שירה

נוף בערפל / עמיחי חסון

נוף בערפל / עמיחי חסון

לתיאו אנגלופולוס

אֱלֹהִים לֹא מְרַחֵם עַל נְשׁוֹת הַסִּינֶמָטֶק הַמְבֻגָּרוֹת
גְּבָרוֹת מְכֻבָּדוֹת מַדִּיפוֹת בֹּשֶׂם זָר יוֹרְדוֹת לְאַט
בַּמַּדְרֵגוֹת הָרְטֻבּוֹת אוֹחֲזוֹת אַחַת בְּכֶתֶף הַשְּׁנִיָּה לֹא
לְהַחְלִיק וַאֲנִי אַחֲרֵיהֶן נִזְהָר מִלַּעֲקֹף בְּהַצְהָרַת הָרַגְלַיִם
כַּמָּה קָשָׁה בָּלוּת הַגּוּף וְהַגֶּשֶׁם מַתְחִיל לְטַפְטֵף כְּשֶׁאֲנַחְנוּ
בַּמִּרְפֶּסֶת פַּעֲמוֹנֵי כְּנֵסִיַּת דּוֹרְמִיצְיוֹן אוֹמְרִים הִגִּיעָה הַשָּׁעָה
לְהִכָּנֵס לָאוּלָם לְהָסִיר מְעִילִים לִרְאוֹת שְׁנֵי יְלָדִים בְּרַכֶּבֶת
מְחַפְּשִׂים אֶת אַבָּא מוֹצְאִים לַהֲקַת שַׂחְקָנִים נוֹדְדִים מוֹצְאִים
נוֹכְלִים מוֹצְאִים עוֹלָם רָטֹב לָלֶכֶת בּוֹ בִּכְבִישִׁים כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם
לֹא פּוֹסֵק גַּם אַחֲרֵי שֶׁהָאוֹרוֹת כָּבִים בְּהַר צִיּוֹן הַנּוֹף בַּעֲרָפֶל
מִסּוֹף הַחוֹמָה הַתֻּרְכִּית עַד חוֹמַת הַהַפְרָדָה הַסּוֹגֶרֶת כְּחוֹסֵם עוֹרְקִים.

(ירושלים, חורף תשע"ג)

ניקוד: חני צפריר

השיר נפתח באזכור שורה מתוך שירו הידוע של יהודה עמיחי – בהאירו דווקא אוכלוסייה חלשה של קשישות, שהחיים אינם מיטיבים עמן. לעומת הקושי לרדת במדרגות ולהילחם בכמישת הגוף, הסרט המוקרן מסיט את המבט לעבר עולם צבעוני וצעיר, בכיכובם של ילדים הרפתקנים, המשוחררים ממגבלות הגוף. בעוד נשות הסנימטק היושבות באולם מוגנות מן הגשם, הילדים בסרט חווים על בשרם את המגע הבלתי אמצעי עם העולם. ובכל זאת, הילדים הללו מייצגים בדיה קולנועית, אומנות לעומת מציאות.

15 תגובות

  • זאב פלדינגר

    הקולנוע, כמו הספרות, הוא מקום מעבר לדמיון, שעוזר לנו לחיות במקום אחר

  • ציפי הראל

    שיר יפה. אהבתי את הרצף, המתגלגל משורה לשורה וללא סימני פיסוק, ואת שורת הסיום המוחצת –
    עַד חוֹמַת הַהַפְרָדָה הַסּוֹגֶרֶת כְּחוֹסֵם עוֹרְקִים

  • כץ אוולין

    "חוֹמַת הַהַפְרָדָה הַסּוֹגֶרֶת כְּחוֹסֵם עוֹרְקִים" "גְּבָרוֹת מְכֻבָּדוֹת נוֹדְפוֹת בֹּשֶׂם זָר יוֹרְדוֹת לְאַט" ירושלים משולה לאישה זקנה, האחת חומה חומת את זרימת חייה, והשנייה נשות ה"בְּלוּת זוֹ " זרימת הפעילות הגופנית מקשה ומונעת את התנועה החופשית. רק "פַּעֲמוֹנֵי כְּנֵסִיַּת דּוֹרמִיצִיּוֹן " ממשיכים להשמיע את צלילם הנצחי וקבוע. אהבתי מאד את השיר. שיר מורכב מלא פעילות ודממה.

  • הגר

    וואו. שיר יפיפה!
    לא כתוב אבל אפשר להניח שמדובר בסרט "נוף בערפל" – סרט מסע מרגש מאוד של הבמאי היווני תיאו אנגלופולוס – שיר מרשים ביותר.

  • דוד אדלר

    שיר מעניין. הגשם שבחוץ מחלחל ונמהל בגשם שבפנים וכך גם ה"נוף בערפל" (שבפנים של אנגלופולוס) נמרח ונמשך לזה שבחוץ. גם דנדוני פעמוני הכנסיות מגיעים למרפסת הכניסה לסינימטק עשהם מתערבלים עם הדנדון של הקריאה להכנס לאולם. אף שעמיחי (חסון) היה כנראה נימוסי ולא עקף זקנות שירדו לאיטן, למרות ששעת ההקרנה כנראה קרבה ובאה, ומגיעות לו על כך מחמאות. דומני שהשיר היה יוצא יותר מהודק ונשכר, אם המשורר היה מדלג על קטע הפתיחה. עמיחי (לא חסון) שהיה עד לנוף דומה, אך לא זהה, היה מסתפק (אני מניח) באיזכור של החומות עם האמירה הפוליטית היפה בסוף.

  • ב . ט

    הקצב של השיר מרתק, עד כדי שאני מרגיש שהוא מולחן כמעט .
    אני לא מבין את כל השיר לחלוטין ואולי כך זה צריך להשאר . רפרנס ליהודה עמיחי הוא מעניים שכן בשיריו אפשר להבחין בדיבור על נשגב במילים פשוטת וכאן השירה מרוכבת בפני עצמה . התרכובת מעניינת, הכוונה לקפיצה בתוכן עצמו.

    יופי של דרך , בהצלחה ומחכה לבאים 🙂

  • רחל אשד

    אפשר לנתח ולנתח אבל אז השיר גווע תחת האזמל. המטפורות נהדרות: "הצהרת הרגליים", " נודפות בושם זר" .(מתקשר לזרות הנוף שבסרט) נוצרת כמאליה אווירה כמו חגיגית וציפייה לדבר-מה שיקרה, כאשר בסופו של ערב מה שנותר הוא הגשם המטפטף גם במציאות שמחוץ לאולם, וחומת ההפרדה. השורה הסוגרת (…כחוסם עורקים) נדירה ביפייה ובמקוריותה.

  • נילי אמיר-סגל

    ישנם שירים שמוטב לא לנתח אותם כלל וכלל. וזה אחד מהם. השיר מדבר בעד עצמו. תודה.

    • זאב פלדינגר

      שלום נילי. אני יכול להעיד על עצמי שמעולם לא ממש התחברתי לשירה, אך מאז שקיים האתר ליריקה אני מתקרב לשירה יותר ויותר, הרבה בזכות הפרשנות, או יותר נכון ה'הארות'.

  • ענת קוריאל

    שלום נילי,
    זה לא ניתוח, זו הארה קצרה שמועילה לאנשים שלא רגילים לקרוא שירה,
    חשוב לנו לקרב אותם אלינו.
    אנחנו שמחות לגלות, שקוראים רבים כבר הודו לנו על ההארות הפרשניות הללו, וראו בהן מפתח להבנת השיר.

השאר תגובה