צלע / חמוטל ילין
צלע / חמוטל ילין
לִפְעָמִים, כְּשֶׁמְּאֻחָר,
אֲנִי שׁוֹכֶבֶת וּמְדַמְיֶנֶת
אֵיךְ אֲנִי חוֹזֶרֶת לִשְׁכֹּן בְּגוּפְךָ,
עוֹטֶפֶת בִּזְהִירוּת אֶת לִבְּךָ,
מְמַלֵּאת אֶת הַחֹר שֶׁפָּעַרְתִּי
כְּשֶׁמִּהַרְתִּי לְהִבָּרֵא.
ניקוד: יאיר בן־חור
שיר אהבה שהוא געגוע לרחם גברי, להכלה גברית, למצב שיש לו מקור בסיפור הבריאה בבראשית פרק ב. לפי המקרא זהו המצב הקדום והראשוני: אישה עטופה בגבר.
7 תגובות
אבינעם מן
גישה מקורית מאוד. בניגוד להצגת האל כבורא ויוזם, בעוד שאדם וחוה הם פסיביים, הרי כאן האשה 'ממהרת להברא'. כאילו האידאה של האשה הייתה קיימת כל הזמן, וביקשה ללבוש ממשות.
ריקי כהן
נפלא
אביחי קמחי
שיר עוטף באהבה, מקורי להפליא
לילך גליל
והייתי מוותרת על "שוכבת ומדמיינת". לדעתי הרבה יותר חזק אם היא ממש עושה את זה בשיר: לפעמים כשמאוחר אני חוזרת לשכון בגופך.
רחל בכר
לכדה את תשומת לבי המילה "כשמאוחר". השיר תלוי ועומד על המילה הזו.
תודה על השיר.
ליאור כוריאל
שיר מהפך קרביים.
טל ניצן
שיר שמרשים דווקא באיפוקו ובצניעותו, שהולך וצובר עוצמה עד השורה האחרונה, הנפלאה.