שירה

כוח עזר / ענת קוריאל

כוח עזר / ענת קוריאל

לֶמְלֶם בָּאָה לְקַלֵּחַ אוֹתִי.
יָדֶיהָ אוֹחֲזוֹת בִּי בְּחָזְקָה,
הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי אַמִּיצָה.
הַמַּיִם רוֹעֲשִׁים
כְּמוֹ גַּרְגִּירִים נִטְחָנִים לִגְרִיסִים.
"תַּחֲזִיקִי בִּי", הִיא שָׂמָה אֶת יָדִי עַל צַוָּארָהּ
הַמְעֻטָּר שַׁרְשֶׁרֶת קַעֲקוּעַ.
אֲנִי נִתְלֵית כְּבֻבַּת קַשׁ.
הַמַּיִם נִזְרָעִים טוּרִים־טוּרִים.
הַיָּרֵךְ הַמְנֻתַּחַת כְּבֵדָה וְשׁוֹקַעַת
אַךְ יָדָהּ שֶׁל לֶמְלֶם
יוֹדַעַת לְהָנִיעַ אֵיבָר פָּגוּעַ,
לִנְהֹג בּוֹ בְּחָפְשִׁיּוֹת לְרֶגַע.


17 תגובות

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    ענת יקרה, שיר מרגש, במיוחד לאור מה שעבר עליך,אהבתי את תיאור המים ותיאורה של למלם, שיר מרגש, מאחלת בריאות והחלמה מהירה וטובה !

  • רחל אשד

    אהבתי מאד את השיר. דימויי המים מעולם המטבח מפתיעים. "המים רועשים כמו גרגרים נטחנים לגריסים… המים נזרעים…"
    השם שנבחר לכוח העזר בהיפוך הוא מלמול. כמלמולו של תינוק הלומד ללכת. כך גם הדוברת הפגועה בירכה והנשענת על כוח העזר, צריכה ללמוד ללכת מחדש.
    שיר אמיץ של אשה אמיצה.

  • שרה

    ענת,
    התרגשתי פעמיים.
    בפעם הראשונה כשהחזרת אותי, אל אותו המקום בו היית.
    תיאור חוסר האונים והתלות באחר-מכמיר.
    ובפעם השנייה, בתיאור המפורט והמוחשי כל כך לסיטואציה.
    האדם החולה אל מול זה הבריא.

  • קובי נסים

    ענת קוריאל, עדיין על רגלה הפגועה, כבר על רגליים מוצקות של משוררת:

    א. תמונת השיר: שתי נשים במעין ריקוד מים של עזרה. "האחת" (הדוברת, כבובת קש בהירה, אי אפשר שלא לזהותה עם ענת) אוחזת-נסעדת בצוואר "השנייה" (אחות/פזיותרפיסטית, לֶמְלֶם), השנייה, אולי בצבעי אדמה היא, אוחזת-סועדת ברגלה הפגועה של האחת. שוו נא את התמונה נגד עיניכם.

    ב. משמעות השם לֶמְלֶם ומקורו יגלו לנו את הצופן לאפיון "השנייה". מקור השם אתיופי ומשמעותו המילולי: זו הפוריה. בהשאלה: אחת שעושה למען זולתה (כ"נשמה טובה" או "אחות רחמניה").

    ג. "האחת" אינה אדישה ל"שניה" ועם זה שהיא מוקירה לה תודה ומגייסת אותה שיר, היא נותנת כבוד למשמעות השם שהוא רלוונטי גם לסיטואציה שבין השתיים. מכאן, לעניות דעתי, ההשראה לראות את החומרים בהם עוסקים כאן – זרם המים על נתזיו – כשדה בזריעה. "השנייה היא כזורעת את השדה, כמי שמפרה את האדמה. היא נוהגת ברגלה של "האחת" (בעדינות, יש לקוות) כאילו הייתה מחרשה שעברה תיקון ויש להחזיר אותה לפעילות מלאה, שהרי גם לה יש עתיד של זריעה וקציר.

    ד. אלא שלעת עתה, עת ההחלמה היא עת דמעה וכאב. כאן בחירה קולעת לשם השיר, כל כפל המשמעות שלו: (1) "כוח-עזר" – התפקיד של סייעת / אחות וכד' לצד מומחה העל ובעיקר לביצוע מלאכות המצריכות מקצועיות. (2) כוח עזר – פשוטו כמשמעו: הצורך בכוח חיצוני להרגיל את הרגל הפגועה חסרת הכוח לשאוב כוחה ולתרגל.

    ה. עיטורו של האיבר בו אוחזים ותרומתו הפואטית:
    (1) צווארה של לֶמְלֶם מעוטר בקעקוע שרשרת. נוכל לראות בשרשרת הקעקוע שלשלת של כבילות לאורח חיים של עבודה שבהכרח, במלאכה קשה. נוכל גם לראות ב"שרשרת הקעקוע" סימן לחן ויופי, לשרשרת יקרה ונכספת. אולי חולשתה של לֶמְלֶם היא העדר שרשרת זהב, אך הקעקוע מביעה שלא ויתרה על החן הנשי. ההוקרה של "האחת" תעצים את " לֶמְלֶם " כישות לא אנונימית וכמי שכשמה – כן היא. ענת קוריאל אכן נוהגת כך בשירה זה.
    (2) רגלה של "האחת" מעוטרת, יש לשער, בשורה של סימנים/תפרים/כתמי צבע. אלה הם סימני החולשה הזמנית. אחיזתה של "למלם" תביא לריפוי ואילו ייעלמו/יחלשו סימני החולשה.

    ו. על איך כתוב השיר ושאר ירקות יש כמה תשבחות לומר – נותיר זאת עתה, ארוחת צהרים של שבת מתקרבת 🙂 שבת שלום ותודה על שיר השבת הזה.

  • חגית מנדרובסקי

    כתיבה מצוינת כתמיד. מצער אותי ביותר שאת סובלת בימים אלה. מאחלת לך בריאות ורפואה שלמה. מלותייך מעוררות אמפטיה, הזדהות, התרגשות, ונוגעות במגע המים הרך והמלטף. המון אהבה!!!!!!!!!!!!!

  • אוולין כץ

    ענת יקרה
    שיר יפה ומרגש מאד המתאר את החוסר אונים במצב של חולי ומוגבלות, את התלות המוחלטת בלמלס המטיבה לעזור "לְהָנִיעַ אֵיבָר פָּגוּעַ,לִנְהֹג בּוֹ בְּחָפְשִׁיּוֹת לְרֶגַע"
    השיר ססגוני מאד בצלילי "הַמַּיִם רוֹעֲשִׁים כְּמוֹ גַּרְגִּירִים נִטְחָנִים לִגְרִיסִים."
    מקווה שאת כבר מרגישה טוב ושהכול כבר מאחוריך.
    נותר רק שיר מקסים.
    בריאות והחלמה מהירה

  • דוד אדלר

    שיר המצייר יפה את הסיטואציה ואת היחסים בין הכותבת ו"כוח העזר".
    בנוסף לשורות שצוינו לטובה הייתי מוסיף, ואף ביתר שאת, את השורות:
    אֲנִי נִתְלֵית כְּבֻבַּת קַשׁ.
    הַמַּיִם נִזְרָעִים טוּרִים־טוּרִים.

    והחשוב מכל – לא עוד "כוח עזר". לכי בכוחך זה. הפיזי והפואטי, לכל מחוז שתחפצי. לעולם.

  • איתן.

    הן אנושי יקר, הנושא אתו רגעים מלאכיים רבים בנוכחותו בסביבתנו , כשכוחותינו נטשו אותנו. למרבה הצער, אותו הון אנושי יקר זכה לשם הלא מכבד ומוכתר בשם שולי – "כוח עזר".

    ענת שזרה זר מלים מלטפות וחמות בזר של שירה אוהבת ומוקירה כבוד להון אנושי יקר, שלעתים רבות מהלך בשולי החברה שלנו ולוחם את מלחמת שרידותו.

    תודה לענת על השיר

  • זאב

    שיר מקסים מלא מטאפורות. קראתי מספר פעמים. אהבתי את השימוש בשם למלם. לא יודע אם המשוררת התכוונה לכך, אך פרושו הוא בדרך כלל הוא "לא מועיל, לא מזיק". למרות שהניקוד שונה.

  • זיוה גל

    איך כאב וסביבה אפורה של בית חולים הופכים להיות פיוטיים, מנקודת מבטה של המשוררת.
    תמונה פלסטית עוצמתית רבת חושים. אפשר לשמוע, אפשר לגעת, אפשר אפילו ליהנות
    מהעיצוב של השיר, שיש בו קישוטים. ואז חוזרים למצב הלא פשוט ומתעודדים מהאופטימיות אשר בשיר.

    ענת יקרה החלמה מהירה ושלמה!

  • לאה הרפז

    ענת יקרה השיר הנפלא שלך ממחיש במדויק את התלות שלנו ב"כח העזר". על כן ענת, בריאות ועצמאות.

  • רחל בכר

    ענת יקרה, שמחה לחדשות המבשרות על התאוששות ומאחלת החלמה מהירה.

    מורגשת הכתיבה הזהירה, לא יודעת להצביע מה עורר בי את התחושה הזו, אולי הדיסוננס שבין הציפייה לליטוף המים במגע עם העור הכאוב והשיוף של הגרגירים הטחונים כמו נייר זכוכית (לא סכינים חדות?).
    למלם אפופת שקט (כדרכו של לימלום מבויש) השרשרת על צווארה מקועקעת מלמד על גינדור מינורי, אינו מנקר עיניים, דמותה מושכת לשוליים, נחבאת את הכלים והסטראוטיפ של האשה הכנועה משתלט עלי . אלא שלמלם אוחזת בחוזקה, יודעת את מלאכתה.
    למרות שאין ציון ברור, היפוך התפקידים של שתי הנשים מרחף מעל שורות השיר. האשה החזקה לכאורה, נשענת על החלשה והחלשה נוגעת בחופשיות, אבל רק ברגע הנתון הזה.
    כדרכן של נשים הן אינן מאוימות כאשר מאזן הכוחות נוטה לצד האחר, הן סומכות אחת על השנייה, מסתגלות לשינויים ויודעות לקבל ולתת. כל אחת על פי הצורך.
    קצת הסתבכתי עם התגובה ולא מוצאת את המילים המדויקות כדי להבהיר את השפעתו של השיר עלי.

השאר תגובה