* / טל ניצן

* / טל ניצן

הָאֱמֶת וַאֲנִי שֻׁתָּפוֹת לַדִּירָה.
מֵאַחַר שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְפָנֶיהָ
חַדְרִי גָּדוֹל מֵחַדְרָהּ, מֵאַחַר
שֶׁאֲנִי מְאַחֶרֶת לִישׁוֹן וְהִיא
מַקְדִּימָה לַעֲלוֹת עַל יְצוּעָהּ
אֲנַחְנוּ חוֹלְקוֹת מִדֵּי יוֹם רַק
שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, חֶצְיָן
חֹשֶׁךְ, חֶצְיָן אוֹר.

יֵשׁ בְּקָרִים שֶׁבָּהֶם הִיא
מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְהָעִיר אוֹתִי כְּבָר,
מְהַסֶּסֶת עַל סַף חַדְרִי בְּעוֹד
אֲנִי סְחַרְחֲרָה נוֹפֶלֶת מֵחֲלוֹם
לַחֲלוֹם לַחֲלוֹם, וְיָדָהּ הַקְּטַנָּה
הַמְּאֻגְרֶפֶת לִנְקִישָׁה
מְטִילָה עַל דַּלְתִּי צֵל רוֹעֵד
דְּמוּי צִפּוֹר שָׁחֹר.

ניקוד: חני צפריר

כשהאמת בוערת בקרבך, היא משולה למי שגרה איתך תחת אותה קורת גג. מדוע? מכיוון שהיא ההכרח להישיר מבט, המצפון המתווה את הדרך בחיים. הנכונות לקבל את האמת ולא להתכחש אליה כרוכה במאמץ לא מבוטל – ובעיקר באי-כניעה לאסקפיזם נוח (בלשון השיר: “לחלום לחלום"), גם אם האמת עלולה לעורר בעתה ככתם שחור. אבל השיר מוסיף למערכת היחסים הזו נדבך בלתי צפוי : גם האמת עצמה רועדת, איננה מעזה להעיר, וכבר לא ברור מי מן השתיים חוששת יותר מפני "שותפתה".

לאתר של טל ניצן

16 תגובות “* / טל ניצן

  1. אבינעם מן

    "מיטב השיר – כזבו", אמר משה אבן עזרא. אם כך, אולי צריכה משוררת להיות שותפה בדירה דווקא לשקר, ולא הוא. ההגזמה והבדייה שבשיר, בהן מסתתרת האמת. וכך אני משנה במקצת את המימרה: מיטב השיר – סודו.

  2. לי עברון-ועקנין

    וואו, איזה שיר! ותפסה אותי בסוף "ידה הקטנה". למה היא קטנה? כמו ילדה, או כמו מישהו שכבר כמש… מקורי וחזק.

  3. נילי אמיר-סגל

    ישנה אגדה על האמת הזקנה שאיש לא פותח את דלתו לפניה.
    ואת טל בחרת בה כשותפה לדירה…. רעיון נפלא. השיר מעורר תחושה של קירבה לאותה אמת ולך המשוררת שחולקת עימה יום שלם של שמונה שעות וזה לא פשוט כלל וכלל. גם אותו "ציפור שחור" שמסיים את השיר קרוב אלי ואני מכירה אותו היטב.
    תודה לך.

  4. נילי אמיר-סגל

    שיר שמעורר חיוך ועצב באותה מידה. אגב, ישנה אגדה על האמת הזקנה שאיש לא פותח את דלתו לפניה, ואת טל, לא רק .פתחת דלת לאמת ,אלא היא שותפה שלך לדירה
    .בסוף השיר מופיע "ציפור שחור" שמשאיר אותנו בתחושה מעורבת של כאב ושמחה גם יחד.

  5. לאה הרפז

    לחיות עם האמת ב"דירה" אחת, צריך יותר מאומץ. בעיקר צריך בדירה המשותפת הזו חלונות עם זגוגית מחוסמת ודפדלת בהחלט אינה מספיקה לחסום את התעופפות הבליסטראות של "יפה הנפש". שיר מעולה.

  6. דוד אדלר

    שיר יפה מאוד. בעקר סופו. אבל דווקא בסופו מתאים לעניות דעתי יותר "צפור שחורה" ולאו דווקא מטעמים דקדוקיים, אלא מטעמים פואטים וקצביים. אלא אם כן האמת חייבת, ממש חייבת, לפי טל, להיות בלשון זכר. זו מחמאה, מוצדקת או לא, למגדר לא אהוד במיוחד, שוב בצדק או שלא בצדק.

    1. טל

      תודה דוד. הציפור השחור מהדהד את האור שבסיום הבית הראשון.
      האמת ממש אינה בלשון זכר – היא בלשון נקבה לאורך כל השיר.
      הציפור השחור הוא דימוי (1) לצל (2) של ידה (3) של האמת…

      1. דוד אדלר

        תודה טל על ההסבר המפורט. אכן "מורכבות" שירית תלת-שלבית במיטבה……אני לצערי, כך מסתבר, מצליח להתמודד, וגם זה בקושי רב, אפילו עם "מורכבות" דו-שלבית…

  7. אביחי קמחי

    קשים חייו של הדובר אמת. בשיר המטפורי היפיפה הזה מוצגת מציאות מאד קשה, המשוררת שיודעת שהאמת צריכה להוביל אותה ושהיא צריכה להיות נאמנה לה, מודה שקשה מאד לעמוד בכך זה מקשה על החיים ובעצם קל בהרבה לא לחיות לפי האמת, אך המשוררת תמשיך לסבול ולדבוק באמת

  8. שרי מור

    מערכת יחסים מעניינת, לא קל לחלוק דירה עם האמת, אבל לפעמים אין ברירה….
    תודה על השיר היפה

  9. חני

    מסכימה בהחלט עם הפרשנות "האמת היא הכרח להישיר מבט, המצפון המתווה את הדרך לחיים.." עם זאת, למדתי על בשרי כאחת אמתית ,שלא כל אחד יכול לקבל את האמת היחסית[כי הרי רוב האמיתות הן יחסיות] על עצמו, כי עדיין לא ראה אותה ואף יותר מכך, לא מוכן לקבל אותה. לכן, כדי להכיר חדר כדייר משנה לאמת, צריך בראש וראשונה להסכים לנוכחותה הנפשית ולאו דווקא הפיזית.

  10. זאב פלדינגר

    איזה יופי של שיר. הדברים נאמרים ממש באומנות. גם אם מנסים לחלום, מה שלפעמים יותר נוח, האמת מטילה צל רועד על הדלת. מקסים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *