ארכיון תגית: ענת לב־אדלר

טבע, דומם / ענת לב־אדלר

טבע, דומם / ענת לב־אדלר

יֵשׁ לָתֵת לַטֶּבַע לְנַצֵּחַ אוֹתָנוּ כְּשֶׁהוּא חָפֵץ בְּכָךְ.
לְהַנִּיחַ לַחֹם לְבַקֵּעַ אֶת שִׁכְבוֹת הַדֶּבֶק שֶׁל הָעוֹר
עַד שֶׁהַתָּאִים נְמֵסִים לְתוֹךְ עַצְמָם;
לְאַפְשֵׁר לַקֹּר לְהַקְפִּיא אֶת הַמַּבָּט וְהַתְּנוּעָה
עַד שֶׁתְּחוּשָׁה הוֹפֶכֶת שַׁרְשֶׁרֶת סְלָעִים.
תְּבוּסוֹת בִּידֵי אָדָם מְיָאֲשׁוֹת הֵן וְרוֹמְסוֹת,
מַנְמִיכוֹת אֶת הַקּוֹמָה.
נִצְחוֹנוֹת שֶׁמְּנַצֵּחַ אוֹתָנוּ הַטֶּבַע
מְשַׂרְטְטִים אֶת מִדּוֹתֵינוּ מֵחָדָשׁ
כְּדֵי שֶׁנָּשׁוּב וְנִתְרַוֵּחַ בִּמְלוֹאֵנוּ
בְּחֵיקָן.

ניקוד: יאיר בן־חור

השיר מתאר את הטבע לעומת אפסיות האדם, ומבקש להשלים עם מידותינו לעומת הטבע הגדול. יש בשיר ניסיון להראות פן חיובי בעובדה שהטבע גדול מאתנו – כך הוא גורם לנו להתרווח בחיק מידותינו ביתר קלות.