אחים/ענת קוריאל

שְׁנֵי יְלָדֶיהָ שִׂחֲקוּ בְּשֶּׁקֶט.
הִיא הִסְתַּכְּלָה עֲלֵיהֶם מִן הַצַּד
וְשָׁאֲלָה מָה קָרָה לִצְלִילֵיהֶם הָרָמִים.
הַקּוֹלוֹת יָרְדוּ לְהִסְתּוֹדְדוּת,
לִלְחִישׁוֹת הַמֻּעֲבָרוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
יְלָדֶיהָ מַמְתִּיקִים מַשֶּׁהוּ,
יֵשׁ בֵּינֵיהֶם הִתְכַּנְּסוּת
שֶׁהוֹלֶכֶת וּמַעֲמִיקָה.
נִסְּתָה לְהַמְצִיא תַּחְבּוּלָה
לִרְאוֹת דַּרְכָּם פְּנִימָה,
עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ לְדַמְיֵן,
לִצְלֹל לִשְׁכָבוֹת אֲחֵרוֹת.
כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה רָאֲתָה אֶת שְׁנֵי יְלָדֶיהָ חֲבוּקִים
לְלֹא תְּנוּעָה
כְּמוֹ בְּמִקְסָם קָפוּא.

ניקוד: חני צפריר