ארכיון תגית: רון גרא

משורר / רון גרא

כְּשֶׁהַלַּיְלָה עָצוּב
אָבָק נִצְבָּר בַּיָּדַיִם,
הַדּוּמִיָּה
סוֹגֶרֶת.
אֵין אוֹר
אֵין חֶסֶד,
קוֹלְךָ אוֹבֵד,

נוֹתַרְתָּ אָפֵל
לְשׁוֹרֵר.

ניקוד: יאיר בן־חור

הרהורים על בדידות המעוררת דחף להשמיע קול וליצור.

מעברי דירה / רון גרא

מעברי דירה / רון גרא

מִדֵּי שָׁנָה
אֲנִי עוֹבֵר דִּירָה
בָּאִים וְחוֹלְפִים שׂוֹכְרִים
שֶׁבַּעֲלֵי הַבֵּית מַזְמִינִים.
יֵשׁ אוֹהֲבִים
וְשֶׁאֵינָם אוֹהֲבִים
חֶלְקָם נוֹשְׁפִים בְּעָרְפִּי
בְּטִפְטוּף טוֹרְדָנִי.
אֲחֵרִים מַתִּירִים נִדְרֵי שְׁתִיקָתָם
וּמְפַטְפְּטִים אִתִּי.
כְּמוֹ תָּמִיד הֵם בָּאִים לְפַעְנֵחַ
אֶת עַצְמָם
בְּאֶמְצָעוּתִי.
כָּךְ פָּגָה בְּדִידוּתִי
הַמְשֻׁבֶּצֶת תָּדִיר
בַּחַלּוֹנוֹת הַפְּנִימִיִּים שֶׁלִּי.

ניקוד: יאיר בן־חור

מעבר הדירה בשיר עשוי להתפרש מטפורית בתור חיפוש עצמי תמידי של האדם המבקש בכך להפיג את בדידותו ואולי גם את השגרה המשעממת של חייו. יש כאן קשר הדדי: הם מפיגים את בדידותו והוא מסייע להם לפענח את עצמם באותו זמן. דבר מעניין הוא שהדובר בשיר אינו בעל הבית של הדירות שהוא עובר אליהן כל שנה, משמע – מישהו אחר קובע בכל הקשור לדירה שבה הוא חי, מוחשית ומטפורית.

מפגש / רון גרא

מפגש / רון גרא

שְׁעַת עֶרֶב,
שֵׂעָר אָסוּף מוּל מֵצַח גָּבוֹהַּ,
יָדַיִם נִפְגָּשׁוֹת בַּדֶּרֶךְ אֶל הַסֻּכָּר
וְנִפְרָדוֹת עִם הַקָּפֶה.
כְּבָר הָיוּ הַרְבֵּה הַתְחָלוֹת בַּדֶּרֶךְ,
כְּתָמִים עֲכוּרִים שֶׁל אַכְזָבוֹת.
מַבָּטִים,
יָדִית מְאֻבֶּקֶת
סֵפֶל בְּלִי תַּחְתִּית
הוֹוֶה קָשֶׁה.
גֶּשֶׁם דַּקִּיק מַתְחִיל לָרֶדֶת.
מוּזִיקַת הַלְּבָבוֹת פּוֹעֶמֶת.
דִּמְמַת שָׂפָה.
רֵיחַ בֹּשֶׂם מָתוֹק מְתֻרְגָּל
לְמֶרְחַקִּים
וְרֵיחַ אֲוִיר טָהוֹר מִתְעַרְבְּבִים.
שְׁאֵלַת הַשְּׁאֵלוֹת נוֹקֶבֶת

מִבִּפְנִים.

ניקוד: יאיר בן־חור

מפגש בין בני זוג – ספק שגרתי ספק ראשוני. התיאורים נטולי הפנים מנותצים באחת, במהלך מגע בהיסח הדעת. כפות הידיים המגששות, כמבקשות להמתיק את הרגע, שבות מיד למרירותו של הקפה. הלב פועם אך הפער בינו לבין התקשורת המילולית – גדול ובינות למשקעים, לזיכרונות ולניסיונות הקרבה, עדיין מהדהד הספק המתמיד בגין הבחירה.