ארכיון תגית: ניקולא יוזגוף־אורבך

הסוד שלנו / ניקולא יוזגוף־אורבך

הסוד שלנו / ניקולא יוזגוף־אורבך
 
כְּשֶׁהָאָדָם הַחַבְרוּתִי בָּעוֹלָם
בָּא אֵצֶל
הָאָדָם הַבּוֹדֵד בָּעוֹלָם
לֹא לְמַעַן כִּנּוּן חֲבֵרוּת חֲדָשָׁה
לֹא לְמַעַן אִינְטֵרֶס נִסְתָּר
לֹא מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל שֶׁקָּבַע לְעַצְמוֹ
לִפְנֵי שָׁנִים
כְּשֶׁהָיָה בּוֹדֵד
מֵהָאָדָם הַבּוֹדֵד בָּעוֹלָם
אֶלָּא
מִתּוֹךְ כְּמִיהָה לְחִבּוּק חַם
שֶׁרַק אָדָם בּוֹדֵד יוֹדֵעַ לְהַעֲנִיק
שֶׁרַק אָדָם בּוֹדֵד יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ
שֶׁרַק הָאָדָם הַבּוֹדֵד בָּעוֹלָם
נָתַן לוֹ…
כָּל הַחֲבֵרֻיּוֹת שֶׁרָקַם בְּחַיָּיו
כְּמוֹ נִפְרָמוֹת
וְכָל הָעֲטִיפוֹת הַסּוֹצְיָאלִיּוֹת
בָּהֶן רִפֵּד אֶת זֶהוּתוֹ הַמְּלָאכוּתִית
הַכֹּה מֻתְאֶמֶת לַזְּמַן, לַמָּקוֹם וְלַחֶבְרָה
נִקְרָעוֹת וְהַמַּגָּע הַחַם, הָאוֹהֵב, הַמֻּכָּר שֶׁל
הָאָדָם הַבּוֹדֵד בָּעוֹלָם
מַפְשִׁיר אֶת הַמְּלָאכוּתִיּוּת
חוֹשֵׂף אֶת הַיֵּשׁוּת הַמְבֻיֶּשֶׁת
חוֹשֵׂף אֶת הַבְּדִידוּת
הָעֲצוּמָה
שֶׁל הָאָדָם הַחַבְרוּתִי בָּעוֹלָם
שֶׁבּוֹכֶה וּבוֹכֶה
עַד שֶׁמַּמְשִׁיךְ
לַפְּגִישָׁה הַבָּאָה
מְחֻיָּךְ.

ניקוד: יאיר בן־חור

אינטראקציה מרגשת ומרתקת בין שני הפכים המתגלים כדומים כשמתקלפות העטיפות וההגדרות נהדפות.

בית אמא / ניקולא יוזגוף־אורבך

בית אמא / ניקולא יוזגוף־אורבך

חָמַקְתִּי
מֵהַקִּרְקָס הַנּוֹדֵד
שֶׁבּוֹ
חֲבָשַׁתְנִי דֵּי שָׁנִים.
חָמַקְתִּי
עֵירֹם
נְטוּל אִפּוּר וְחִיּוּכִים.
נִשְׁבַּעְתִּי לֹא לָשׁוּב,
לָעוֹלָם.
 
שָׁנִים
קִוִּיתִי שֶׁתָּשִׁיבִינִי אֵלַיִךְ
אֶל הַקִּרְקָס הַנּוֹדֵד
אֶל הַבַּיִת.
שָׁנִים
חוֹתַם צַלְּקוֹת הָהַצְלָפוֹת
צָרַב בְּלֹא הֶרֶף בְּתַעֲצוּמוֹת
פֶּן חָלִילָה תִּשָּׁכְחִי.
 
הַלַּיְלָה שַׁבְתִּי לַקִּרְקָס הַנּוֹדֵד
אֵלַיִךְ
לַמָּקוֹם הֶחָדָשׁ שֶׁבּוֹ הִתְמַקַּמְתְּ
לְקִבְרֵךְ.
 
אֹהֶל גָּדוֹל טָרַף אֶת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם
חִיּוּכִים רַבִּים פֻּזְּרוּ
הַכֹּל נָהֲגוּ בְּלַהֲטוּטָנוּת,
הַכֹּה מֻכֶּרֶת,
הַכֹּל הִגִּיעוּ לַמּוֹפָע הָאַחֲרוֹן
בְּכִכּוּבִי.

ניקוד: יאיר בן־חור

שירים לזכר אם שנפטרה נפוצים למדי. אבל המטאפורה של הקרקס הנודד בשירו של יוזגוף-אורבך מפתיעה, מכניסה לשיר מורכבות לירית ומתריסה גם יחד, מאפיינת ככלל את שירת המשורר.

במכון הכושר / ניקולא יוזגוף־אורבך

במכון הכושר / ניקולא יוזגוף־אורבך

בִּקְּשׁוּנִי
לַעֲרֹךְ שִׁפּוּצִים בְּבֵית
הַנֶּפֶשׁ
מוֹשַׁב תּוֹדָעוֹתַי וּמַחְשְׁבוֹתַי
הֶחָפְשִׁיּוֹת.

בִּקְּשׁוּנִי
לְחַזֵּק הַיְסוֹדוֹת בְּוִיטָמִינִים
לְשַׁפֵּץ חֲזִית הַבַּיִת
בְּזֵעָה וּבְמָמוֹן רַב
וְנַפְשִׁי
כַּאֲבוּקָה מְבֻיֶּשֶׁת
תִּטַּלְטֵל
עַל מַסְלוּל הָרִיצָה
תְּהַרְהֵר
תִּתְהֶה:
עַל שׁוּם־מָה נֶפֶשׁ מְבֻיֶּשֶׁת
תָּדוּר בַּחֲזִית בַּיִת כֹּה נִרְעֶשֶׁת?

ניקוד: יאיר בן־חור

שירו של ניקולא מדמה את הגוף לבית ישן שיש לשפץ ולתחזק. הנפש המבוישת מתקשה לגור בבית הרועש מהמולת השיפוצים