כשאתה מתפשט / דניאל שנהב

  •  
  •  
  •  
  •  

כשאתה מתפשט / דניאל שנהב

כְּשֶׁאַתָּה מִתְפַּשֵּׁט וְשׁוֹכֵב לְפָנַי
אֲנִי רוֹאָה בְּךָ
יַלְדָּה קְמוּרַת אַגָּן
שְׁדֵי נַעֲרָה נִצָּנִים
יֶלֶד־תִּינוֹק שֶׁל עוֹר רַךְ, מַבָּטְךָ
חֲסַר אוֹנִים לְלֹא הַמִּשְׁקָפַיִם.

אֶת כֻּלָּם אֲנִי אוֹסֶפֶת אֵלַי,
מְלַטֶּפֶת וְלוֹחֶשֶׁת,
וּמִתּוֹכְךָ מִתְהַדְהֲדִים אַלְפֵי קוֹלוֹת קוֹדְמִים
שֶׁכָּךְ לָחֲשׁוּ.

אֲבָל אֲנִי לֹא מְוַתֶּרֶת
בְּאֶצְבָּעוֹת בּוֹחֲשׁוֹת בְּעוֹרְךָ הַחַם
אֲנִי מְפַסֶּלֶת לִי
אִשָּׁה שַׁבְרִירִית וּמְלֵאָה
אֶת שָׁדֶיהָ אֲנִי מְפַסֶּלֶת בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת,
עִגּוּלִים־עִגּוּלִים
מַחְלִיקָה עַל הַמָּתְנַיִם
שֶׁמִּתְמַסְּרִים בִּכְמִיהָה לְחִבּוּק אָבוּד
עַל הַיְרֵכַיִם, שֶׁנַּעֲנוֹת בְּבַיְשָׁנוּת, מְפַשְּׂקוֹת
עַצְמָן לִקְרָאתִי בְּצַיְתָנוּת.

הָאִשָּׁה שֶׁלִּי מִתְרוֹמֶמֶת אֵלַי
כְּשֶׁאֲנִי מְחַבֶּקֶת אוֹתְךָ
עֵינַיִם מְצֹעָפוֹת יֵשׁ לָהּ,
אֶצְבָּעוֹת שֶׁיּוֹדְעוֹת לְלַטֵּף בַּעֲדִינוּת,
שְׂפָתַיִם שֶׁמְּבִינוֹת אֵיךְ לָגַעַת.

עוֹד מְעַט הִיא תֵּעָלֵם לִי,
עוֹד מְעַט יַכֶּה שָׁעוֹן
וְגֶבֶר עָיֵף יֵשֵׁב עַל שְׂפַת הַמִּטָּה,
מְגַשֵּׁשׁ אַחַר גַּרְבַּיִם.

אֲנִי מַצְמִידָה אֶת הָאֹזֶן אֵלַי
רוֹצָה רַק לְסַפֵּר לָאִשָּׁה שֶׁלִּי אֶת שְׁמָהּ
אַךְ כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי
תָּמִיד מְאֻחָר מִדַּי
גַּם אַתָּה מְאֻחָר מִדַּי.

ניקוד: יאיר בן־חור

גבר הופך להיות שלל זהויות בזמן המעשה המיני ובעיקר אישה.
דניאל שנהב, בת 32, למדה לימודי מגדר ועובדת כקופאית ראשית בסופרמרקט.
זהו פרסומה הראשון.

15 thoughts on “כשאתה מתפשט / דניאל שנהב

  1. שרי

    כשאתה מתפשט אני רואה אותי .
    כשאתה מתפשט אני רוצה שתדע מי אני.
    כשאתה מתפשט אני רוצה אותי..
    כשאתה מתפשט..
    אני מפושטת בדימיוני.
    כל כך יפה..

  2. תמרה אור סלילת

    שיר נפלא! אני רואה כאן את הגישוש אחר האישה הפנימית שיש בתוך כל גבר, ולעיתים קרובות קולה נחנק והיא איננה באה לידי ביטוי מספיק ביומיום. אבל למעשה אהבה מלא נוכחות היא בהחלט דרושה! אהבתי מאד.

    1. קובי וינר

      תמר (הכרתיך בגלגול קודם כתמי), נפגשנו בביתהמדרש של יריב בן אהרון במדרשה במאה שעברה. מה שלומך? קראתי לא מזמן.
      דומני. ספרךהראשון שמור אצלי. קובי וינר, מזרע.שמח לניפגש איתך .

  3. אוולין כץ

    שיר מעניין.
    זהויות מתחלפות בדמיונה של המשוררת. רק הבית הרביעי מביע מציאות של חיי יומיומיים – ללא חמלה השעון המצלצל או נכון יותר "עוֹד מְעַט יַכֶּה", החיפוש אחר הגרביים תוך כדי גישוש בתוך אפלה שלא פגה לאחר האהבה או שמתעבה לאחר האהבה. ודווקא אז "עוֹד מְעַט הִיא תֵּעָלֵם לִי," כבמין חלום או מציאות ספק אם הייתה.
    שיר כתוב ברגישות רבה ובחן.

  4. רחל בכר

    "מַבָּטְךָ
    חֲסַר אוֹנִים לְלֹא הַמִּשְׁקָפַיִם."
    הגבר בוחר להסיר את המשקפים, להיתפס בחולשתו (כמה רגישות יש במשפט הזה!) להסיר מחסומים (תרתי משמע) לפני מעשה האהבה, זה הרגע בו מופר איזון הכוחות שבין המינים, אך יתכן גם היפוכו של דבר שזוהי הפגנת כוחו ועליונותו, שמורה לו הזכות לנצל את גופה לצרכיו, ולפנטז. הוא הרי אינו ער למתרחש במוחה ובמלחמה, כמו במלחמה, שני הצדדים משלמים את המחיר "עֵינַיִם מְצֹעָפוֹת יֵשׁ לָהּ," – הדהוד המבט בפעם השנייה מלמד שאשה לא זקוקה לאמצעי עזר כדי להגיע לסיטואציה נינוחה ומזמנת, היא משיגה זאת ללא קושי.

    אהבתי את השיר על כל רבדיו.

  5. נילי אמיר-סגל

    אכן חילוף הזהויות אפשרי כאשר הדמיון חוגג.
    פה קיים רמז לקשר אמיתי עם האישה לא רק כגוף… אלא כמהות.

    שיר מעניין.

  6. דוד אדלר

    מעניין וכתוב עדין, רגיש ויפה מאוד. מעניין גם מה תרומתם של לימודי המגדר לזוית הראיה המקורית כל כך. אהבתי במיוחד:
    "עוֹד מְעַט הִיא תֵּעָלֵם לִי,
    עוֹד מְעַט יַכֶּה שָׁעוֹן
    וְגֶבֶר עָיֵף יֵשֵׁב עַל שְׂפַת הַמִּטָּה,
    מְגַשֵּׁשׁ אַחַר גַּרְבַּיִם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *