאת, אין זה מאמר וליבת השיר תיאורית-פואטית ולכן סלח לי אם לא אדרש לסוגיה הפוליטית.

  13. דוד אדלר

    תודה לענת על פרסום השיר. עתה הוא מופיע בגרסתו המקורית. לעניות דעתי, הוא משיג בצורתו הנוכחית את האימפקט המיטבי מבחינה פואטית.

  14. עודד ניב (נימקובסקי)

    אכן, הוגה דעות בעל מימדים היה האיש. עקבתי בצמא אחרי הגיגיו, אם כי לא הסכמתי עם כולם. אך כשכינה את בנינו החיילים יודו-נאצים –ניערתי חוצני ממנו. וגם אם יש בין חיילנו כאלה שידם קלה על ההדק, הם מיעוט שבמיעוט, בטלים בשישים. בנינו הם, לא קלגסים, ילדים בני 18-19 בחזית טרור סבוכה, נושאים את העול הבלתי אפשרי כמעט, במופת של מסירות ודבקות. ממרום שנותיי וניסיוני כחייל, איש משטרה ועיתונאי, נוכחתי במו עיניי עד כמה צבא של מוסר אנחנו ועד כמה טהור נשקנו (ותפוחים רקובים יש בכל ארגז). כך או כך, שירו של דוד אדלר, ידידי, חודר ומעורר מחשבות, וכמובן כתוב היטב. אני כשלעצמי, במקום דוד – לא הייתי מעלה על נס את איש הזה. "אמרתי לכם" היא אמרה בוטה וצינית מדיי לטעמי, במיוחד בימים מרים אלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *