מקלדת המציאות / יהורם גלילי

תִּקְתּוּקִים מִתְגַּבְּרִים
עַל מִקְלֶדֶת הַמְּצִיאוּת.
אֶצְבַּע הִידְרָאוּלִית מַקְלִידָה
עַל לוּחַ הָאֵם־פִּי3
שׁוֹלֶפֶת קְבָצִים מִכַּפְתּוֹרִים
וִירְטוּאָלִיִּים,
מוֹחֶקֶת שִׁבְרֵי מַשָּׂא,
צִלּוּמִים יְשָׁנִים וּמִסְמָכִים.

מִבָּעַד לְמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב
אֲוִיר מָתוּחַ כִּפְקַעַת עֲצַבִּים.
בַּחוּץ עֲנָנִים מַעֲבִירִים
תְּכוּלָתָם
לְמַשְׁפֵּךְ הַגְּשָׁמִים,
מִתְנַקְּזִים יַחַד לִבְאֵר הַחַיִּים.

ניקוד: יאיר בן־חור

החיים הווירטואליים שבמחשב המודרני מול החיים האמיתיים שבחוץ. האם שניהם יחד מרכיבים את באר החיים המודרניים?

3 תגובות “מקלדת המציאות / יהורם גלילי

  1. זיוה גל

    עולם על החיים והמוות חובק השיר הזה, לקריאתי.
    עם המוות הוירטואלי אולי קל יותר להתמודד בהינף אצבע ומקלדת נמחק העבר על זיכרונותיו.
    לקול קצב ההקשה והמוזיקה הנרמזת באם פי 3. אך גם חיים מדומים – יצירה – האצבע ההידראולית מפיקה מלוח האם.
    לוח האם המתכתי בניגוד לאם בשר ודם.
    במחשב הזיכרונות מסודרים בקבצים גם מטאפוריים למוח האדם. זו לא רק המכונה. האוויר המתוח לובש חיים במציאות החיצונית. מוות מול חיים. מכונה מול הטבע. מחזוריות.

    שיר מעניין. שיר שונה.

  2. מוטי

    כדי להבין את השיר הזה, כדאי להתייחס למספר ביטויים מרכזיים בו ומוטיב אחד מרכזי שהוא המים.
    מוטיב זה חוזר בבית הראשון בביטוי (אצבע הידראולית) ובבית השני באופן עקיף באמצעות תיאור העננים המעבירים תכולתם למשפך הגשמים ואלו מתנקזים לבאר החיים. מדוע באר החיים?משום שהמים הם מיים חיים, מים מרווים והכוונה היא, שאנו מפיקים כל הזמן משמעות חדשה לחיים באמצעים שונים וכל זאת באמצעות שידרוג מתמיד של התודעה והמודעות שלנו.

    הממשק שלנו, כבני אדם, מול המציאות, היא המודעות וכבר היום אנו יודעים שהמדענים עובדים שעות נוספות לשדרוג של הממשק הזה באמצעים טכנולוגיים. לדבר הזה יכולים להיות כמה שלבים.

    השלב הראשון, שאנו נמצאים כרגע "בשיאו", מבחינת כמות המשאבים והתקציבים המופנים לחקירתו, היא חקר המוח, חקר התשתית הפיזית של המודעות(להלן ה- hardware ). החוקרים בוחנים באופנים שיטתי אזורים שונים במוח, מודולים שונים, לעיתים אפילו ברמה של נוירון בודד או קבוצה קטנה של נוירונים(אפילו מולקולות) ורואים כיצד הם מקושרים אחד לשני וכיצד הם משפיעים על הדרך שבה אנו תופסים את המציאות.

    המציאות היא שיקוף של המודעות והדרך שבה אנו מעצבים אותה היא באמצעות המחשבות שלנו על המציאות. יחד עם זאת, אנו קולטים אך ורק מה שאנו יכולים לקלוט בכל זמן נתון, בכל תקופה נתונה והיכולת שלנו לעבד את הנתונים הללו משתנה, מתעדנת. ככל שהיכולת גדלה -והיא ללא ספק תגדל באמצעים טוכנולוגיים במאות הקרובות-, היכולת שלנו לראות את המציאות ולעבד נתונים(ועל כן, גם להשפיע ולעצב את המציאות הזאת באופן מיידי) תגדל אף היא. כבר היום יש לנו למשל את המשקפיים של גוגל (שמפחידים ומרתיעים לא מעט אנשים) ,אבל למעשה בעתיד (הנראה לעין או הפחות נראה לעין) סרטי המדע בדיוני שאנו מכירים היום, עשוים (או עלולים מבחינות מסוימות) להתממש, בדיוק באותה דרך , שחלק מספרי המדע הבדיוני של זול וורן התממשו מאז המאה ה-19. אנו בדרך לבינה מלאכותית רבת עוצמה, שאולי אפילו תוכל לחקות באופן כמעט מושלם (או אולי יותר ממושלם) מוח אנושי. וודאי בעתיד יהיו בני אדם שהם שילוב של ביולוגיה עם שבבים כאלו או אחרים.(חלק מזה קורה אפילו היום).

    בשלב השני של התהליך,לאחר פיתוח אמצעים טכנולוגיים לשיפור או סיוע בפתולוגיות מוחיות שונות, באופן בלתי נמנע יתחילו לעבוד גם לשיפור יכולות ושדרוגם אצל אנשים "נורמליים" בצורה שתאפשר תפיסה מסוג חדש של המציאות.

    לדעתי, ברמה העתידנית(וגם בבית הראשון)השיר מתייחס בדיוק לזה. כבר היום אנו מצליחים להפיק משמעות או הנאה אך ורק ממפגשים וירטואליים(למשל בפייסבוק) ואלה באים על חשבון מפגשים אמיתיים (פעמים רבות) מחוץ לעולם האינטרנטי. אנשים רבים מנהלים את כל החיים שלהם לעיתים באינטרנט ומעט מהחיים שלהם מחוץ לאינטרנט. אפילו כשהם בעבודה ,האינטרנט מלווה אותם כל רגע באמצעות הפלאפון הנייד והוא מתנה את כל המודעות שלהם ,את כל אנרגיית החיים שלהם, באמצעות צפצופים תמידיים, שהופכים אותם , במידה רבה, לסוג של זומבים המגיבים אוטומטית. זה ההיבט השלילי של הטכנולוגיה, היא עלולה לנוון את היכולת הביולוןגית של המוח והיא עושה זאת באמצעות שימוש לעיתים "בתקלות" אבולוציוניות שיש למוח שלנו, למשל "העצלות" הטבעית של המוח, נטייתו של המוח לסיפוקים מידיים ומשיכתו אחר ההנאה גם בחיפוש אחר השלילי (לכן בפייסבוק אוהבים פעמים רבות להעלות אנשים על המוקד או להתלונן באופן פומבי על כל דבר אפשרי ,תופעה שסוחפת מהר מאוד אלפים רבים של אנשים, אם לא יותר מכך.)

    מקלדת המציאות, היא , אם כן, הממשק שלנו מול המציאות, מה שמחבר אותנו אל המציאות, מה שמתווך לנו את המציאות ודרכו אנו יוצרים קשר עם המציאות, שהיא , פעמים רבות, אדם אחר, הנמצא מולנו למשל. האצבע ההידראולית היא אצבע של רובוט ורובוט הוא אולי מבצע עבודות שתוכנת לעשות, אבל הוא לא מבצע זאת מתוך מחשבה או מתוך "מודעות" מלאה. הטכנולוגיה עלולה לחזק את "המכניסטיות" המובנית ממילא במוח ולהביא לתוצאות בלתי צפויות. אצבע הידראולית היא כבר לא אצבע אלוהים יוטצרת העולמות.היא איבדה את הממד הרוחני,"הנפשי".את מימד האדם "הנברא בצלם". אולי יש לה היכולת לשלוט בדברים מסוימים ואולי היא יכולה למחוק לחלוטין את האנושיות בדרגה שכזאת, שאפשר אולי יהיה לבטל את הסבל או את המחשבות או את הרגשות, ליצור בני אדם "סטריליים".מי יודע.

    כבר היום, למשל, אנו חיים בתקופה של טירוף לכדורים משדרגים, כאלו שעושים עבור האדם את כל העבודה מבלי שהאדם יצטרך לעשות משהו בעצמו או אולי (שומו שמיים) קצת ללמוד יותר על הדרך שבה הוא בנוי ומה עליו לעשות באמת לאורך זמן כדי להשתפר ולהתקדם רוחנית. כיצד כל זה ישפיע באמת על בני האדם?

    אין כל טעם ,בהכרח, להיות חוזה שחורות דווקא, כי גם לחזות בכוכבים כמו נוסטרדמוס היא תכונה שמובנית במוח האנושי. כל אחד מאיתנו יכול להיות נוטרדמוס מצויין. דבר ראשון חוזים הרבה דברים מעורפלים, לאחר מכן נותנים למוח( המתמחה בכך) למצוא תבניות ומשמעות והצלחות ולקפוץ באופן מידיי למסקנות נחרצות. אילו היה מישהו(או משהו), שיכול היה לחזות לפני מליוני שנים כיצד תתפתח האבולוציה, הוא עוד עלול היה לצפות הופעתו של מין אדם הרסני, שישתלט על הכל ויהרוס את סביבתו ולבסוף את עצמו.אולי היו עוצרים את זה, כדי שזה לא יופיע:)

    האבולוציה התפתחה ויחד עמה התפתחו, לא בהכרח באופן "מודע", שלל תופעות חיים שיצרו מציאות חדשה בעולם ועדיין יוצרות ואין לדעת לאן כל זה באמת יתפתח. הפילוסוף קן וילבר, למשל, רואה איזשהו "הגיון" בכל העניין הזה ומתאר רמות שונות של התפתחות, אבולוציה מסויימת בהתפתחות התודעה, שהאדם נמצא בהכרח בדרך אליה….קטונתי כמובן לדעת אם הוא צודק או לא, אבל הוא לא מדבר בהכרח על שדרוג טכנולוגי, למרות שהוא עצמו עושה שימוש בטכנולוגיה(ויש היום למשל טכנולוגיה כמו ביופידבק ונוירופידבק), אבל אנו מכירים גם טכנולוגיות יותר ישנות מהעבר, שהיוגים המשתמשים בהם למשל, מגיעים לרמות של שליטה כמעט מוחלטת במערכת העצבים האוטונומית שלהם, עד לידי רמה של יכולת לרפא מחלות ולשלוט על הטמפרטורה של הגוף, גם במצב של קיפאון וטמפרטורות נמוכות מאוד.
    את כל זה הם עושים לא באמצעות שדרוג טכנולוגי לעצלנים, אלא באמצעות תרגול של שנים רבות מאוד. האם יש סיכוי כלשהו לאדם שקיבל משהו במתנה וללא מאמץ להעריך את המתנה או לעשות בה שימוש מושכל, בהתאם להוראות?הטבע האנושי לא בהכרח משתנה…

    טוב,נחזור לשיר…:)

    האם באמת נוכל למחוק לנצח "שברי משא" ,"מסמכים" "וצילומים ישנים"?ולעשות זאת באמצעים טכנולוגיים?. הסבירות היא שכן, כבר היום עובדים על "גלולות" שכאלו שיכולות למחוק למשל זכרונות לחלוטין. השאלה הנשאלת איפה נמצא אז את "האדם" או מה למעשה יהפוך להיות "האדם".

    אולי בני אדם מסוימים יתמרדו ותנועה של אנשים וודאי יסרבו בתוקף להיות חלק מהאופנה ויבקשו לחיות חיים אחרים. אולי הם לא יצליחו, אולי יאסרו עליהם לעשות זאת, אולי זה יהיה ממש כמו בעולם החדש והמופלא של אלדוס האקסלי?מי יודע?:)

    האלדוס האקסלי כתב גם את דלתות התודעה ואת הארץ הלא נודעת שהוא תיאר רבים לעולם לא יחוו. אבל הרצון הזה לחוות מודעות שונה של המציאות עשוי בהחלט להביא בני אדם גם לגן עדן או חלילה עלול להורידם שאולה(מבלי שיוכלו לשוב משם).למשל מישהו שמע שאל אס די גורם לחוויות יוצאות דופן, משנות חיים.לאחר מכן הוא לוקח אל אס די מבלי לחשוב על הנושא יתר על המידה ועל השלכותיו והמוח שלו נדפק לצמיתות(זאת בהחלט חוויה משנת חיים!)

    ראם דאס(ריצארד אלפרט) נוכח לדעת שאפילו כדור חזק מאוד של אל אס די לא השפיע כהוא זה על המורה הרוחני שלו ,נים קארולי באבא ובעצם השני רצה להוכיח לראשון, שדרך ארוכה יותר היא קצרה ודרך קצרה עלולה להיות מאוד ארוכה, אם לא להסתיים מהר מאוד באסון או בהתמכרות הרסנית,בדיכאון מנוון(מהסוג שאלפרט חווה לאחר כל "המסעות" שלו)

    בני אדם מייחסים לעצמם כוח רצון ושליטה עצמית גדולה יותר מזאת שיש להם באמת ולכן גם הטכנולוגיה העתידנית וכל השדרוגים שהיא תוכל להביא אל המודעות ואל התודעה, עלולה לצאת משליטה מהר מאוד, בדרכים רבות ושונות. זה לא בהכרח יקרה בדיוק באופן שלילי או שלילי לחלוטין, כי במציאות, גם היום, פועלים מורים רוחנים שונים, שעובדים על פיתוח המודעות הזאת באמצעים שונים והסבירות היא שתמיד יהיהו בני אדם שיפעלו בדרך אחת ולא בדרך אחרת או שידעו להשתמש באמצעים העומדים לרשותם בצורה חכמה ושקולה.

    תמיד יהיו גם אחרים. בדיוק כפי שיש היום. זה נראה כאילו יש איזון. למרות זאת, הפילוסוף האנס יונס טען, שבכל מה שקשור בהשפעה של בני אדם על הסביבה, כדאי לנו יותר להיות פסימיים ולהתייחס תמיד לתרחישים השליליים ביותר האפשריים כשאנו באים לטפל בשורת הבעיות האפשריות העומדות מול האנושות…כי תמיד יש כאלו הנמצאים בעמדות השפעה מאוד משמעותיות שקל להם לחפף בעניינים קריטיים ומהר מאוד הם יכולים גם לחפף את כולנו ואו אז לא נוכל לבוא בטענות לאף אחד כי אנחנו עצמנו עזרנו להם.הענקנו להם אל הכוח.

    בכל תקופה היו אנשים שלא רצו להיות בכלל חלק מהכלל ויצאו למדבריות, לברוח, לחפש שם את מי החיים.לפעמים הם הלכו לאיבוד במדבר ולעיתים הם חזרו לאחר שעמדו בפיתוי שהעמיד בפניהם "השטן" על מנת לעזור ולסייע לאנושות ולשאוב ביחד מים מבאר החיים ולעשות זאת באופן "טבעי" ככל האפשר. לא כל מה שטבעי הוא "טוב"(יעיל או מפתח) ולא כל מה שלא טבעי הוא לא טוב(מנוון או הורס), אבל תמיד מישהו צריך לראות מעבר לאגו הקטן על מנת להבין מהו השילוב הטוב ביותר, המקדם ביותר אחרת בצד השני של המשוואה מחכים הניוון וההרס והמוות.

    כל זה היה בשיר? אולי,אלו המחשבות,בכל אופן,שהשיר הזה עורר בי. כל אחד והמים שהוא שואב.:)

  3. דוד אדלר

    שיר יפה עם נגיעות עתידניות. יותר מהניגודיות עצמה עלתה בי התובנה (הלא נאמרת אבל אולי נרמזת) שעדיין עם כל הטכנולוגיה והמציאות המדומה בלי מים אין חיים (ובלעדי הטכנולוגחה וכו' בהחלט כן, טובים יותר או פחות – זו שאלה נפרדת)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *