אדֶם / שי שניידר-אילת

אדֶם / שי שניידר-אילת

בְּרוֹמָא בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת קָנִיתִי רִימֶל וְאֹדֶם (לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי) מִדַּיֶּלֶת יֹפִי
שֶׁנִּגְּשָׁה אֵלַי וְהִגִּישָׁה לִי נְיָר וּמַרְאָה וְאָמְרָה בְּאִיטַלְקִית: נַשְּׁקִי. הַגָּוֶן הִתְאִים
וְנִזְכַּרְתִּי – עוד יֵשׁ לִי עֵינַיִם, שְׂפָתַיִם, אֲבָל בָּעֶרֶב עַל הַגֶּשֶׁר מֵעַל לַטִּיבֶּר רָצִיתִי
לְהַשְׁלִיךְ אוֹתָם אֶל הַמַּיִם וְלַמָּרִיּוֹת הַיָּפוֹת בִּגְלִימוֹת הַתְּכֵלֶת שֶׁיָּצְאוּ וּבָאוּ אֵלַי
מִן הַקָּפֵּלוֹת לַנָּהָר לְנַחֲמֵנִי, אָמַרְתִּי בְּעִבְרִית: אֲהוּבִי מֵת, אֲהוּבִי מֵת

ניקוד: יאיר בן־חור

האיטלקית מול העברית, קניית מוצרי הטיפוח מול הדחף להשליכם למים, הריקנות לאחר מוות לעומת האמונה שמייצגות ה"מריות" – כל אלה ועוד שוכנים בשיר היפה.

10 תגובות “אדֶם / שי שניידר-אילת

  1. שלי ב

    האם הבחירה להגיד למריות שהאהוב מת, דווקא בשפה העברית מרמזת על כך שלכותבת אין נחמה, והיא מעדיפה לשקוע ברחמיה העצמיים?
    מריות אינן זקוקות לשפה והרי הן עלו מן הים לנחמה עוד בטרם פצתה פה.. אפילו הדיילת שמכרה את האדם והרימל רצתה להשיב את הצבע לפניה,
    תודה על השיר היפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *