* / גבריאלה מורז

  •  
  •  
  •  
  •  

* / גבריאלה מורז

לֹא נֶאֱמַרְתִּי
עַד שֶׁאָמַרְתִּי אֶת עַצְמִי.

לֹא יָדַעְתִּי מִי אֲנִי
עַד שֶׁזָּקַנְתִּי מִכְּדֵי לִשְׁאֹל.
עַד שֶׁאָמַרְתִּי: "אֵין דָּבָר.
אֲנִי טוֹבָה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי
כִּי אֵין לִי זְמַן לְהִשְׁתַּנּוֹת."

השיר מתאר את קבלת ה"עצמי" ואת הפחד מפני ביטוי העצמיות. אולם סוף השיר מכיל החמצה, כאשר הדוברת "מקבלת" את עצמיותה משום שהזמן הולך ואוזל.

6 thoughts on “* / גבריאלה מורז

  1. נילי אמיר-סגל

    אהבתי את השיר הקצר והישיר הזה. ההתחלה אומרת הכל: "לא נאמרתי עד שאמרתי את עצמי"…..
    חכם וקולע.
    תודה לך גבריאלה.

  2. זיוה גל

    לקרוא את המילים הללו כשיר פילוסופי. והרי זמן האדם הוא כשבריר שנייה
    זמן האדם החל מרגע לידתו ועד מותו. כך שסובייקטיבית וגם אובייקטיבית
    תמיד נותר עוד מה לשנות, במיוחד בסוף הדרך או לקראת סיומה של דרך
    שיר חכם: " לֹא נֶאֱמַרְתִּי עַד שֶׁאָמַרְתִּי אֶת עַצְמִי".
    מזכיר לי את שירי "סוף הדרך" של לאה גולדברג אמנם שונה לחלוטין
    אך דומה עבורי בהרהורים ובשאלות שהוא מעלה.

    תודה

  3. תמרה אור סלילת

    השיר מתאר את המצב הנפוץ שבו אנשים מרגישים בעלי ערך עצמי רק כאשר אחרים מעריכים אותם, ומרגישים שיש להם משהו ששווה לומר אותו רק כאשר מישהו מקשיב להם רוב קשב ומסכים איתם. אין ספק שזהו מצב לא נכון עבורנו, כבני אדם שרוצים לחוות את עוצמתם והעצמאות שלהם. כשאנו נוהגים כך אנו בעצם מוסרים את הכוח שלנו לאחרים. אני מאחלת לכולנו שנזכה להארה הזאת של "אני טובה כמו שאני" לא בגלל שאין זמן להשתנות אלא משום שזו המציאות.
    תודה על השיר היפה.

  4. לאה צבי (דובזינסקי)

    התרגשתי מאוד לקרוא את השיר, אולי בגלל ההזדהות החזקה שיש לי עם המילים החזקות ואולי בגללי, אהבתי מאוד !!
    תודה
    לאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *