ארכיון תגית: עודד פלד

בחולות הנודדים של מחשבתך / עודד פלד

בחולות הנודדים של מחשבתך / עודד פלד

לאורה

בַּחוֹלוֹת הַנּוֹדְדִים
שֶׁל מַחֲשַׁבְתֵּךְ
אַתְּ נִשֵּׂאת
אִי בַּזֶּרֶם
הַזּוֹכֵר:
 
אָבִיב לְאָבִיב
יִשַּׁק אֹמֶר
וְחֹרֶף לְחֹרֶף
דְּבַר סֵתֶר
יִלְאַט.
 
בַּחוֹלוֹת הַנּוֹדְדִים
שֶׁל מַחֲשַבְתֵּךְ
קַיִץ וּסְתָו
בִּמְשׁוּבַת סְחַרְחֵרָה
וְשֶׁמֶשׁ מִגִּבְעוֹן
וְיָרֵחַ אַיָּלוֹן
בִּפְלִיאַת תּוֹדַעְתֵּךְ
חוֹפְזִים
לִטְבֹּל.

ניקוד: יאיר בן־חור

שיר אהבה נפלא הרומז להמינגווי ולמקרא

אפלולית בין שמשות / עודד פלד

אפלולית בין שמשות / עודד פלד

אַפְלוּלִית עֲרֵבָה לָעַיִן בְּשִׁלְהֵי קַיִץ בּוֹאֲכָה מַלְכוּת סְתָו
חֲמִימָה וּבְשׂוּמָה תַּחֲלֹף בַּדֵּי עֵצִים בִּפְאַת חָצֵר אֲחוֹרִית
כְּגַנָּב חוֹפֵז בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בִּשְׁלַל סוֹד לְזַנֵּב.

ניקוד: יאיר בן־חור

מעבר עונות מן הקיץ אל הסתיו, מעבר שמתרחש בחטף ובחפזה כהרף עין, והמשורר מצליח ללכוד אותו.

חרמש-סהר דקיק / עודד פלד

חרמש-סהר דקיק / עודד פלד

חֶרְמֵשׁ-סַהַר דַּקִּיק בִּרְקִיעַ טוּרְקִיז נוֹגֵהַּ
וּמְסוֹקִים חָגִים מִמַּעַל בְּטִרְטוּר עָמוּם.
שְׁעַת עֶרֶב בַּשָּׂדֶה. פְּאַת שָׂדֶה. תַּחַת
אֵיקָלִיפְּטוּס בּוֹדֵד. כְּנַעֲנִי
דְּרוּךְ-אָזְנַיִם לִימִינֶךָ. לֹא יָנוּם
וְלֹא יִישַׁן שׁוֹמְרֶךָ. מְרַחְרֵחַ
אוֹרוֹת דּוֹלְקִים וְכָבִים,
פְּסָגוֹת גּוֹלָן, מֵעֵבֶר
לַיַּרְדֵּן הַהֲרָרִי.
וּמְאוֹרוֹת-תָּמִיד
בִּשְׁמֵי-שָׁמַיִם תְּלוּיִים,
מִשְׁבְּצוֹת-רָקִיעַ חַף
מֵעָנָן.
 
חֹרֶף בְּחִתּוּלָיו.
נְשִׂיאִים אַיִן גַּם
גֶּשֶׁם לֹא וְאַךְ רוּחַ
קַּלִּיל לוֹ אָצָה הַדֶּרֶךְ
כְּמוֹ חוֹשֵׁש בַּנֶּשֶׁף
לְאַחֵר.

תמונת לילה בגליל המזרחי, שקט, הרוח נשמעת, אך אין שלווה, הגבול קרוב ודרוך

בעין הסערה / עודד פלד

בעין הסערה / עודד פלד

בְּעֵין הַסְּעָרָה אִישׁ לְבֶן-שֵׂעָר
לְמַרְגְּלוֹת אֶרֶז יוֹשֵׁב
זְקָנוֹ הַצָּחוֹר נוֹסֵעַ בָּרוּחַ

ניקוד: יאיר בן־חור

שירו של פלד, מעין הייקו, מזכיר את דמותו של אליהו הנביא שעלה בסערה השמיימה, בחטף. אחריתו של האיש לבן השיער אינה ידועה כפי שאין הקורא יודע מדוע הוא נקלע לעין הסערה, ואולי משום כך נקודת הזמן המוצגת בשיר מצמררת.

בְּחָמֵשׁ בַּבֹּקֶר / עודד פלד

בְּחָמֵשׁ בַּבֹּקֶר / עודד פלד

בְּחָמֵשׁ בַּבֹּקֶר תַּשְׁכִּים צֵאת
לֶחָצֵר וְצִיּוּץ צִפֳּרִים בֵּין
עֳפָאֵי עֵץ כְּזִמְרַת מַלְאָכִים
בְּאָזְנֶיךָ, מְסַפֶּרֶת תְּהִלּוֹת יָהּ

עֶבֶד אֲדֹנָי. צוֹפֶה אֲנִיצֵי
אוֹר נִטְוִים בַּסְּבַךְ וּפַרְפָּר
אֶחָד לָבָן שֶׁעִם רֶדֶת יוֹם
יִתַּם לִגְוֹעַ, מְחוֹלֵל נִפְלָאוֹת
סְבִיב פֶּרַח צָהֹב

צֵא וּלְמַד
הִכָּנֵס בַּשַּׁעַר הַפָּתוּחַ
וּבוֹא בְּסוֹד פַּשְׁטוּת
שְׂמֵחָה בְּחֶלְקָהּ

ניקוד: יאיר בן – חור

שירו של עודד פלד מדבר על הדברים הפשוטים שבחיים, ומלמד אותנו לשים לב אליהם ובעיקר –ליהנות מהם. הפרפר, למשל, חי אמנם יום אחד בלבד, אבל הוא "מחולל נפלאות סביב פרח צהוב". כך גם אתה: שמח בחלקך ותיהנה מהדברים הפשוטים שבחייך.

גשם זלעפות ניתך ארצה/עודד פלד

גשם זלעפות ניתך ארצה/עודד פלד

גֶּשֶׁם זִלְעָפוֹת נִתָּךְ אַרְצָה וְצַמֶּרֶת
אַלּוֹן מִטַּלְטֶלֶת בַּסּוּפָה. הִנֵּה,
אֶבֶן מַיִם אֶבֶן רוּחַ
בִּפְאַת תּוֹדָעָה תַּמָּה תּוֹדָעָה
נוֹהֶרֶת כְּמַיִם רַבִּים מַיִם
חוֹפְזִים עַל פְּנֵי סַלְעֵי
נָהָר הוֹלֵךְ הַיָּמָה הוֹלֵךְ
אֶל סוֹפוֹ בְּשִׁכְרוֹן
מֶרְחַקִּים כְּהִתְעַלּוּת
נֶפֶשׁ הוֹמִיָּה שָׂשָׂה לִמְשֹׁךְ
בְּמִכְחוֹל צַיָּרִים לְשַׂרְטֵט
מַרְאוֹת-אוֹר מִתְחַלְּפִים
כְּקָלֵידוֹסְקוֹפּ זַהֲרוּרִים
מַרְהִיבֵי-עַיִן פְּקוּחָה
עַיִן צוֹפָה נִכְחָה לְעֵת
דִּמְדּוּמִים עֵת סַעַר
יֶחְדַּל מִזַּעְפּוֹ מָטָר יִפָּסֵק
צַמֶּרֶת עֵץ תִּשְׁלַו

ניקוד: חני צפריר

פלד מנסה להקפיא את הרגע המדויק ובה בעת לבטא זרימה. המשורר מזמין את הקורא לצלול עמו אל מראות הטבע, המהווים מראה לנפש. התודעה רוצה לצייר את המראות, אך אלה מתחלפים לפני שהיא מצליחה ללכדם עקב התנועה המתמדת, הזרימה

סְיֶסְטַת חורף/ עודד פלד

סְיֶסְטַת חורף/ עודד פלד

א.

בֻּלְבּוּל שְׁחוֹר-צַוָּאר עַל
בַּד עֵץ לְיַד חַלּוֹן מִטְבָּח
פָּתוּחַ וְגֶשֶׁם דַּק
מְזַרְזֵף בַּעֲצַלְתַּיִם עֵת
אוֹר חִוַּרְיָן מִבַּעַד
שְׁמֵי סַגְרִיר יַפְצִיעַ.

ב.

חֲצוֹת יוֹם. לֵאוּת מְתוּקָה
נְסוּכָה בְּאֵיבְרֵי אִישׁ. עוֹד
מְעַט יֵלֵךְ לָנוּחַ,
יַחֲבֹשׁ מִצְנֶפֶת תְּנוּמָה,
יַעֲצֹם עַפְעַפָּיו,
יִפְעַת צִפּוֹר תִּפְרַח
מֵהִרְהוּרָיו.

ג.

בְּדִמְדּוּמֵי אַחַר צָהֳרַיִם
מְאֻחָרִים יָקִיץ מִשְּׁנָתוֹ
יִמְתַּח אֵיבָרָיו, יְפַהֵק
יִשְׁטֹף פָּנָיו, יַאֲזִין
צִוְחַת עוֹרֵב בָּאֲמִירֵי
עֵץ אַלּוֹן. כִּמְעַט
קָט שְׁעַת בֵּין
עַרְבַּיִם
טוֹבַת-לֵבָב
מִתְרַגֶּשֶׁת וּבָאָה
אִוְשַׁת צְלָלִים
לִפְרֹׂשׂ.

ד.

עֶרֶב. צִפֳּרִים
אַחֲרוֹנוֹת חוֹפְזוֹת
אֱלֵי עֵץ. דִּמְמַת רֹגַע
עוֹמֶדֶת בָּאֲוִיר.
פֹּה וְשָׁם עוֹף
מַצְוִיץ.

ה.

בַּבֹּקֶר-בַּבֹּקֶר
אִישׁ הוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה
מִגְבַּעַת לְרֹאשׁוֹ
צִפֳּרִים מֵעָלָיו
מְזַמְּרוֹת בָּעֵצִים
וכַלְבָּה לְפָנָיו
אַחַר שְׁפַן-סֶלַע
תִּדְלֹק.

מֵרָחוֹק פִּסְגוֹת
הָרִים מְעֻגָּלוֹת,
תְּכֻלּוֹת-אֲפַרְפָּרוֹת,
וּבָאָחוּ הַסּוֹבֵב
דִּמְמַת עֲשָׂבִים.

תֵּכֶף יַגִּיעוּ
סוּסִים שְׁנַיִם,
חוּם וְלָבָן,
לִרְעוֹת בַּשָּׂדֶה.
אַחַר כָּךְ,
זוֹקְרוֹת קַרְנֵיהֶן
מֵעֵבֶר לַתֵּל,
פָּרוֹת מְשָׂרְכוֹת
דַּרְכָּן בִּכְבֵדוּת.

ו.

כָּל אֵלֶּה יֶחֱזֶה
אִישׁ אָחוּז
שַׂרְעַפֵּי חֲלוֹם
עֵת 'בָּאָה מְנוּחָה
לַיָּגֵעַ וּמַרְגוֹעַ
לֶעָמֵל'.

פרגמנטים קטנים, מדויקים, כמו החיים, משרטטים מצב נפשי משתנה. ואולי כל המראות הללו אינם אלא חלומותיו של הדובר בשיר.