ארכיון תגית: גל ברזילי

* / גל ברזילי

* / גל ברזילי

אֲנִי הַגֶּבֶר עִם הַקַּמֶלְיוֹת
פָּנַי הַשַּׁחַפְתִּיּוֹת
מֻנָּחוֹת עַל הַכַּר עֲטוּי הַצִּפִּית הַצְּחוֹרָה
לְצִדִּי אֵפֶר הַסִּיגַרְיוֹת הָאֲפַרְפַּר מְפֻזָּר כִּדְבָעֵי
מוּלִי הַטֶּלֶוִיזְיָה מַקְרִינָה סֶרֶט מִשְׁטַרְתִּי
כְּמָסַךְ וִילוֹן שֶׁיָּד נַעֲלָמָה הֵסִיטָה
לְאַפְשֵׁר לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה
לַחְדֹּר לְתוֹכִי
וְלִקְרֹעַ אֶת הַכְּאֵב הַמִּתְפַּתֵּחַ
פַּעַם אָבִי הָיָה אוֹר שְׁקִיעָה
עַכְשָׁו פָּנַי מְחַיְּכוֹת
עִגּוּלִים שְׁחֹרִים
אֶהֱבִי אוֹתִי גַּם כָּךְ
לִפְעָמִים

ניקוד: חני צפריר

שירו של גל ברזילי נפתח בהזדהות מפתיעה ובנקודות דמיון בין הדובר למרגריט, יצאנית הצמרת של אלכסנדר דימא הבן, הלא היא "הגברת עם הקמליות". תוך כדי קריאה משתנים יחסי הדמיון בין השניים כאשר, למשל, נכנסת למציאות המתוארת טלוויזיה, המקרינה סרט משטרתי. ולבסוף הפנייה של הדובר לאהובתו, שתקבלו כפי שהוא, מנוגדת למרגריט שנאלצה להקריב את אהבתה העזה.