צריבה / יאיר בן־חור

וּבַיָּמִים הָהֵם הָיִיתִי מָשָׁל בְּעֵינֵיהֶם
שְׁנִינָה, לַעַג רָשׁ, חָרוּךְ, שָׁבוּר
הָיִיתִי שַׁעֲשׁוּעַ רַךְ, צְחוֹק לְחַבְרֵיהֶם,
כְּלִי מִשְׂחָק רַב־פַּעֲמִי דּוּ־שִׁמּוּשִׁי,
סֶרֶט נָע בִּידֵיהֶם
לְהַחְלִיק, לְהַעֲבִיר, לְהַצְחִיק.

בַּיָּמִים הָהֵם הָיִיתִי בְּדִיחָה עִם רַגְלַיִם,
אָזְנַיִם בּוֹלְטוֹת וְיָד וָחֵצִי.
הָיִיתִי עוֹלָם מְרַצֶּה וְשָׁבִיר.
וְהַיָּדַיִם כִּסּוּ אָזְנַיִם הֲלוּמוֹת מִכְּאֵב וּמִקֹּר
וְהַפֶּה הַכָּבֵד לֹא דִּבֵּר
גַּם הַלָּשׁוֹן לֹא פָּצְתָה פִּיהָ גַּם.

‏24 ביולי, 2017, ‏א' במנחם אב, תשע"ז
 
מתוך: מילה שלי, אוריון 2019, בעריכת ענת קוריאל, צילומים: יוני גבריאל

6 תגובות “צריבה / יאיר בן־חור

  1. רון גרא

    תאור פלסטי של דחיה חברתית, שהוא לצחוק ולשנינה בחבורה.והסחף במרוצת החיים של הדובר. מביאו לאלם!שיר חזק חודר!!!והוא מאבד ,את החיות שבו, כמו איזה עץ חלול. נהדר

  2. רחל בכר

    כמו לאה, גם בעיני הצטיירה תמונה דומה.
    הילד ההוא מצא מפלט בין שורות המחברת ומלמד את אותם ילדים שדחו אותו, שיעור מאלף.
    תודה.

  3. לאה צבי (דובז'ינסקי)

    כשאני קוראת את השיר עולה לנגד עיני תמונה של ילד דחוי, ילד העובר הצקות והתעללויות מצד הילדים כמו " חרם" שלצערי מוכר לחלק מאתנו, שיר יפה וקשה, תמונה עגומה שלצערי עדיין קיימת. תודה !!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *