סָבְרֵי מָרָנָן / חנה טואג

סָבְרֵי מָרָנָן / חנה טואג

לאחותי

בְּלֵיל שַׁבָּת קִדְּשָׁה אֲחוֹתִי עַל הַמַּיִם כִּי
פְּרִי הַגֶּפֶן הָיָה יָקָר מְאֹד כּוֹלֵל הַפִּקָּדוֹן
וְאִמָּא סָפְקָה כַּפַּיִם וְנֶאֶנְחָה: מַיִם.
וְאַבָּא מִפִּנַּת הַחֻלִּין שֶׁלּוֹ הִבְהֵב: מַיִם
רַק מַיִם.
וַאֲנִי הָיִיתִי מִתְבּוֹנֶנֶת כָּל אוֹתָהּ הָעֵת בִּדְגֵי הַזָּהָב
שֶׁתְּפִלָּתָהּ שֶׁל אֲחוֹתִי
הִרְעִידָה בַּמַּיִם.

ניקוד: יאיר בן־חור

תחושת הדלות איננה מצליחה לחבל באווירת הקדושה השוררת ביום השבת. למרות שבלית בררה האחות מקדשת על המים, לתודעתו של הקורא מחלחלת דווקא נקודת המבט הילדית, שלפיה המים הם חיים ובלעדיהם הדגים ימותו. כך שבה ומתעצמת ההבנה שהעוני אינו מכחיד בהכרח את העושר הרוחני.

34 תגובות “סָבְרֵי מָרָנָן / חנה טואג

  1. נילי אמיר-סגל

    שיר קצר המכיל כל כך הרבה. וריבוי התגובות מראה את כוחו של שיר מתומצת העמוס רגשות וזיכרונות ילדות של עוני אך עושר כה רב. תבורכי.

  2. הלד אריאלה

    חנה יקרה,
    שיר כל כך נוגע ללב , כילדה שחוותה עוני אני מרגישה ומזדהה עם כל אות ,מילה, שורה -שיר.
    תודה!

  3. יעל זילבר כהן

    ראו איך הולכים המים ומשתבחים לאורך השיר עד היותם ליין טוב. חמש פעמים מוזכרת המילה "מים " בשיר ובונה אווירה של טוהר שבת במקום הדלות החמרית והעושר הרוחני. ודגי הזהב מציפים את השיר בקסם אגדה. שיר יוצא מן הכלל.

  4. רחל בכר

    אהבתי את הפרשנות של איציק שחר לשירך היפהפה.
    דומה כי הסיטואציה עדיין שרירה וקיימת והדהודה, כמו התפילה, תרעיד את המים ואת לבבנו.

  5. אורנה ריבלין

    שיר מעניין שמעביר את העוני מן המגרש הגשמי אל המימד הרוחני ואל המבט בדגי הזהב הנרעדים במיים.
    כמה יופי סמלי והשתקפות של הפרטים החשובים באמת בחיים הכל כך מורכבים .
    תודה על ההזדמנות להזדכך משיר כל כך נפלא.

    1. חנה טואג

      תודה אורנה על קריאתך היפה ואהבתי את ניסוחך-העברת העוני מהמימד אחד גשמי למימד הרוחני. תודה

  6. ד"ר עודד ניב (נימקובסקי)

    מבחינתי יש בשיר הנפלא הזה הכול – העצבות שבעוני, האמונה בקודש למרות החֶסר, הכוח המיסטי של המים ודגי הזהב שמבטאים חיים ואופטימיות.

  7. איציק שחר

    אצלנו מנהג המקום למהול את יין הקידוש במים ואומרים שהיין הוא מידת הדין והמים מידת החסד.
    כוס שכולה מים היא כולה חסד ויש בזה אולי מבלי כוונה סוג של האדרה מופלגת של המברכת, מה שתורם באמת לתחושת האגדה העולה מהשיר.
    מטרידה נוכחות האב,הלא מכבדת ולא משתתפת. מטרידה יותר מהעוני.
    דגי הזהב על כל המסתמל בהם ( השפע של הזהב, הטוהר של הדגים…) נרעדים כמו גם נפשה של המתבוננת והרעד הזה מניע כמו כנפי פרפר בצידו הרחוק של האוקיינוס, תהליך שסופו מי ידע:-)

    שיר מאד מעניין, נעים ביותר להגות ולקריאה. תודה:-)

    1. חנה טואג

      תודה לך איציק על קריאתך היפה כתמיד אכן היה זה עולם של תום ואגדה והאב היה מנותק לחלוטין מהעולם הזה לכן הבת קידשה ובתום ליבה לא ידעה שאין מקדשים על המים.

  8. דוד אדלר

    שיר אוירה יפה ספק אישי ספק אגדי (שימוש בפקדון המאוחר למשל, לצורך העצמה וכמובן הרעדת המים). לא כולם שותפים לאוירת הקדושה. היא אינה שלמה לא בגלל השימוש במים במקום ביין. האב אינו שותף (וְאַבָּא מִפִּנַּת הַחֻלִּין …..רַק מַיִם), כסוג של ציווי והתרסה. בנוסף, במשפחה דתית נורמטיבית האם היא זו המקדשת, אלא אם כן הבת היא זו שחזרה בתשובה לבדה.

    1. חנה טואג

      תודה דויד לקריאתך היפה. וכל מה שסיפרתי שריר וקיים. אחותי קידשה על המים כי לא היה יין ולא היה מי שיקדש . תמונה שאינה משה מזיכרוני. ורציתי להנציחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *