קום / אמנה עריאן

קום / אמנה עריאן

קוּם בְּנִי, הִתְעוֹרֵר
פְּתַח אֶת הַוִּילוֹנוֹת
הִסְתַּכֵּל.
אֵיזֶה מַרְאֶה תְּתָאֵר?!
חֲזֹר, בְּנִי לְמִטָּתְךָ
אַל תַּחְשֹׁב עַל מַה שֶּׁקָּרָה לְךָ.
 
קוּם בְּנִי, הִתְעוֹרֵר
זְרֹק אֶת אֲשֶׁר עַל לִבְּךָ
הִשָּׁאֵר.
פָּשׁוּט תִּתְאַהֵב,
לְחָבֵר לְהַאֲמִין תְּסָרֵב.
 
הַקְשֵׁב בְּנִי וְאַל תִּשְׁמַע לְקוֹלִי.
 
קוּם בְּנִי, הִתְעוֹרֵר
קְרָא אֶת הַסֵּפֶר וְאַל תַּסְכִּים לַסּוֹפֵר
שְׁתֵה אֶת הָרַעַל וְאַל תִּהְיֶה הַנָּחָשׁ
כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמְּךָ
יְשַׁן, בְּנִי וְאַל תַּחֲלֹם עַל
מוֹתִי.

ניקוד: יאיר בן־חור

אמנה עריאן היא צעירה בת 19 מכפר בענה. סטודנטית לספרות במכללת צפת. זהו שיר ביכוריה

12 תגובות “קום / אמנה עריאן

  1. רון גרא

    קְרָא אֶת הַסֵּפֶר וְאַל תַּסְכִּים לַסּוֹפֵר
    שְׁתֵה אֶת הָרַעַל וְאַל תִּהְיֶה הַנָּחָשׁ
    זה המוטו של השיר היפה הזה. להכיר הכל, לקרוא הכל, אבל לא להאמין לכל הנכתב והנאמר.

  2. איתן. קלינסקי

    ""אַחְבַּכ קָרִיבַּכַַּ כַּנַפסכַּ" – "ואהבת לרעך כמוך".

    בשירך נתת ביטוי יפה לרוח הספר המקודש לכל בני הדתות בארץ הזו – "ואהבת לרעך כמוך".

    אמינה, הרשי לי לומר לך פעם נוספת תודה.

    (טעות בידך, אינני ד"ר). .

  3. מוטי

    כל כך הרבה ניגודים לא סבירים יש כאן,שאין כל ברירה אלא מייד לעבור לרמת המטא ולרמת הסמל והנרטיב.כשאוחזים בניגודים חזק ולאורך זמן באותה עת במחשבה,בשלב כלשהו הם חייבים להתבטל יחד עם המחשבה על הניגודים עצמם.

    בכל מקרה נתחיל במה שממש אהבתי וחשוב לשים עליו דגש:

    קְרָא אֶת הַסֵּפֶר וְאַל תַּסְכִּים לַסּוֹפֵר
    שְׁתֵה אֶת הָרַעַל וְאַל תִּהְיֶה הַנָּחָשׁ

    זה העיקר לדעתי בכל השיר.לפעמים הבחירה לשתות את הרעל היא הבחירה האתית היחידה בסיטואציה, לעומת זאת,הבחירה להיות נחש כדי להימנע משתיית הרעל בהחלט מפוקפקת.

    וזה מה שבני אדם עושים מרבית הזמן בחייהם.אנו רואים זאת סביב במחול הזוועות שמתרחש חדשות לבקרים.למשל הורים הלוקחים את ילדיהם עימם להילחם בשורות דעאש והופכים אף את הילדים לרוצחים שגורלם גזור. זאת דוגמא קטנה כמובן ויש רבות אחרות מתחומים אחרים.

    אלוהים, אף הוא אב, וכאשר "הוא" מצווה לכאורה להרוג בשמו, האם הוא זה שמצווה, או שהאדם שומע קול עיוועים, קולו של נחש מסית ומדיח להרג ורצחנות?

    התשובה כמובן ברורה לכל בר דעת, כלומר כל אדם שלא איבד את הדעת, שהיא כשלעצמה, כמודעות שאינה תלויה בדבר, מהווה את הצלם של "אלוהים". לא האלוהים שבספרים כמובן. אי אפשר לצמצם את האלוהים לספר אחד,לא לכמה ספרים וגם לא לספר הספרים.

    כל הורה המגדל ילדים יודע ומרגיש בתוך עצמו שאין לו כל יכולת אמיתית למנוע סבל מהילד, שהעולם הרובץ לפתח, הנמצא מעבר לוילון עומד להגיע אל הילד בן אם ירצה בכך ובן אם לאו. התפקיד של ההורה הוא לתווך עבור הילד את הסבל, ללמד אותו לקבל את הסבל הבלתי נמנע בזרועות פתוחות וחסונות.
    אבל עדיין, עבור כל הורה, קיים החשש, קיימת החרדה וניתן לחוש בבלבול הזה בשיר עצמו.

    כאשר אינך בורח מהדבר אל זרועות הניחומים האפלות, שאינן אלא אידיאלוגיות ואמונות חסרות בסיס, אתה יכול להביט בחיים כפי שהם. מה קורה לילד, לכל ילד? מה קרה "לילד" הזה ספציפית?
    אני שומע בשיר הזה גם את קולה של העקידה, הארמז הזה עדין מאוד וזה מה שיפה בו.
    כבד את אביך ואת אמך, אבל אל תאמין לאף אחד באופן עיוור, אפילו יהיה "אביך".

    הכל קורה, כל הזמן, כל סוגי הזוועות האפשריות. אנחנו יודעים את זה, הדברים הללו מופיעים כל הזמן בחדשות ובעיתונים. משבר האמונה נובע לעיתים מחוסר היכולת להבין או להכיל את הידיעה הזאת והידיעה הזאת בלבד. מה פשעו התמימים המשלמים את מחיר המבוגרים?מדוע אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה?

    בכל מקרה,לא ניתן לדעתי לתת לילד "הכוונות" יותר טובות מאלו שיש כאן:

    קוּם בְּנִי, הִתְעוֹרֵר
    זְרֹק אֶת אֲשֶׁר עַל לִבְּךָ
    הִשָּׁאֵר.
    פָּשׁוּט תִּתְאַהֵב,
    לְחָבֵר לְהַאֲמִין תְּסָרֵב.

    הַקְשֵׁב בְּנִי וְאַל תִּשְׁמַע לְקוֹלִי.
    1)להתעורר,כלומר להיגמל מסמי ההזייה של הקיום והחומרים המרדימים,כולל שירי הערש.
    2)זרוק את אשר על ליבך(היה קל,היה בעל רגש חיובי ויוצר,היה נקי ממטענים ומטראומות מעכבות)
    3)להישאר:כלומר להיות נוכח בתוך המקום עצמו ולתת לתמקום עצמו את תשומת הלב המלאה,העמוקה,חסרת הפשרות.
    4)להתאהב!(אין צורך להרחיב בפרשנות, האהבה כעיקרון יסוד של המציאות)
    5)לסרב(לחבר, לאידאולוגיה, למציאות נכפית).אנחנו כבר מכירים חברים, בייחוד את אלו של איוב, בייחוד את נותני עצות אחיתופל.
    6)להקשיב, להאזין, אבל לא למהר "לשמוע". האזנה לא אימפולסיבית למציאות היא הבסיס לחקר האמת. תגובה מהירה לעומת זאת מבוססת על "שמועות". על סמך שמועות כבר העלו לא מעט אנשים על המוקד. אפילו גירשו אנשים מגן עדן!:)

    ברור שהילד אינו יכול שלא לחשוב על מותו של האב ואף אינו יכול שלא לחשוב על מה שקרה לו.
    כל מה שקורה לילד, החוויה, הוא המקום שממנו מתחילה ההגות ומותו של האב הוא בסופו של דבר מותו העתידי של הבן. כשאומרים למישהו לא לעשות משהו, בייחוד לילד, גם יודעים בו זמנית שיש דברים שלא ניתן למנוע, ושהדברים יעשו למרות הכל. ילדים הם מרדנים, מסרבים לקבל מרות, בייחוד כשאומרים להם :"ככה".
    אז חשוב בהחלט שהילד ישן,כדי שיאגור כוחות, כדי שיתעורר, כדי שיוכל להיות אור השינוי בעולם, לעשות הבדל.

    גלגל סובב בעולם, אך התקווה שייכת לצעירים ולהם גם יכולת השינוי, כל עוד, כמובן, הם מאזינים "לקול" הנכון, לתדר הנכון והם מסונכרנים ביחד ברמה הרגשית להבנה העמוקה ביותר שהכל הוא אחד.
    הדברים הללו לא מתרחשים כל כך מהר, לא באופן כזה פשוט, אבל טלטלות גדולות בעולם מקרבות רבים לנקודת הרוויה, שמשם ואילך שינוי מתחיל להיות יותר אפשרי.

    ונראה לי שמתאים גם לעלות כאן את שירו היפה של חליל גובראן על הילדים:

    יַלְדֵיכֶם אֵינָם יַלְדֵיכֶם
    כִּי פְּרִי גַעֲגוּעֵי הַחַיִּים אֶל עַצְמָם.
    בָּאִים הֵמָּה דַּרְכְּכֶם, אַךְ לֹא מִכֶּם.
    חַיִּים עִמָכֶם, אַךְ אֵינָם שַׂיָּכִים לָכֶם.
    תְּנוּ לְיַלְדֵיכֶם אֶת אַהֲבַתְכֶם, אַךְ לֹא אֶת מַחְשְבוֹתֵיכֶם.
    כִּי לֹא לָכֶם הֲגִיגֵיהֶם.
    גוּפָם יִשְׂכּוֹן בְּבָתֵיכֶם, אַךְ לֹא נִשְׂמָתָם.
    כִּי נִשְׂמָתָם מִסְתוֹפֶפֶת בְּבֵית הַמָּחָר,
    שָׂם לֹא תוּכְלוּ לָבוֹא אַף בַּחֲלוֹמוֹתֵיכֶם.
    אֶפְשָׂר לָכֶם לַחְפּוֹץ לִהְיוֹת כְּמוֹהֶם,
    אַךְ אַל לָכֶם לַעֲשוֹתָם כְּמוֹכֶם.
    כִּי הַחַיִּים פְּנֵיהֶם קָדִימָה, לֹא ְאָחוֹר.
    אֵין הֶם מִתְרַפְּקִים עַל הָאֶתְמוֹל.
    אתם הקשת ממנה כחצי חיים, ילדיכם שלוחים:
    הקשת מבחין בשובל על פני נתיב הנצח,
    ברצותו כופף קשתכם למען חציו הנורים למרחקים –
    התרצו לידיו המותחות קשתכם,
    כי אוהב הוא את החצים במעופם
    גם את הקשתות הנענות לידו.

  4. זיוה גל

    שיר שבנוי על קונפליקטים. משפטים/ציוויים מנוגדים שמעבירים על פי קריאתי את האבסורד אשר בחיים.
    מנגיש את הבלבול המחייב חוש ביקורת.
    העולם לא כל כך יפה ומה שיפה שנאמר במרומז. לא נאמר כלל, מדלג מעל המכוער.
    שיר נהדר. ברכות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *