* / רחל בכר

* / רחל בכר

כְּשֶׁאַתָּה שָׁרוּי בַּחֲשֵׁכָה אַתָּה חוֹשֵׁב לַיְלָה,
צָד כּוֹכָבִים,
מְלַטֵּשׁ אֶת פְּנֵי הַיָּרֵחַ
וְדַעְתְּךָ זָחָה.

כְּשֶׁחֹשֶׁךְ אוֹתִי עוֹטֵף אֲנִי עוֹרֶכֶת פֻּלְחָן
כּוֹרֶתֶת בְּרִית
עִם מָרָה שְׁחֹרָה
מַנִּיחָה רְטִיּוֹת עֲנָנַי
שְׁכָבוֹת
עַל נַפְשִׁי הַחֲבוּלָה
וְדַעְתִּי נָחָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

שירה של רחל בכר, "כשאתה שרוי בחשיכה", מתאר שני עולמות הופכיים. הנמען, שעשוי להיות בן זוג או אלוהים, מתייחס לחשכה כאל הרפתקה ויצירה בגבולות ממלכתו – ציד כוכבים או ליטוש הירח. מנגד, ואילו מנקודת ראותה של הדוברת, החשכה כרוכה במרה שחורה.
תיאור החשיכה של הגבר, מצטייר כמשאלתה של הדוברת להפוך את החשכה גם מנקודת ראותה למרחב של ציד וליטוש, אבל החרוז "זחה" ו"נחה", מורה על יתרונה של הדוברת על הנמען. לו הגאווה ולה המנוחה.

21 תגובות “* / רחל בכר

  1. חנה טואג

    שיר מקסים ובו שני עולמות שתי התיחסויות לחושך על כל משמעויותיו. אהבתי את האנלוגיה הניגודית ביןזחה לנחה המאגדת בתוכה את ההבדל

  2. רחל בכר

    נילי יקרה,
    בבית הראשון הגבר רואה את הדברים כהווייתם, לילה הוא רק לילה ולכן הוא מנצל לתועלתו את המצב ומשתעשע במה שהלילה מציע לו.
    בבית השני האשה שרויה בדיכאון והחושך (בקונוטציה השלילית שלו) רק מעצים את רוח הנכאים. אבל כיוון שזה מצב שהיא מורגלת בו ומכירה מקרוב, דעתה נחה.

    לדשא תקופות של התחדשות ולפעמים הוא מצהיב, לא תמיד בה בעת אצלך ואצל השכנים, העיקר שתדאגי לטפחו 🙂

  3. נילי

    כשאני קוראת
    אני חושבת שלשניהם כיף
    גם למי שמתואר בבית הראשון וגם לכותבת
    כי שניהם עורכים פולחן ושניהם עסוקים ולא משועממים

    בכל מקרה
    מסתכלת על שניהם כעל מי שהדשא שלהם ירוק יותר משלי

  4. דוד אדלר

    לרחל

    מה שצירה אחד (במקום פתח) יכול לעולל ליצור העדין הזה שקרוי שיר. זה לכאורה פחות מקוצו של יוד. עתה כשזה עננֵי (בצירה) שכבות זה כבר משהו אחר. הצרימה ועצירת הזרימה בשיר עליהם הצבעתי נעלמו כלא היו.

  5. אוגניה, ב.לוגי

    כמה פעמים שקראתי שוב ושוב קראתי בצירה, והיגדלתי האותיות וכמו שאמרת למעלה הצירה היה טוב אלי, אהבתי את הניתוח בתחתית השיר כ כ מכבד ואינטליגנטי, מי אני שאוסיף, אך את דעתי אומר, מאד יפה ובאמת מעניין העניין שדעתו דחה למרות החשיכה, ושלעומתו דעתה נחה למרות שכורתת ברית עם מרה שחורה, ורטיות העננים מרככות כמעה כמו שמיכת נוצות ( – אך החלום המיוחל ?)

    1. רחל בכר

      מסכימה אתך לגבי הניתוח בתחתית השיר.

      כל אחד ואזור הנוחות שלו.
      "הפולנייה" הטיפוסית וזה הרואה את הדברים כהווייתם. לכן בשבילו זה לילה ובשבילה חושך המקושר עם הצבע השחור.
      תודה על תגובתך.

  6. אסתי עיני הולנד

    בחושך יש גם משהו קסום הרפתקני נוצץ
    וגם משהו שגורם להסתגר ולחפש מרגוע בין העננים.

    השיר עורר בי תחושות משני הצדדים והזדהיתי מאד עם שניהם.

  7. זיוה גל

    * כנגד המודע – אמור להיות.

    להבנתי שלי את השיר, רצוי להשמיט דעתך זחה ודעתי נחה שמשרתים את הקצב באופן יפה אך פחות משרתים את המשמעות
    – או פשוט להחליף ביניהם

    דעתך נחה – בבית ראשון
    ו- דעתי זחה – בבית שני ואחרון

    לרחל – בהחלט מבצבצים גרמי השמיים בשני הבתים:) בבית השני הם יותר מטאפוריים. וזה יופי!
    הפולחן משרת בהחלט את אווירת הנכאים הפנימית של הדובר/ת בבית השני.

    כתיבה יפה.

    1. רחל בכר

      תודה זיוה על ניתוח המושכל.
      שקלתי את האופציה שהצעת, להחליף בין השורות האחרונות שבשני הבתים. הגעתי לכלל החלטה שהשיר כפי שפורסם, משרת נכון יותר את כוונתי .

  8. זיוה גל

    הדימוי "מַנִּיחָה רְטִיּוֹת עֲנָנַי
    שְׁכָבוֹת" – כמובן עם קמץ כמו שזה מופיע כאן –
    הוא יפהפה. לכד מיד את עיניי
    אני רואה בשני הבתים צד שונה של אותה אישיות כלפי החושך העומד לפניה.
    הבית הראשון הוא חיצוני כמו ציור פלסטי.
    והבית השני עמוק יותר, פנימי, ומרובד גם בתת מודע הכורת ברית עם המרה השחורה נגד המודע.

    תודה

  9. רחל בכר

    תודה לליריקה על הבמה הנהדרת ותודה לקוראים.
    לצערי נפלה טעות בניקוד וחוטא לכוונתי, צ"ל ענני שכבות בצירה ולא בפתח, זאת בהמשך לגרמי השמים שהופיעו בתחילת השיר.

  10. דוד אדלר

    שיר יפה ומעניין עם קצב טוב (למעט ההסתייגות בהמשך). אהבתי יותר את זרימתו הטבעית של הבית הראשון. בבית השני צרם לי: " מַנִּיחָה רְטִיּוֹת עֲנָנַי" גם כשלעצמו וגם ברצף השיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *