* / אנה בניאל

* / אנה בניאל

הַצְּדָפוֹת מֻטָּלוֹת עַל הַחוֹף פְּתוּחוֹת, פְּזוּרוֹת,
כְּמוֹ הַנָּשִׁים הַמְחַכּוֹת.
מִן הַקַּרְקָעִית עָלוּ, הִתְגַּלְגְּלוּ,
נִפְלְטוּ מִן הַיָּם.
כָּעֵת עַל הַחוֹף, כְּמוֹ הָיְתָה פֹּה סְעוּדַת מְלָכִים,
נוֹתְרוּ כִּקְלִפּוֹת רֵיקוֹת.
עִם הַזְּמַן יִתְפּוֹרְרוּ, יַהַפְכוּ לְחוֹל,
וְרַק הַשְּׁחָפִים יֵדְעוּ אִם הָיְתָה בָּן פְּנִינָה.

פורטוגל, 2016

ניקוד: יאיר בן־חור

בשיר על נטישה ועל ציפייה, דימוי הצדפות על החוף שהנשים משולות להן מזכיר בעדינות את דמותה של ונוס שנולדה מקצף הים. דמותה מהווה ניגוד גמור לדמותן של הנשים שאיבדו את נשיותן בחיים נטולי אהבה.

8 תגובות “* / אנה בניאל

  1. מוטי

    אופס..

    אני רואה שהפרשנות שהצגתי כאן כמעט זהה לזאת של ענת או רונית,אז עמם הסליחה.(למרות שבכל אופן יש קצת הרחבה ותוספת)

    להבא אתחיל בקריאת התגובות הקודמות לפני שאכתוב בעצמי לא משנה באיזה שעה אני כותב.
    העיקר הכוונה…:)

  2. מוטי

    נו,ביררתי את הנושא.הסיכוי למצוא פנינה בצדפה ששולים מהים הוא אחד לשני מליון.ואולי זה לא המידע הכי מדוייק,אבל בכל אופן למצוא פנינים סתם כך זה עניין די נדיר בצדפות מסוימות.אז על מה השיר?ובכן ,יש כאן כל מיני קונוטציות,אבל אחת מהן והיא עלתה בתוכי דווקא בגלל הדימוי של "כמו הנשים המחכות" וגם בגלל סיבות סמליות ידועות ואולי פחות ידועות, דווקא קשורה באהבה.יש משהו עצוב כאן,כי הנשים מחכות למשהו שכנראה לא יהיה,לא יתממשלא ממש כפי שהן רוצות,והן תתפוררנה במהלך הזמן ממש כמו הצדפות ותחזורנה אל החול.הצדפות במקרה הזה אינן אלא השלכה של תמונה נפשית בלב הנשים המתבוננות.

    איזו דמות מיתולוגית ידועה שאנו מכירים יצאה ממעמקי הים מתוך הצדף?ונוס.אבל ונוס יש רק אחת,ונוס היא נדירה,ונוס היא נצחית!אבל היכן ונוס?ונוס תמיד הייתה חמקמקה מאוד.ועל זה אמר ביאליק:"אומרים יש אהבה בעולם?מה זאת אהבה?" וכמו כן "היכן נעורי" וכדומה..:)

    אז במקום זה יש לנו ארוחת מלכים,שלדעתי זה ביטוי די אירוני ודי מתקשר לתענוגות בשרים של צדפות עסיסיות,אבל מיהם הסועדים?מה עלה בגורלם?ומי זכה בפנינה?מי הוציא את החלק הנצחי מתוך הצדפה ולקח אותה איתו למרומים?השאיר רק את העטיפה החלולה,אבל זכה במהות הנצחית?
    שאלה טובה!:)

    אבל אתם יודעים מה,אולי זה בסך הכל תיאור נוף על הצדפות הללו שעולות מן המעמקים ונפלטות לחוף ונותרות פזורות,פתוחות,כמו הנשים המחכות,נותרות כקליפות ריקות והן מתפוררות,מתפוררות ושבות אל המעמקים.אולי.אולי,מי יודע?:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *