ארכיון תגית: עודד ניב

מִתַּחַת לַשֶּׁלֶג / עודד ניב (נימקובסקי)

"על באבי יאר אין יד ואין מצבת
ערוץ תלול – כדמות גולל על קבר
אני אחוז אימה
היום זקנתי כמו
לו אני העם היהודי עצמו" *

(מתוך הפואמה הידועה שכתב המשורר הרוסי יבגני יבטושנקו ב-1961 , לאחר שמצא את 'באבי יאר' מוזנחת וללא כל גלעד לרצח ההמוני שהתרחש במקום)

מִתַּחַת לַשֶּׁלֶג / עודד ניב (נימקובסקי)

בְּכָל יוֹם
יוֹצֵאת אִמִּי אֶל הָעֲרָבוֹת הַקְּפוּאוֹת
נְחוּשָׁה לִמְצֹא אֶת הוֹרֶיהָ מִתַּחַת לַשֶּׁלֶג הַמְדַמֵּם
אֲבָל בְּצֵאתָהּ וּבְבוֹאָהּ
הִיא שׁוֹכַחַת לְחַבֵּק אוֹתִי
לְהַרְעִיף עָלַי אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ הַחַמּוֹת.

ב-28 בספטמבר 1941 פרסמו הנאצים מודעות בכל רחבי קייב בזו הלשון:

"על כל היהודונים המתגוררים בקייב וסביבותיה להתייצב בשעה 8:00 בבוקר יום שני בפינת הרחובות מלניקובסקי ודוחטורוב (על יד בית הקברות). עליהם לקחת עמם מסמכים, כסף, חפצי ערך, בגדים חמים, לבוש תחתון וכדומה. כל יהודון שלא יבצע הוראה זו וימצא במקום אחר כלשהו – יירה".

כך התחיל הטבח הנורא ב'באבי יאר', שבו נרצחו 100,000 יהודים ( ועוד אלפי צוענים , חולי נפש, שבויי מלחמה סובייטים ואזרחים רבים שהואשמו בהפרות סדר).

השיר נכתב בדם לבי. נולדתי במאי 43 בשיאה של השואה. רוב בני משפחתה של אמי (כולל הוריה ואחיותיה) היו בתוך התופת ההיא (בפולניה), וכשנולדתי לא היה ידוע לאמי, שאכן הם כולם בין הנספים. היא התענתה בחיפוש מידע על מה שקורה ובדאגה עמוקה, כמובן. באותם ימים החלו רק להגיע השמועות על ההשמדה, שרבים סרבו להאמין להן בתחילה… אין לי ספק (וזה בדוק) שמצב הרוח הזה השפיע על האנרגיות בבית, ועל מה שספגתי בילדותי. אני מקדיש את השיר לזכר כל הנספים בראש ובראשונה, וגם לבני ה'דור השני', שסבלו קשות סבל רב, אם כי בעקיפין….

עודד ניב

גַּן הַשַּׁיִשׁ / עודד ניב (נימקובסקי)

גַּן הַשַּׁיִשׁ / עודד ניב (נימקובסקי)

בֵּין עֲרוּגוֹת הַשַּׁיִשׁ
שׁוֹכְנִים רֵעַי מִשֶּׁכְּבָר
לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הֵם חוֹמְקִים מִתַּחַת לַמַּצֵּבוֹת הַכְּבֵדוֹת
– וְלֹא רַק בִּימֵי זִכָּרוֹן –
שׁוֹאֲגִים בְּשִׂמְחָה
מִתְחַבְּקִים, טוֹפְחִים עַל שֶׁכֶם
וּבָעֶרֶב, סְבִיב מְדוּרָה
לְלֹא הִסּוּס
פּוֹצְחִים בְּשִׁירֵי מוֹלֶדֶת
וְגַם סוֹבְבִים בִּמְחוֹלוֹת עַד כְּלוֹת
מַעֲלִים סִפּוּרֵי קְרָב בַּפַּעַם הָאֶלֶף
עִם תּוֹסָפוֹת קַלּוֹת,
מְקַנְּחִים בְּקָפֶה חָזָק וּמָתוֹק
מִפִינְגָ'אן מְפֻיָּח וְחָבוּט

הֵם נִשְׁאֲרוּ צְעִירִים מֵאָז
אוּלַי אֲפִלּוּ שָׁכְחוּ אוֹתִי עִם הַזְּמַן
אֲנִי – שָׁנִים קִמְּטוּ בִּי עִקְבוֹתֵיהֶן –
נִשְׁעָן אֶל הַמַּצֵּבוֹת
וּמִתְגַּעְגֵּעַ

ניקוד: יאיר בן -חור

מלחמה רודפת מלחמה, ואין למחול השדים הזה סוף. האויב עומד במריו, רק שמותיו מתחלפים. כל מלחמה גובה את מחיר הדמים שלה, דור אחר דור, וחלקות הנופלים בבתי העלמין מתקרבות־מתרחקות אל קו האופק. מי שהשתתף במלחמה או שתיים ונשאר חי, זכה אולי בחיים, אך חלק ממנו נשאר שם לתמיד, בין המצבות והפרחים.

עודד ניב