ארכיון תגית: חגית בת – אליעזר

שַּחַר הִפְצִיעַ – שְׁלוֹשִׁיר / חגית בת – אליעזר

שַּחַר הִפְצִיעַ – שְׁלוֹשִׁיר / חגית בת – אליעזר

נַפְשִׁי נִכְרֶכֶת בְּנַפְשְׁךָ
עִם כָּל פְּגִישָׁה לֹא מְתֻכְנֶנֶת בְּאֵרוּעֵי שִׁירָה
הַנְּשִׁיקָה הַזֹּאת עַל לֶחְיִי
עִם אוֹתָם הַזִּיפִים
וְהָרֵיחוֹת הַגַּבְרִיִּים
יְקָרָה לִי אֵין קֵץ
כִּי הִיא שִׂיא קִרְבַת גּוּפֵינו הָאֶפְשָׁרִית

2.
אָדָם הוּא פָּנִים רַבּוֹת
לֹא כֻּלָּן מַצְלִיחוֹת לְהֵרָאוֹת.
לְמִלּוֹתַיִךְ קֶסֶם,
נַסִּי,
אוּלי נִשְׁבֹּר אָת הַשִּׂיא.

3.
כְּדַאי לוֹ, לַמְּשׁוֹרֵר, לְהִתְאַהֵב:
הַהֵעָנוּת תַּזְרִיק בּוֹ מְנַת חַיִּים
הַסֵּרוּב יָבִיא אֵלָיו
אֶת מוּזַת הַנִּחוּמִים.

ניקוד: חני צפריר

התשוקה והדחף לכתוב כרוכים יחדיו בשלושיר זה. אירוע השירה מזמן פגישה לא מתוכננת, אך רק במירכאות, משום שהתשוקה הסמויה היא זו הדוחפת את המשוררת לכתוב ולהופיע בערב השירה. ולבסוף, האמירה הארס-פואטית בשיר זה, אופטימית: כדאי לכתוב כי המילים מחוללות קסם, כדאי להתאהב כי התשוקה מטפורית לחיים וליצירה

בִּתִּי / חגית בת – אליעזר

בִּתִּי / חגית בת – אליעזר

הָאֱנוֹשׁוּת לֹא בְּסַכָּנַת הַכְחָדָה
וְלֹא נוֹאֶשֶׁת הִתְרַבּוּת

אִם סַעֲרַת הַגּוּף לֹא מֵטִיחָה אוֹתָךְ
אֶל הַדְּלָתוֹת הַנְּעוּלוֹת
שֶׁל הַגְּבָרִים הַמְּאוֹנְנִים מוּל יְפֵהפִיּוֹת הַמָּסָךְ

הֲיִי מוֹלֶכֶת בְּעוֹלָמֵךְ הַמָּלֵא
שְׁלֵמָה
כְּשֶׁכָּל תּוֹסֶפֶת אֱנוֹשִׁית
גּוֹרַעַת

ניקוד: חני צפריר

שירה של חגית בת אליעזר מגולל המלצה לא שגרתית של האם המשוררת, לבתה. בניגוד לנורמות מעודדות הילודה, שלפיהן אמור העולם להכיל זוגות-זוגות כבתיבת נוח, בציפייה לצאצאים, אומרת האם לבתה באופן ישיר: “האנושות לא בסכנת הכחדה" ,וגם: חיי את חייך, "היי שלמה", שכן "כל תוספת אנושית גורעת".