שירה

שני חצבים / רינה סולומון

שני חצבים / רינה סולומון

צָמַחְנוּ לָעֹמֶק וְגָבַהְנוּ
גַּם בְּעוֹנָה שְׁחוּנָה.
חָצַבְנוּ בָּאֲפֵלָה, חֲסוּמִים לָאוֹר,
נָתִיב לַנֶּפֶשׁ,
תּוֹחֲמִים אֶת חֶלְקָתֵנוּ.
סָפַחְנוּ חָמְרֵי הֲזָנָה
וְהִתְפַּקַּעְנוּ מִיצָרִים,
וּכְשֶׁפָּרַחְנוּ זְקוּפִים,
כְּשַׁרְבִיטֵי מַלְכוּת מְצֻלְהָבִים,
מוּל שָׁמַיִם עֲמוּסֵי
עַנְנֵי צָפְנַת פַּעְנֵחַ,
שָׁפַעְנוּ צוּף וְנִשְׁמַרְנוּ
מִנְּחִיתָתָן שֶׁל דְּבוֹרִים
וּפְגִיעָתָם שֶׁל בַּעֲלִי חַיִּים
אֲחֵרִים.

ניקוד: יאיר בן -חור

השיר "שני חצבים" מתאר תנועה מתמדת של צמיחה, רווית תשוקה ואינטימיות, שבאה לידי ביטוי לירי באמצעות דימויים מרשימים. הצמיחה מתחוללת בתנאים קשים. מלשון "חצב", הפרח, נגזר גם הפועל "חצבנו באפילה", רמז לכך שכדי לקיים את התנועה והצמיחה הזוגית, נדרשת פעולה מאמצת. בסיום השיר מתגלה כי תנועת הצמיחה נתונה בסכנה סביבתית. נשקפת סכנה מן ה"דבורים/ ופגיעתם של בעלי חיים אחרים". שני החצבים פורחים בהתרסה כלפי העולם הסובב אותם, כשתוך כדי כך הפריחה מלאת התשוקה והיופי נותרת בעינה.

6 תגובות

השאר תגובה