וידוי אישי / עדי אביטל – רוזין

  • 83
  •  
  •  
  •  

וידוי אישי / עדי אביטל – רוזין

מַעֲלִית הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי עוֹמֶדֶת.
לֹא עוֹבֶדֶת, תְּקוּעָה. אֵין תְּנוּעָה. קְפוּאָה לְפִי שָׁעָה.
לֹא נַיֶּדֶת. מַעֲלִית בּוֹדֶדֶת
בְּתַחְתִּית שֶׁל פִּיר שָׁחֹר, רֵיק ועָמֹק
וְאִישׁ לא טוֹרֵחַ לִבְדֹּק,
אֵיךְ זֶה שֶׁאֵין מַה שֶּׁיִּגְרֹם לָהּ
לַעֲלוֹת
אוֹ
לָרֶדֶת.

כִּבְלִי קִנְאָה מְשֻׁתָּקִים,
חֶבְלֵי תְּשׁוּקָה מְנֻתָּקִים
תִּדְרִי מֹחַ שׁוֹתְקִים,
וְאֵין זֶרֶם. חֵרֶם, שְׁבִיתָה.
מַעֲלִית כְּרוּתָה.

אִישׁ בְּחָלוּק לָבָן קוֹרֵא לִי "מְפֻצֶּלֶת", "מְבֻלְבֶּלֶת",
אוֹמֵר גַּם "מְשֻׁגַּעַת".
הוּא לֹא בֶּאֱמֶת רוֹצֶה לָדַעַת
אֵיךְ אֲנִי יוֹדַעַת
שֶׁתֵּכֶף יִלְחַץ הַכְּאֵב עַל כַּפְתּוֹר
וְהַמַּעֲלִית תַּחֲזֹר מֵאוֹתוֹ הָאֵזוֹר
אֶל נְקֻדַּת אַל חֲזֹר
וַאֲפִלּוּ הִיא לֹא תַּעֲצֹר
אֹמֶץ רַב שֶׁאֶאֱזֹר
כְּשְׁאֶזְעַק בְּפֶה מָלֵא לֵחָה
"פְּסִיכוֹטִית?"
"פְּסִיכוֹטִית הָאִמָּא שֶׁלְּךָ!"

ניקוד: חני צפריר

שיר של שחור, בשורוק, אין אונים, תקיעות גופנית-נפשית. הנפש משולה לפיר שחור, עמוק, ב'מעלית כרותה'. תוך כדי כך, נאלצת הדוברת להתמודד עם תוויות חברתיות, כגון 'פסיכוטית', תוויות מהסוג שתיעד מישל פוקו בספרו 'תולדות השיגעון בעידן התבונה'. 'פסיכוטית אמא שלך!' קוראת הדוברת שהרי, כפי שטען פוקו, מה מבחין בין שיגעון לשפיות? מה תפקידם של השיח החברתי ושל הידע/כוח באופן שבו אנו מתייחסים לשיגעון? והאם הטיפול במוסדות המקובלים הוא "נאור", או שמא פעולתם אינה שונה מזו של בתי הכלא?

35 thoughts on “וידוי אישי / עדי אביטל – רוזין

  1. כץ אוולין

    שיר חזק ומטלטל, שיר אמיץ. "מַעֲלִית כְּרוּתָה" "אִישׁ בְּחָלוּק לָבָן …אוֹמֵר גַּם "מְשֻׁגַּעַת".
    הוּא לֹא בֶּאֱמֶת רוֹצֶה לָדַעַת". לכל אורך השיר מסתמנות אדישות משוועת, אולי אפילו התרחקות, בריחה של הסובבים. השורה האחרונה מהווה שיא לזעקה כפורקן והבעת כעס.

  2. מלכה שלמה

    ענק .כתיבתך מעבירה לקורא את התחושות של חוסר האונים ,ההתמודדות עם "הממסד" עם "הרגיל " "הנורמה" .
    נזכרתי בהצגה שראיתי "קן הקוקייה".
    אוהבת ומעריכה אותך מאוד .

  3. נסיה רז

    קראתי כמה פעמים יקירה.
    היטבת כל כך לתאר את רגעי הקפיאה.
    הרגעים האלה שהמוח ריק והלב ריק והחידלון מתפשט.
    כמה שמחתי עם הצעקה בסוף. :-).

    אין עליך!

  4. רחל בכר

    קצב השיר, ריבוי החרוזים והתיאור המפורט של התקיעות, גורם לקורא להישאב אל תוך השיר ולחוות עם המשוררת את אותן תחושות .
    עלתה בראשי השאלה, אם הפרעה היא טורדנות כפייתית למה התקיעות הזו מצטיירת בעיניה כהפרעה?
    הציפייה שלה היא לעזרה מן החוץ וכשמגיעה העזרה – איש בחלוק לבן, אין היא נכונה לקבל את קביעתו.
    ומצליחה להשיב לעצמה את הנשימה הנקייה מליחה, כלומר היא זקוקה למישהו שיאפס אותה והאיפוס הזה הוא להעמיד כנגדה מראה.
    שיר נפלא.

  5. איילת

    מפתיע, מעורר חשיבה עמוקה וצלילה אל קרקעית הנפש, דבר שלא כולנו טורחים לעשות, אבל אצלך ומפיך זה נשמע פשוט כל כך.

  6. סמדר בונן

    שיר יפייפה ( אם יורשה לאמר אף שהתחושה בשיר היא של אין אונים) מוכשרת את מותק גאה בך על היצירה הלך הרוח וכל מילה המונחת במקומה של הרגשה נעה

  7. דפנה

    שיר חזק עם דימויים עוצמתיים. לדעתי יש יותר מפתח זעיר ליציאה מהפיר השחור. גם באמירה "לפי שעה" וגם בתגובה המתנערת בסוף הדיר "פסיכוטית אמא שלך" אהבתי את הכוח שבמילים שכפי שהרכבת אותם. את כותבת נפלא עדי.

  8. קובי וינר

    בשונה ממה שאמרה תמי סלילת, אני חושב שהחריזה יוצרת רקע משלה "אידילי", קליל לכאורה, וזה טוב, לפני התפנית העוצמתית של החלק האחרון. יופי של שיר. דימוי המעלית עם הפיר השחור – חזק מאד. תודה! קובי

  9. סיגל הורוביץ

    שיר מרגש! אמיתי ונוגע. כמו תמיד – קולע בדיוק לרגשות ולמחשבות שקשה לנסח, ועבורי את מצליחה לנסח אותן כל כך במדויק.

  10. שרה וינשטיין

    עדי יקרה, שירך נפלא עורר בי מחשבה על המודעות העצמית החיפוש אחריה והחיים אתה וקבלתה. לדעת לקבל את המודעות בכנות וביושרה פנימית., כל כך הרבה כח הכנסת בשיר אחד.

  11. סיגל הורוביץ

    שיר מרגש, אמיתי ונוגע. כמו תמיד – קולע בדיוק לרגשות ולמחשבות שקשה לנסח, ועבורי את מצליחה לנסח אותן כל כך במדויק.

  12. יעל ויינשטיין

    מיסר וכואב מעל הפיר השחור והחשוך מבצבצת לה קרן אור. לתקווה. אהבה. אושר שמחה .חמלה הבנה וקבלה.בך הכח למשוך עצמך מעלה אל האור לחיים טובים ומלאים לעולם אל תתני לאחר לרומסך וליאש אותך.הראי לו אצבע משולשת והמשיכי לצעוד בדרכך בחיוך ובגאון.

  13. גליה ירום

    יופי של שיר. לא לנשים בלבד. לנשים ולגברים באותה נשימה. כמה עוצמה וכוח יש בשיר. אהבתי את השורה האחרונה. תשובת מחץ. תודה עדי על שיר נפלא

  14. עתליה יהלום

    שיר שכל אדם צריך לקרוא עדי..לא רק נשים שיר חזק ונוקב במבט שלו ובהיבט הנפשי וההתיחסות אל כל יציאה מהנורמה לכאורה המקובלת

  15. תמרה אור סלילת

    שיר חזק מאד. הסוף מעולה. אני לא בטוחה בקשר לריבוי החרוזים. יש לי הרגשה שזה מוריד מהמסר המאד מתריס הנוקב של השיר כי החרוזים הופכים אותו קליל יותר.
    אגב ניקוד, מאד מטריד אותי שהרבה שינים מנוקדות בשמאל כמו "סין" כאילו שמש נשמעת סמס.

    1. סיגל הורוביץ

      שיר מרגש, אמיתי ונוגע. כמו תמיד – קולע בדיוק לרגשות ולמחשבות שקשה לנסח, ועבורי את מצליחה לנסח אותן כל כך במדויק.

    2. אני

      שיר יפייפה ( אם יורשה לאמר אף שהתחושה בשיר היא של אין אונים) מוכשרת את מותק גאה בך על היצירה הלך הרוח וכל מילה המונחת במקומה של הרגשה נעה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *