ארכיון תגית: רוחה שפירא

בורות / רוחה שפירא

בורות / רוחה שפירא

שירים אחרונים – 2016

לֹא יְכוֹלָה לִצְעֹק אֶת עַצְמִי
לֹא בַּיָּמִים הַבְּרוּרִים לִכְאוֹרָה
גַּם לֹא בָּאֲפֵלִים הַמַּפִּילִים
אוֹתִי אֶל בּוֹרוֹת שֶׁבָּהֶם אֵין
קַרְקַע תַּחַת הָרַגְלַיִם.
אַף לֹא אֶחָד שׁוֹאֵל לִשְׁלוֹמִי
מַנִּיחַ יָד, רוֹאֶה אוֹתִי.
כָּכָה זֶה.
אֲנִי מְרִימָה יָדַי
עוֹד מְעַט שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

ניקוד: יאיר בן־חור

כאב שאין לו מרפא ואי אפשר לתת לו ביטוי באמצעות זעקה. עולה כאן ביקורת כלפי החברה, שלא רואה את הפרט מרים ידיים ונכנע.

לא בשמיים / רוחה שפירא

לא בשמיים / רוחה שפירא

נוֹרָא כּוֹאֵב לִהְיוֹת
עֶצֶם מֵעַצְמִי
בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי
מִלִּים מְבַקְּשׁוֹת
לָצֵאת מִגּוּפִי
לְהַמְצִיא אוֹתִי מֵחָדָשׁ
 

הַאִם אֲצַיֵּר אֵת תְּמוּנַת חַיַּי
בְּצִבְעֵי מַיִם שְׁקוּפִים
בְּמִכְחוֹל רַךְ?
אוֹ אוּלַי דַּוְקָא בְּסַכִּין חַדָּה
אֶצֹּר אֶת יְסוֹד מַלְכוּתִי
וְאֶצְבַּע בְּצִבְעֵי אֲדָמָה
אֶת חֶלְקַת אֱלֹהִים שֶׁלִּי

כִּי לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא

ניקוד: חני צפריר

שירה של רוחה שפירא מתייחס לסוגית הבחירה בחיים ובאומנות. האם לצייר במכחול רך או בסכין חדה? אילו חומרים ניקח איתנו כצידה לדרך, או נשמר במאגרי הזיכרון? כל אדם מצייר לעצמו את העליות והמורדות באופן אחר. לעיתים, בחירה מודעת יכולה להפוך את הקערה על פיה.

טיול לגבעת הצבעונים / רוחה שפירא

טיול לגבעת הצבעונים / רוחה שפירא

בְּלֵיל שׁוּשָׁן פּוּרִים, הָיְתָה הַלְּבָנָה בְּמִלּוֹאָהּ וְהִלָּה גְּדוֹלָה סְבִיבָהּ.
יָצָאתִי לַהֲלִיכָה קַלָּה, הָרוּחַ בְּגַבִּי וְרֵיחַ אָבִיב בָּאֲוִיר.
יָמִים רְחוֹקִים קָרְבוּ, חוֹלוֹת חִלְחְלוּ אֶת הַזְּמַן הַהוּא,

זָכַרְתִּי מֵאָז אֶת פִּרְחֵי הַבָּר וְקָרָאתִי בִּשְׁמָם:
חַרְצִית צְהֻבָּה, סַבְיוֹן וְנוּרִית, דָּם הַמַּכַּבִּים ועֵין הַתְּכֵלֶת,
צִפֹּרֶן חָתוּל, זַמְזוּמִית סְגֻלָּה, מָקוֹר הַחֲסִידָה וְסִילֶנָה יְפֵהפִיָּה,
כַּלָּנִיּוֹת אֲדֻמּוֹת, כְּחֻלּוֹת, לְבָנוֹת וּסְגֻלּוֹת.
כָּבַשְׁנוּ שְׁבִילִים בֵּין קוֹצִים וְשִׁבֹּלֶת שּוּעָל מְדַגְדֶּגֶת
וְהִנֵּה שָׁם בְּלֵב הַגִּבְעָה הַיְּרֻקָּה נֶחְבָּא הָאוֹצָר –
צִּבְעוֹנִים אֲדֻמִּים, נִפְלָאִים כַּחֲלוֹם.

וּבַדֶּרֶךְ חֲזָרָה, הָיוּ הַפַּרְדֵּס הֶאָפֵל וּבֵית הַקְּבָרוֹת הַמַּפְחִיד
וְהַבְּרוֹשִׁים נִצְּבוּ זְקוּפִים לְיַד הַגָּדֵר שֶׁעָלֶיהָ טִפְּסוּ חֲבַלְבַּל תָּכֹל
וְעוֹד פֶּרַח נִפְלָא בְּכָחֹל סָגֹל וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ קוֹטְפוֹת וּמוֹעֲכוֹת אוֹתוֹ
בְּתוֹךְ בַּקְבּוּקֵי מַיִם קְטַנִּים שֶׁהָיוּ לְמֵי בֹּשֶׁם שֶׁל הַנְּסִיכוֹת הַיָּפוֹת.

ניקוד: חני צפריר

*הטיול לגבעת הצבעונים, מתייחס לשני טיולים:
בעבר הקרוב, הדוברת הבוגרת יצאה ל"הליכה קלה", וזו העירה את זכרו של טיול אחר, שהתרחש בעבר הרחוק, בילדותה. כך התלכדו יחדיו שני הטיולים, בנושאם מטענים ממרחבי זמן שונים. לא ברור האם האוצר, (הצבעונים האדומים) מתגלה בשני הטיולים, או שהוא שריד מן העבר, אולם כל עוד הדוברת זוכרת את הצבעונים, צבעם לא יועם.