ארכיון תגית: עדנה שמש

* / עדנה שמש

* / עדנה שמש

הִיא אִבְּדָה אֶת יוֹפְיָהּ בָּרְחוֹב.
רוּחַ בָּא מִיָּמִים וְהָלַךְ אֶל יָמִים
גָּרַף אֶת יוֹפְיָהּ אֶל בִּיבִים נְעוּלִים,
וְשָׁכַךְ.
וּמָה אַחַר כָּךְ? אֵיךְ יִמָּצְאוּ לָהּ מִלִּים
לְבַקֵּשׁ אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשָׁהּ
בַּמַּרְאָה;

הִיא אִבְּדָה אֶת יוֹפְיָהּ כְּמוֹ שֶׁמְּאַבְּדִים
שְׁטַר חוֹב, כְּמוֹ שֶׁמַּפְקִיעִים מֵאָדָם פִּסַּת קַרְקַע
מֻצָּקָה שֶׁהָיְתָה פַּעַם שֶׁלָּהּ עַל-פִּי-חוֹק
וְעַכְשָׁו נֶעֶשְׂתָה גְּבַהּ-גַּלִּית.

בְּבָתֵּי עֲבוֹט בִּרְחוֹב אַלֶנְבִּי
בִּקְּשָׁה אֶת יוֹפְיָהּ, מֵאֲחוֹרֵי סוֹרָגִים
מָשְׁכוּ יָדָם מִמֶּנָּה, אֲדִישִׁים.
לְבַדָּהּ יָצְאָה אֶל הָרְחוֹב מֻכַּת קַיִץ וְעַכְשָׁו.
אוּלַי יִשָּׂרֵךְ יוֹפְיָהּ מֵאֲחוֹרֶיהָ, שֹׁבֶל אוֹר
אוּלַי זִיק זָעִיר,

שֶׁשָּב מִמֶּרְחַקִּים גְּדוֹלִים בִּמְהִירוּתוֹ הַנּוֹדַעַת,
אוֹ יִתְגָּדַּל בָּהּ בְּדַל הִינוּמָה, חֻפַּת תַּחְרָה
שֶּפַּעַם עָמְדוּ תַּחְתֶּיהָ שְׁנֵיהֶם, יָפִים וְנִרְעָשִׁים,
וְהִבְטִיחוּ הַבְטָחוֹת.

ניקוד: חני צפריר

*שיר על אובדן; אישה הולכת ברחוב ומאבדת את יופייה. תיאור מסלול האובדן, מבהיר באופן
חד-משמעי שהאובדן איננו זמני: הרוח שגרפה אותו שככה כבר, ובתוך "ביבים נעולים" אין תנועה של רוח. וכך חשה הדוברת בשיר עירומה, בעודה מתגעגעת ומבקשת את שהיה שלה – לשווא.