שפת הים / יאיר בן־חור

שְׂפַת הַיָּם אוֹהֶבֶת דִּבּוּר רַךְ,
לָשׁוֹן עֲדִינָה וּמִלִּים יָפוֹת וּפְשׁוּטוֹת,
הִיא נֶהֱנֵית שֶׁמְּלַטְּפִים אֶת גַּלֶּיהָ
וּמִתְעַטְּפִים בְּמֵימֶיהָ בְּפָנִים מְאִירוֹת.


6 ביולי, 2015, ‏י”ט בתמוז, תשע”ה

ניקוד: יאיר בן־חור

ארבע שורות קצרות לתיאור טבע רך, אופטימי ומואר. מתוך ספר שירים שיראה אור בקרוב

25 תגובות “שפת הים / יאיר בן־חור

  1. מוטי

    שפת הים בשיר הזה היא שפה היפנוטית, כל מה שנאמר עליה יתפוס. אז הנה, זיוה בתגובתה כמעט אמרה את זה בעצמה, כשהתייחסה להיבט הנשי שמתואר, והרי זה כמעט כמו החוויה של התינוק ברחם עוד בטרם נולד.

    בכלל, התגובות הרבות רק מעידות על עוצמתה של שפת הים, שהיא השפה הפואטית, לחזור בזמן חזרה אל מה שאפשר לתאר, אם אשתמש בביטוי שנלקח מתוך ספר פסיכולוגיה כלשהו, “הקצה הפרימיטיבי של החוויה”. צורות רבות של זיכרון אינו נגישות ולעולם לא תהיינה נגישות למודע שלנו, בכל אופן לא ישירות, אבל זה לא אומר שאין שם במוח האנושי אפילו זכרונות שנטמעו בגוף עצמו בתקופת הרחם. וכיוון שלא הייתה שפה, אפשר לומר שהנימה והטון של הדברים נקלטו ברמה החושית העצבית הבסיסית ונרשמו כחוויה מאירה.

    בכלל כל הסיפור הזה על הגירוש מגן עדן הוא סיפור על הניתוק הבסיסי מחווית האחדות המלטפת, הבסיסית עם האם, עוד ברחם האנושי. והאם זה ההבדל, אולי, בין שפת הים, שהיא מכילה ומקבלת לשפת היבשה, שאולי לא מוזכרת ישירות, אבל היא בהכרח משתמעת מהדברים?אולי. חיי העולם הזה, הקשיים,הסבל, הניתוק, הניכור,תחושת הרעב שאינה נגמרת,הרצון לחזור שנית ולחוות דבר מה שכבר אינו יכול להיות אפשרי?

    וןהיצירה עצמה, האם אין היא בעצמה דבר מה שיש לדבר אליו ברכות, לא להאיץ בו, להכיל, לתת לו להיות “מושלם” ורק אז לצאת?.לצאת על מי מנוחות?. אל תעוררו את האהבה עד שתחפץ.זוהי כמובן גם שפת הים.שפתה של מודעות מאוד עדינה ומאפשרת,המודעות לקול הדממה הדקה של המוחלט.

  2. זאב

    אהבתי את הדרך שבה מוצג התאור. תאור של כיצד המשורר חווה את שפת הים על ידי כך שהוא אומר מה שפת הים אוהבת וממה היא נהנית.

  3. שיר

    איזה יופי. קצר וקולע.
    אני רואה כאן אהבה לטבע, אהבה לשפה רכה ואהבה אירוטית רכה – שפה, לשון, ליטוף, עיטוף.
    כיף.

  4. שלי ב

    אהבתי את כפל המשמעות של שפת הים, שפה כדרך תקשורת ושפת הים מלשון חוף.
    המשמעות משתנה כאשר מדובר בחוף, כי אז הגלים הם שמלטפים ונושקים לחוף .
    גם אני אוהבת דיבור רך ומלטף, אז מה זה מעיד עלי? 🙂

  5. אוולין כץ

    יופי של שיר עוטף אותנו במילים רכות.
    יש פה שימוש חוזר ומשתנה במילים ובמשמעות – שפת הים היא שירה המבקשת ” לָשׁוֹן עֲדִינָה וּמִלִּים יָפוֹת וּפְשׁוּטוֹת” , שפת הים היא גם הגוף המבקש דבור רך וענוג.
    כידוע הים הוא מקור החיים.
    הים הוא “מרק החיים” בו נוצר או נולד אם תרצה LUCA האב המאוחר ביותר המשותף לכל היצורים החיים כיום על פני כדור הארץ.

  6. זיוה גל

    בקריאה נוספת אני חשה גם בקבלה. כמו אם אל ילדיה / גליה (הגלים שלה)
    פוריות השפה, פוריות היצירה, פוריות הדורות ובלבד שתעשינה ברוך, ביופי, בעדינות, בפשטות, בהנאה (מילות השיר)
    ולהתעטף בכל הטוּב הזה כשפניך קדימה ובשמחה – ממש מדריך לחיים:)

    תודה, והמשך להאיר, יאיר:)

  7. זיוה גל

    עדין ומאיר תרתי משמע. כלומר, גם על הטבע מדובר.

    כל כך יפה העולם הניבט כאן מבעד עיני המשורר. כמו חזון.

    השפה היא כמו עיני האדם
    היא נכתבת ומדוברת אך היא מבטאת עומקים. להביט בעיני השפה:) כמו לצלול /לטבוע במעמקי הים
    (על מעמקיו ועל שכבותיו ועל מורכבותו).

    האישיות היא הניבטת כאן היא המטופלת בעדינות על ידי המשורר ובה הוא עורג לטפל (ליצור במקביל),
    אך מעבר לכך יש גם אולי רובד ארוטי בלתי נמנע מעין מעשה אהבה הנארג ברשת המילים.

    השפה (אוצר המילים/מוח) היא ההגה לכל מערכת יחסים. וכן, גם המגע. ולשניהם יש ביטוי בשיר
    שלוכד את הקוראת (במקרה הזה) להתבונן בו.

    נהניתי לקרוא

  8. רון גרא

    שיר נפלא, מלא רוך ועדנה, שפת הים היא מטאפורית בעיני,לשפת בני האדם,הרצויה תהיה נעימה, רכה, שהרי נאמר,”מענה רך ישיב חימה”,האר פנים ,יאירו לך פנים.גם ים זועף יכול להאיר פנים אם ילטפו את גליו…….אהבתי מאד

  9. לאה צבי (דובז'ינסקי)

    שיר רך וענוג עם הרבה יופי ואופטימיות, הים יכול להיות גם מטאפורה, ים יכול להיות אכזר ועדין, אהבתי ! תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *