אתאבל כמו אמא / נועה לקס

אתאבל כמו אמא / נועה לקס

עוֹלָה מִמֶּנִּי לְעִתִּים הָאָרוֹמָה שֶׁל אִמִּי
מֵעֵין קְרֵם מָתוֹק, הַמּוֹרֵחַ נְבוּאַת שֶׁקֶר בַּקְּמָטִים.
וְגַם אֶצְלִי, נִדְחֶפֶת הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה עִם הַשָּׁנִים,
כְּמוֹ קֻפָּה שֶׁאוֹצְרוֹתֶיהָ מִתְגַּלִּים אַט לְאַט.
וּתְנוּעוֹת יָדַיִם מֻגְזָמוֹת, כְּמוֹ מְנַסָּה לְגָרֵשׁ
לַהֲקוֹת יוֹנִים בִּזְמַן שִׂיחָה.
וּכְשֶׁתֵּלֵךְ, אֶתְאַבֵּל כָּמוֹהָ.
אֶסַּע לְיַם הַמֶּלַח עִם חֲבֵרָה.
אֶתֵּן לַמֶּלַח לְהָרִים אוֹתִי וְלֹא אוֹרִיד דִּמְעָה.

ניקוד: חני צפריר

תיאור האם, בשיר יפה זה, מלא אהבה, למרות שהוא לכאורה נתפס לחולשות: השימוש בקרם כבנבואת שקר, תנועות הידיים המוגזמות, הלסת הנדחפת. והנה מתוך הפגמים עולה דמות אהובה ומוערצת, כזו שהבת מבטיחה לחקות: “אתאבל כמו אמא”. האם אדם יכול לדעת מראש כיצד יבטא את יגונו? וכמובן שהיעדר הדמעה, לאו דווקא מעיד על חוסן.

19 תגובות “אתאבל כמו אמא / נועה לקס

  1. רחל בכר

    שיר נפלא.
    אהבתי את הדימויים המקוריים, וְגַם אֶצְלִי, נִדְחֶפֶת הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה עִם הַשָּׁנִים, כְּמוֹ קֻפָּה שֶׁאוֹצְרוֹתֶיהָ מִתְגַּלִּים אַט לְאַט. כל כך יפה, עונג אמיתי.
    “אֶתֵּן לַמֶּלַח לְהָרִים אוֹתִי וְלֹא אוֹרִיד דִּמְעָה” ציפה במים המלוחים מאפשרת את ההתמסרות והחשש מבכי מוכיח על שליטה ורצון לחוות את כאב מותה של האם במלוא העוצמה מבלי לחפש הקלה.

  2. בת שבע מרק

    “אתאבל כמו אמא” – הדהד לי שכשנופל חייל אני אומרת לילדים שלי (ביידיש) “אמא שלי היתה אומרת במקרה כזה
    “אמא שלי היתה אומרת במקרה כזה ש”יש איזושהי אמא שכבר בוכה”. (הסבר – סבתא שלי, אמא שלי ואני משתמשות באותו ביטוי בנסיבות הללו). אני מרגישה שקיבלתי את “פרוטוקול” האבל מאמא שלי…. נועה. תיארת נקודה מאו’ד משמעותית בקשר בין אמהות ובנות. ואוו. תודה רבה.

  3. זאב פלדינגר

    איזה שיר מקסים. קראתי מספר פעמים. שיר אהבה לאם. המשוררת הולכת בדרכה בדברים שונים, לאו דווקא חיוביים, כלומר היא מקבלת אותה כמו שהיא. והיא גם תתאבל עליה כמו שהיא נוהגת לעשות. לא יודע אם לכך התכוונה המשוררת, אך ככה אני ראיתי את השיר.

  4. זיוה גל

    כתוב נהדר. מתומצת, ממוקד כראוי לשירה ועם זאת, עולמות רבודים הן חיצוניים והן פנימיים
    חושים נפתחים ונגלים משורה לשורה. שיר שהאיפוק מגולם בו כמו מניפה בפעולה, הנפתחת לעין הקורא.
    נועה לקס נעים להכיר, תודה.

  5. עפרה בן-עמי

    אוהבת את הדרך שבה השיר נוגע בקשר המורכב והסבוך בין אמהות ובנות. שיר אהבה? לא יודעת… בוודאי שיר על האופן שבו אמהותינו ממשיכות לדבר מגרוננו.

  6. ורד זינגר

    שיר נהדר, רגיש וחכם. היעדר הדמעה (המלוחה) כמו מתמלא בעזרת גודש המלח ה”מֶרים” של ים המלח.
    וכך, להרף עין, נדמה כי ים המלח הוא בעצם ים הדמעות המלוחות – שאמנם לא ירדו לעולם, אך הן שרירות וקיימות.

  7. טל. מ

    איזה דימוי נהדר:
    “וְגַם אֶצְלִי, נִדְחֶפֶת הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה עִם הַשָּׁנִים,
    כְּמוֹ קֻפָּה שֶׁאוֹצְרוֹתֶיהָ מִתְגַּלִּים אַט לְאַט.”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *