פרטים יבשים / לי יונגר

פרטים יבשים / לי יונגר

סַפֵּר לִי אֵיךְ אַתָּה מִתְקַלֵּחַ.
לֹא מַשֶּׁהוּ מִינִי,
סַפֵּר לִי עַל הַמַּיִם
אִם יֵשׁ לָהֶם טַעַם.
 
סַפֵּר לִי אֵיךְ אַתָּה יוֹצֵא.
אִם אַתָּה מִיָּד מִתְלַבֵּשׁ
אוֹ מְחַכֶּה
כַּמָּה רְגָעִים,
כִּמְעַט מִתְקָרֵר.
 
וּכְשֶׁאַתָּה נִגָּשׁ לִישֹׁן,
סַפֵּר לִי.
לֹא עַל הַחֲלוֹמוֹת,
עַל לִפְנֵיהֶם.
אֵיך אַתָּה עוֹזֵב אֶת הַיּוֹם הַזֶּה.
 
סַפֵּר לִי פְּרָטִים יְבֵשִׁים.
לְאָן הִסְתַּכַּלְתָּ בִּזְמַן שֶׁדִּבְּרוּ,
אֵיפֹה רָצִיתָ לִהְיוֹת.
 
וְלֹא אֶת מִשְׁאֶלֶת חַיֶּיךָ.
אַל תְּסַפֵּר לִי אֶת מִשְׁאֶלֶת חַיֶּיךָ.
זֶה גַּס מְאֹד,
זֶה לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי.

ניקוד: יאיר בן־חור

8 תגובות “פרטים יבשים / לי יונגר

  1. ארלט

    אהבתי מאד את השיר. נראה שיש כאן אהבה ומשיכה חזקה. רצון להיות עם הנאהב (כנראה היכרות חדשה שעדיין לא העמיקה די) ולהכירו לפרטי פרטיו. להיות אחד איתו בעולמו, לחוות את חוויותיו מפנים פנימו ודקויות תחושותיו.
    תודה ללי ולליריקה.

  2. מוטי

    בגדול,"משאלת החיים" של האדם יכולה לעלות אך ורק מתוך החיים של האדם ולכן טבעי הדבר שהדמות בשיר תתעניין בחיים של האדם ולא במה שהאדם טוען שהיא משאלת החיים שלו.לכן זה גס,כי זה כללי מדי וחסר עידון ואולי אפילו שקרי.

    "אז למה שלא נלך בגדולות"?.ובכן,משום שאין באמת גדולות ואין נצורות.יש חיים יומיומיים המורכבים מאינספור פרטים.גנדי למשל תיאר את ניסונותיו עם האמת כשהוא מספר על רבים מהרגעים הללו בדיוק!מרבית בני האדם אינם שמים לב בכלל לפרטים הללו בחיים שלהם עצמם ולכן אין בהם היכולת להגשים את משאלת חייהם.משאלת החיים קשורה ברגש,אבל כשאין רגש בתוך החיים עצמן,כשהאדם ישן ועיוור לרגעיו, אין האדם מסוגל לזכור בכלל את חייו ומרבית הפרטים מהחיים נשמטים ממנו.זה יהיה די דומה לצייר שמצייר תמונה מבלי יכולת לראות את הפרטים הקטנים או לשים לב לגוונים ולגווני גוונים.איזו מין תמונה תצא לו?לרבים,משאלת החיים אינה אלא דמיון ובעלי הדמיון אינם קרובים לעצמם וודאי אינם יכולים להיות קרובים לאחרים.תשומת לב מובילה את האדם להעריך ולהוקיר כל רגע ולכן גם כל קשר שיש לו עם כל אדם מקרי או קבוע בחייו.(ואפילו קשר לכאורה "שלילי")

    הדמות פורקת את תסכולה בשיר הזה משום שמצב כזה באמת קשה להשגה.היא מודעת גם לחסרונותיה שלה.האם יש לאדם את היכולת לזכור את עצמו באמת?לשים לב בכל רגע ורגע לכל מה שקורה ולהכיל זאת במודעות?קרבה אמיתית פירושה שהאדם זוכר את עצמו,מכיר את עצמו ברגעיו כולם ויודע לחוש ולזהות אותם דברים עצמם גם באחר.אבל כשהאדם אינו מכיר את עצמו ומתכחש לעצמו ולחלקים מעצמו בעודו נמשך להתעסק בדברים "גדולים",וודאי שלא יוכל להוקיר כפשוטם אותם חלקים שהוא עצמו מדחיק ומכחיש בעצמו באדם האחר.הוא ישפוט אותם!זהו הצל והצל מרחיק מקרבה,מרחיק מאינטימיות,מרחיק את האדם ממהותו ועל כן גם ממשאלת חייו האמיתית.

    משאלת החיים אמיתית מושכת אל האדם אנשים אחרים החשים באדם את כוחו ובכך יוצרת קרבה והעצמה משותפת.זה מה שהדמות בשיר הייתה רוצה.לא את השקרים הגדולים,אלא את הרגש החם והאמיתי שיכול להיות בכל הרגעים הקטנים,שחומקים מהאדם שוב ושוב.ומהם בכלל כל החיים הללו אם איננו מסוגלים לזכור אותם?

    חלום והדמות יודעת שחלומות שווא ידברו אם לא עושים בהם סדר אחת ולתמיד.תשומת לב נדרשת כדי לפתור את הפאזל הגדול הזה המורכב מאינספור חלקים קטנים.הדמות הייתה רוצה מישהו שירכיב עמה את הפאזל המשותף ויתרום את כל החלקים הנדרשים שלו,שלא ילכו לאיבוד.על זה השיר מדבר,נראה לי.:)

  3. רוחה שפירא

    שיר מעניין ויפה. "לֹא מַשֶּׁהוּ מִינִי" – יאיר בן חור, אפילו אם אתה מסכים עם מה שכותבים, בבקשה אל תטעה טעות כל כך גסה בניקוד ה"מיני". "זֶה גַּס מְאֹד,/ זֶה לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי." – בניגוד להצגת השיר וסיכומו ב"ליריקה" לעיל, לדעתי, השורות האחרונות של "פרטים יבשים / לי יונגר" – נאמרות באירוניה חזקה ולא יבשה כלל, בדרך של "הפוּך על הפוּך".
    למה? לא יודעת, אני פשוט מרגישה את זה כך. תודה, לי.

  4. אבינעם מן

    נהפוך הוא, יאיר. הכרת הפרטים, ה'יבשים' כאילו, היא הקרבה האמתית, ההיכרות האינטימית, גם ברגעים הקטנים, היומיומיים, שהם המרכיבים את החיים, והם הדברים שאותם נזכור ואליהם נתגעגע אם המכותב ייעלם מחיינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *