עירום ועריה / לאה הרפז

עירום ועריה / לאה הרפז

בְּיָדַיִם רֵיקוֹת בְּיַחֲפוּת מְבֻיֶּשֶׁת
בְּגוּף חַף מִבֶּגֶד
אַף לֹא כִּיס
לִטְמֹן בּוֹ
וְלוּ מִלִּים בּוֹדְדוֹת

כָּךְ, בְּחֹסֶר כֹּל
אֲנִי בָּאָה
בְּשַׁעֲרֵי שָׁנָה חֲדָשָׁה

וַהֲרֵי צְרִיכָה הָיִיתִי
לַעֲטוֹת עַל עַצְמִי
מַחְלָצוֹת,
מַסֵּכָה לְהֶסְתֵּר פָּנִים
נַעֲלַיִם בִּשְׂרוֹכִים מְהֻדָּקִים
כְּמוֹ שֶׁבָּאִים אֶל עִיר זָרָה.

וַאֲנִי מְהַלֶּכֶת
כְּתַרְנְגֹלֶת עַמְלָנִית
מְנַקֶּרֶת אֲבָנִים

כִּי שָׁגִיתִי לִבְחֹר
תַּרְנְגֹלֶת פְּתַיָּה

כְּמוֹ לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁרַק עוֹרֵב יֵדַע לִבְרֹר אֶת הַנּוֹצֵץ
בֵּין אֲבָנִים מַאֲפִירוֹת.

ניקוד: יאיר בן־חור

השיר מרפרר למשלי קרילוב, אולם הכותבת מנתצת את השימוש המקובל בדימויים השגורים בדימוי בעלי החיים שבמשלים. הדוברת פותחת את השנה החדשה חפה מכל קישוט, ומנסה כתרנגולת חרוצה לנקר באבנים האפורות, שגם הן לכאורה חפות מכל קישוט ולמצוא דבר מה – אולי דבר משיב נפש, המנוגד לדימוי הקשה של האבנים. אולם אין לאל ידה למצוא דבר, משום שהיא איננה "עורב". לכאורה, העורב מאופיין במשלים ובשיר באופן שלילי, כמי שמחפש את השטחי, ואינו יודע להבחין באיכות של ה"אפור" – איכות המשותפת לדוברת ולאבנים שהיא מלקטת. עם זאת העורב ניחן ביכולת מיוחדת, שהיעדרה מתסכל את הדוברת: למצוא את הנוצץ.

7 תגובות “עירום ועריה / לאה הרפז

  1. לאה הרפז

    תודה גדולה לכל המגיבים, שימחתם אותי כל כך. בעיקר גרמתם לי שמחה אנשי המקצוע : ד"ר עודד ניב (נימקובסקי) ודוד אדלר. אהבתי מאוד את התגובה של לאה צבי וחנה לפידות. תודה לכל הקוראים. השיר נמצא כרגע בספר החדש שלי: "הקשב הזה".

  2. חנה לפידות

    השיר עוסק לדעתי בחוסר היכולת של הדוברת לקשט ולהתקשט בפרסונה נוצצת .
    מן הסתם יש לכך מחירים.
    הצורך במגע עם אמת אפורה,חשופה,אותנטית הוא הוא המניע את מסע חייה.
    אהב תי מאוד.

  3. לאה צבי (דובזינסקי)

    שבתי וקראתי את השיר מספר פעמים , יש בשיר שני צדדים החלק ראשון נראה כמוו התגלמות הבריאה, להתחיל עירום מהתחלה ואילו החלק השני עוסק בחיים בליקוט המתמיד והבנאלי בדוגמת האבנים האפורות והפשוטות ניגוד לעורב המחפש את הנוצץ. מאוד אהבתי את השיר עם הדימויים היפים. שיר עמוק ומיוחד. תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *