ארכיון תגיות: מרב זקס־פורטל

שלושה שירים / מרב זקס־פורטל

אתה
 
הַכֹּל מֻפְרָז עַכְשָׁו,
עַמּוּדִים עִירוֹנִיִּים מְרֻסָּסִים בְּשֶׁתֶן,
מְחָאַת הַגָּדֵר הַחַיָּה עַל קִצּוּצָהּ,
הַבְּהִיָּה בַּדַּף הָרֵיק,
אַתָּה.

 
מיינדפולנס
 
כְּמוֹ כֶּלֶב אָזוּק
בְּחֶבֶל, אֲנִי מַחְזִירָה
אֶת הַתּוֹדָעָה –
הַבַּיְתָה

 
וואטצאפ
 
אָז מַה קּוֹרֶה? אַתָּה שׁוֹאֵל,
אֶצְלְךָ לַיְלָה וְקַר.
 
לֹא הַרְבֵּה, אֲנִי עוֹנָה, הַחַיָּל יָצָא
מִשְׁתַּעֵל, פִּרְחֵי טִישׁוּ קְפוּצִים בְּאֶגְרוֹפָיו.
אֲחוֹתוֹ שׁוּב קָמָה גְּבוֹהָה וְיָפָה יוֹתֵר הַבֹּקֶר,
וּבִירוּשָׁלַיִם לוֹמֵד הַסְּטוּדֶנְט לְאַזֵּן
מִשְׁוָאוֹת, שֶׁאִם הָיִינוּ
מְבִינִים בָּהֶן מַשֶּׁהוּ,
אוּלַי הָיָה לוֹ בַּיִת
לַחְזֹר אֵלָיו,
עַכְשָׁו.

ניקוד: יאיר בן־חור

שני שירים מתוקים / מרב זקס־פורטל

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁמַע עוֹד אֶת קוֹלוֹ הַמָּתוֹק שֶׁל הָאֱלֹהִים/ לְעוֹלָם לֹא יַעֲבֹר עוֹד קוֹלוֹ תַּחַת חַלּוֹנִי

יונה וולך

היינו צעירים

הָיִינוּ צְעִירִים וְהַחַיִּים שֶׁלָּנוּ שָׁכְבוּ
מְחֻסְּרֵי הַכָּרָה
בַּמִּטָּה הַזְּעִירָה, הַמְסֹרֶגֶת
שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים.

עִם כָּל פְּתִיחַת דֶּלֶת
קָפַצְנוּ. בִּקַּשְׁנוּ
לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ
הַמָּתוֹק שֶׁל אֱלֹהִים.

בִּקַּשְׁנוּ, הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ
שָׁכְבוּ שָׁם
לְקוֹל צִפְצוּף הַמַּכְשִׁירִים.

הָיִינוּ צְעִירִים
וְהָרוֹפֵא יָצָא בִּצְעָדִים זְרִיזִים –
הוּא לֹא, הִדְגִּישׁ,
כְּבָר לֹא
בְּסַכָּנַת חַיִּים.

 

מתוק

הוּא טַעֲמָהּ שֶׁל הַזֵּעָה
הַנּוֹזֶלֶת מֵהַמֵּצַח לַפֶּה,
בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְקַרְצֶפֶת
אֶת רִצְפַּת הַשֵּׁרוּתִים.

מְתוּקִים הָעֲנָבִים שֶׁאַתָּה
מַטְעִים אוֹתִי אֶחָד־אֶחָד,
סְגֻלִּים וְעֵירֻמִּים.

מָתוֹק הַגּוּף הַמִּתְקַלֵּף
מֵעָלַי,
מְתוּקָה צְלִיפַת הַשּׁוֹט
הָרְטֻבָּה
שֶׁל הַשְּׂפָתַיִם.

מְתוּקָה טִפַּת הַדָּם
בַּפֶּה הַיּוֹנֵק אֶצְבַּע פְּצוּעָה
מִשֶּׁבֶר זְכוּכִית
בַּכִּיּוֹר.

ניקוד: יאיר בן־חור

* / מרב זקס־פורטל

* / מרב זקס־פורטל


אֲנִי רוֹצָה לָמוּת.
אֲנִי מְחַבֶּקֶת אֶת אֲהוּבִי.
אֲנִי מְחַבֶּקֶת אֶת אֲהוּבִי
בְּמִטַּת הַבַּרְזֶל הַפְּשׁוּטָה
שֶׁל נְעוּרֵינוּ.
 
וּכְשֶׁתִּפְרַח נִשְׁמָתִי,
וּכְשֶׁתִּפְרַח נִשְׁמָתִי
אֶל גְּדַת הַנָּהָר
שֶׁאֶת שְׁמוֹ אֶשְׁכַּח מִיָּד,
אֹמַר לַאֲהוּבִי: לֶךְ־לְךָ,
וְהוּא יִשַּׁק לִי בְּשִׂפְתֵי הַבָּשָׂר
וַיֵּבְךְּ וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם.

ניקוד: יאיר בן־חור

השיר נפתח במשאלת מוות ומסתיים בציווי המקראי הנודע: "לך־לך". הדמות הגברית נשמעת לצו שמשמעותו כאן היא גזרת הפרֵדה.