זויות הופכיות / דוד אדלר

זויות הופכיות / דוד אדלר

הַפַּרְשָׁנִים כְּאִישׁ אֶחָד צוֹדְקִים
הַתּוֹתָחִים
לֹא הִתְכַּוְּנוּ
לַהֲרֹג חַפִּים.
לְמִי שֶׁלֹּא יָדַע –
הֵם מְאֹד מוּסָרִיִּים
הַתּוֹתָחִים.
עֻבְדָּה שֶׁהַתּוֹתָחִים עַצְמָם אוֹמְרִים
שֶׁהֵם הַמּוּסָרִיִּים בְּיוֹתֵר
בְּעוֹלָם הַנְּשָׁקִים.

הַתּוֹתָחִים אוֹמְרִים וְהֵם צוֹדְקִים
אֵיךְ נִתָּן לְהַאֲשִׁים אוֹתָנוּ בִּירִי עַל יְלָדִים
כְּשֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאִינוּ יֶלֶד מִבַּעַד לַכַּוֶּנֶת
וְאָנוּ יוֹרִים בְּהֶתְאֵם לְזָוִית הַכִּנּוּן רַק עַל נְקֻדַּת הַצִּיּוּן.
גַּם הַפְּגִיעָה בִּנְקֻדַּת הַצִּיּוּן אֵינָהּ
מֻבְטַחַת. וְזֶה מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ
שֶׁהַפָּגָז רַשַּׁאי לִפְגֹעַ
(גַּם לְלֹא טָעוּת אוֹ פֶּגַע)
מָאתַיִם מֶטֶר
קָדִימָה אוֹ אֲחוֹרָה
יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה
בְּהֶתְאֵם לְמַצַּב הָרוּחַ, הַלַּהַט בַּקָּנֶה
וָעוֹד וָעוֹד אַךְ לֹא נַלְאֶה אֶת הַקּוֹרֵא
הַיָּגֵעַ.

אֶת הָעֻבְדָּה הַזֹּאת
מְסָרְבִים לְהָבִין
אֵלֶּה הַמְּצוּיִים בִּנְקֻדַּת הַפְּגִיעָה
כִּי מָה לַעֲשׂוֹת
וְזֶה עִנְיָן פִיזִיקָלִי
זָוִית הַפְּגִיעָה תִּהְיֶה תָּמִיד
הֲפוּכָה לְזָוִית
הַכִּנּוּן.

זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם
מִשַּׁחַר הַמִּלְחָמוֹת
תָּמִיד יֵשׁ שְׁתֵּי זָוִיּוֹת
לְפָחוֹת. וְהֵן פָּשׁוּט הֲפוּכוֹת.

ניקוד: חני צפריר

אחרי שהצבא פרסם ממצאים על התנהגות צה"ל במבצע "עופרת יצוקה" כתבתי את השיר "התותחים הם מוסריים" בתגובה לאותם ממצאים ומסקנות. השיר התפרסם בשער "אשפתנו מלאה" בספרי "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" ("אבן חושן, 2012). מבצע "צוק איתן" הוא מעין "שידור חוזר" של "עופרת יצוקה" ואותן מחשבות של אז לא הרפו ממני גם בעת הזו. מתגובות שקבלתי על שירי הקודם למדתי שלא כל הקוראים הם בוגרי חיל התותחנים ולא כולם בקיאים בבליסטיקה ובסטטיסטיקה. את שיר העמדה הנוכחי אני מקווה יבינו רבים יותר.

דוד אדלר

22 תגובות “זויות הופכיות / דוד אדלר

  1. זיוה גל

    "עֻבְדָּה שֶׁהַתּוֹתָחִים עַצְמָם אוֹמְרִים
    שֶׁהֵם הַמּוּסָרִיִּים בְּיוֹתֵר
    בְּעוֹלָם הַנְּשָׁקִים."

    אירוניה צועקת לשמיים, בשפת התותחים התמימה לאורך השיר
    טענה כל כך בהירה שאפילו אלה המצויים בנקודת הפגיעה
    חייבים להיות קרבן ולהבין.
    "אֶת הָעֻבְדָּה הַזֹּאת
    מְסָרְבִים לְהָבִין
    אֵלֶּה הַמְּצוּיִים בִּנְקֻדַּת הַפְּגִיעָה…"

    להבנתי השיר מדבר מצוין את עצמו ואת משוררו
    (שיר חזק ביותר ורגיש) ולכן אני תוהה אם לא היה מצורף בית אחרון
    מה היה קורה? הסיכום בבית אחרון על אף שבקריאה ראשונה הצטלצל לי חזק
    בקריאה נוספת הרגשתי אותו כסיכום מחוץ לשיר.

  2. אש"א

    או, דוד
    כמה יפה
    כמה עצוב
    כמה נכון
    [אכן, נכון; אֵלֶּה הַמְּצוּיִים בִּנְקֻדַּת הַפְּגִיעָה – מְסָרְבִים לְהָבִין…]

  3. דוד אדלר

    תודה לכל המגיבים הנוספים.
    למגיבים "פוליטית" הבעתם את "עמדתכם" וזה כמובן לגיטימי. אך הואיל וכוונת השיר לא היתה לתעד את הסכסוך בן מאה השנים או לקבוע מי צודק וכו', אלא להצביע בעקר על "הזויות ההופכיות" אמנע מהתדיינות שבודאי, כמו ה"מבצעים" עצמם, די יחזרו על מה שכבר נאמר ונטחן. מה שנותר זה לייחל להפסקת אש כמה שיותר מהר, תוך ויתור על המצ'ואיזם המיותר של "מי ניצח", "ניצחון תודעתי" וכו' שרק עולה בעוד דם ואומללות

  4. אבי למברסקי

    ובכל זאת ולמרות הכל.. צד אחד לפחות מנסה שלא לפגוע בתותחיו ומטוסיו וככל שניתן , בחפים מפשע וצד אחר יורה ללא אבחנה מאות טילים ורקטות מדי יום אך ורק לכיוון חפים מפשע .. הלוואי שהיו משוררים מוכשרים כמוך וסופרים מוכשרים כגרוסמן , מזכירים ולו בבדל , את העובדות לאשורן אם זה שיר עמדה ..או שמא זו עמדתכם
    מכל מקום מהליריקה כליריקה מאוד נהניתי ..

  5. שמעון רוזנר

    בוקר טוב דוד
    התנסחויות יפות מאד לבעיה קיומית משחר האנושות.
    מהן אמות המוסר שעל מקבלי ההחלטות בשטח לפעול על פיהן?
    לא באיזה רעיונות לדבוק אלא איך להניע את תנועות המלחמה?
    להמתין או לעשות.?
    המלחמה שאנו עדים לה מתרחשת רק בגלל שהמותקף מגיב. האיום עלינו קבוע, רצוף, לא יעלם ובלתי מתפשר. מסכים איתך שאין הצדקה להרג, גם לא במלחמה.
    אז שנשב וניהרג עם המוסר הנהדר שלנו או נגיב ונתייסר בהמשך.
    גם אני וגם אחרים חלקנו מלחמות והיינו צריכים לשרוד פיסית ונפשית.
    אין מי שיכול להבטיח שמלחמה כלשהי היא האחרונה וכן מלחמה היא מלאת חרה.
    לשבת במקום מוגן ולדבר מוסר אינו כמו לעשות וגם לטעות. כשמנסרים עצים ניתזים שבבים. חבל מאד מאד על ההרוגים גם האזרחים וגם החיילים שכולם חפים מפשע. ולוואי שלא נדע מלחמה עוד.
    מאחל לכולנו חיים ארוכים עם בריאות ואהבה.
    ״ וישם לך שלום״. לכולנו – שמקו.

  6. גיורא עמציור

    שלום דוד,
    קראתי וירדתי היטב לסוף דעתך.
    תמיד דברים אלה נכונים בכול מלחמה, שהיא תמיד מיותרת, אך מה נעשה כשאיןהניצים מוותרים עליה.
    בני אדם בנויים לרוב שהאחר קיומו אורירי.

    גיורא

  7. דרור גרין

    הפטרונות באמת מיותרת, דוד.

    ידי מגואלות מדם משום ששפכתי דם. זה פשוט מאוד. לא עשיתי זאת מרצון, ואינני אשם בכך, אבל אני תמיד אחראי למעשי, ואין דבר נורא בעיני מהרג בני-אדם אחרים.

    גם בזמן המלחמה עצמה הטרידה אותי השאלה המוסרית. באמצע המלחמה, לפני שחצינו את התעלה עם אריק שרון, שאלתי את מפקדי מדוע אנחנו יורים פגזי-זרחן האסורים על-פי אמנת ז'נווה. התשובה של מפקד קורס התותחנים הראשון, שיש, היתה שישראל אינה חתומה על אמנת ז'נווה.

    לשאלה המוסרית היה חלק בהלם-הקרב שלי מאותה מלחמה. כתבתי על כך ברומן 'בחזרה לצוות 4', שיצא לאור בהוצאת 'כתר', ויצא במהדורה מורחבת לאחר מלחמת-לבנון השניה. אפשר לקרוא את הספר כולו באתר שלי:

    http://www.emotional-training.com/Zevet4_he.html

    שבוע טוב,

    דרור

  8. ליאור כ.

    זויות לא הופכיות כי לגמרי לא שוות (זאת יודע כל בליסטיקאי) בגלל החיכוך בתווך האוויר. מי שמצוייד בתווך מוסרי, יודע גם יודע את ההבדל בין קין להבל.

  9. דוד אדלר

    תודה למגיבים. לדרור סליחה על העמדה הפטרונית שאני נוקט כלפיך (כאילו הייתי פוסק מוסמך או כומר מוודה) וזאת עוד ללא מסכת סדורה של הנמקות אלא סתם כך ובכל זאת: בעיניי, ידיך אינן מגואלות בדם.
    אין זאת אמירה מן השפה ולחוץ אני אומר זאת באמונה שלמה.

  10. noy d

    התדיינות של משורר בינו לבינו, ניקוד השורות וכתיבתן בפורמט של שיר, עדיין אינו עושה את הכתוב לשיר. זה אינו שיר. לכל היותר הרהור ארוך. לא שיר.

  11. עמירם לורד

    מדם תותחים נכתוב שירים. מרעם שתיקות המוזות נרעיש פצמרים.. זה האדם והתותח.- יש שימותו, יש שישארו ויחיו את הטרגדיה, יש שימשיכו להיות מושחתים ולארגן ועידות בין לאומית של פירוז תמורת שיקום, וימשיכו לגנווב קולות בבחירות ולאכול ולשגול. ויש את מחוסרי הכל שאיש לא סופר אותם.. והמילים יתרוקנו מתוכן.

  12. דרור גרין

    דוד יקר,

    תודה על השיר היפה.

    לפני ארבעים שנה, במלחמת יום-הכיפורים, הייתי תותחן, והפגז שלך נפל במקום הנכון. גם אני יריתי פגזי זרחן, האסורים לפי אמנת ז'נבה, וידי עדיין מגואלות בדם.

    דרור

    1. אש"א

      לא יכולה להימנע מלהגיב, דרור
      ואני לא הייתי בשדה הקרב [לא ביום הכיפורים ולא בשום הזדמנות אחרת], אבל
      כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא
      אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר, לא אחד ולא מעטים מצאו עצמם נאלצים "לרדת מִצְרַיְמָה", אל המקום בו עושה אדם דברים השבים לייסר את מצפונו

      לו יבואו ימים טובים יותר לחלקת הארץ מוכת-הדמים הזאת
      בה העמים השונים
      עושים זה לזה (וגם בינם לבין עצמם)
      דברים כה רעים

  13. עפרה בן-עמי

    שיר אנטי מלחמתי מעולה, כתוב באירוניה הממלאת את החלל שבין הידע הטכני הנרכש של חיילים לבין היותם מביאים בסמכות וברשות למותם של חפים מפשע.

  14. חני

    שיר מחאה קלאסי על האוטומטיות של ההרג, של המלחמה, של חוסר הצדק במלחמה ,,,וכי ממתי מלחמות צודקות? מבחינתי אלה הן שאלות מקדמת-דנא שעדיין לא נמצאו להן פתרונים….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *