* / רחל בכר

* / רחל בכר

בְּלֵב כָּל שִׁירַי
פּוֹעֵם מוֹתִי –
תַּמְרִיץ לְחַיַּי.

ניקוד: חני צפריר

שיר בן שלוש שורות קצרצרות. שורות אלו אוצרות הנחה שלפיה המוות מעניק משמעות לכל עשייה, ולפיכך מן הראוי לחיות חיים בעלי ערך. בקרב יוצרים, מפעם הדחף להספיק עוד יצירה אחת לפני הקץ, ובמילותיו של ביאליק: "עוד שיר מזמור אחד היה לו,/ והנה אבד המזמור לעד,/ אבד לעד!".

19 תגובות “* / רחל בכר

  1. זאב פלדינגר

    המשוררת מספרת על מה נמצא בלב שיריה, מה שגם יכול לענות לשאלה בשביל מה צריך שירה? למה זה טוב?

  2. אורנה ריבלין

    שיר שהוא גביש מזוקק . תמצית מהות השירה עבור הכותב והקורא גם יחד . תוד גדולה על ההזדמנות .

  3. אביגיל

    השלוש שורות ובשבע מילים הצלחת להעביר תחושה מאד חזקה והאמת גם אמיצה….
    בשלוש שורות העברת לנו עולם שלם

    1. רחל בכר

      פרדי תודה על תגובתך.
      יש לי שאלה, ממתי יש חוקים על מה שמרגישים?
      כתבתי את הרגשתי מבלי להתייחס לתורה זו או אחרת

  4. אסתי עיני

    המוות אורב לנו כל הזמן בפינה, והחרדה נמצאת בכל מקום וגם בשירה. האם הוא נותן משמעות לחיים? אני לא בטוחה…

  5. אפרים פוקס

    רגיל היתי לחשוב שאהבת החיים היא המניע ומפרנס את כוח היצירה והנ ה מציבה בפנינו רחל בכר בשירה הקצר והממוקד אתגר רעיוני חדש (עבורי בכל אופן): המוות שאת ידיעתו נוהגים אנו לדחוק הצידה במכוון פועם בתוך השיר וממריץ את רצון החיים…

  6. אביחי קמחי

    יפה, ובעיניי המשוררת מרחיקה ממנה את המוות שבוא יבוא באחד הימים. ייתכן שהשירה היא תמריץ חייה ויתכן שהמוות עצמו הוא תמריץ לחיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *