דניאל דניאל, כמו ממטרה/דן אלבו

דן אלבו

דָּנִיֵּאל דָּנִיֵּאל

לְמִי לְסַפֵּר אֶת הָאֹשֶׁר הַגּוֹעֵשׁ הַזֶּה?
כַּאֲשֶׁר וֶנוּס מוֹפִיעָה
וְקוֹרֵאת לִי בְּרַחַש זוֹהֵר
דָּנִיֵּאל דָּנִיֵּאל

כְּמוֹ מַמְטֵרָה

כְּמוֹ מַמְטֵרָה
אַתְּ עוֹמֶדֶת בְּעַרְמוּמִיּוּת בְּאֶמְצַע מַעְגַּל הָעֶרְגָּה
וַאֲנִי בְּכָל כֹּחִי נֶאֱחָז בִּרְסִיס
מַבָּט
שֶׁלָּךְ
מִשְׁתַּכְשֵׁךְ בְּעֹנֶג
שֶׁגֻּמָּתוֹ נִמְשֶׁכֶת מַעְלָה לְפֶתַח הַשָּׁמַיִם

ונוס בשיר דָּנִיֵּאל דָּנִיֵּאל לא עלתה מן הגלים, אבל היא מעוררת בדובר געש של אושר ותשוקה.
המים דומיננטיים בשיר הבא, כְּמוֹ מַמְטֵרָה, באמצעות הנגדה יפה בין רסיס המבט של האהובה לשכשוך הענוג ולאחר מכן לפרץ הממטרתי, הפלאי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *