ארכיון תגית: רות גלעד

חברתי הפסיכיאטרית / רות גלעד

חברתי הפסיכיאטרית / רות גלעד
 
אַתְּ מְסַפֶּרֶת לִי מַה זֶּה שׁוֹק חַשְׁמַלִּי.
אֲנִי מוֹזֶגֶת קָפֶה.
יֵשׁ לָךְ קוֹל רַךְ.
אַתְּ מַסְבִּירָה כְּמוֹ שֶׁמַּסְבִּירִים לִילָדִים.
אֲנִי מוֹזֶגֶת עוֹד קָפֶה
וְשׁוֹאֶלֶת אֶת שְׁאֵלוֹתַי בִּזְהִירוּת
שֶׁשּׁוּם צְעָקָה לֹא תִּתְגַּלְגֵּל פִּתְאֹם
מֵאַחַת הַפִּנּוֹת.
אַתְּ לוֹעֶסֶת אֶת הָעוּגִיּוֹת וּמַמְשִׁיכָה:
שׁוֹק חַשְׁמַלִּי. בַּהַרְבֵּה מַקְרִים זֶה עוֹזֵר.
נֶגֶד דֶּפְּרֶסְיָה, לְמָשָׁל.
אֲנִי מַקְשִׁיבָה וּמְחַיֶּכֶת,
מְבִיאָה עוֹד עוּגִיּוֹת.
אַתְּ לֹא שָׂמָה לֵב שֶׁאֲנִי מְחַיֶּכֶת יוֹתֵר מִדַּי.
בְּעִקָּר כְּשֶׁאָמַרְתְּ:
נֶגֶד דֶּפְּרֶסְיָה, לְמָשָׁל.

ניקוד: יאיר בן־חור

המשוררת סילביה פלאת' תיארה בהרחבה ברומן האוטוביוגרפי שכתבה, "פעמון הזכוכית", טיפולים בנזעי חשמל. טיפולי ECT מתבצעים כיום בהרדמה כללית והם טראומטיים פחות מאלה שבוצעו בפלאת' בשלהי שנות החמישים של המאה שעברה. עד כאן שישים שניות על; וכעת לליריקה. הדוברת בשיר מאלצת את עצמה לחייך, חיוך נעווה או מלאכותי, בשעה שידידתה הפסיכיאטרית מספרת ש"לעתים זה עוזר, נגד דפרסיה, למשל".
עצמתו של השיר טמונה בפער שבין תחושת האימה שחווה הדוברת לנוכח אכילת העוגיות האגבית של ידידתה הרופאה, שמבחינתה מדובר בהליך רפואי בנאלי.

חורף נצחי / רות גלעד

חורף נצחי / רות גלעד

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת בִּכְיָם
שֶׁל הַיְּלָדִים הַנְּטוּשִׁים
קוֹפְאִים לָעַד
עַל חוֹפוֹ הַשָּׁחֹר שֶׁל
הַשֶּׁלֶג,
יְלָדִים עֲזוּבִים
בִּלְתִּי אֲהוּבִים
גּוֹוְעִים לְאִטָּם
בַּחֹרֶף הַנִּצְחִי
שֶׁל עֲרָפֶל הַלַּיְלָה
בֵּין צִפָּרֵי הַכְּפוֹר.
וְשָׂם בֵּינֵיהֶם
גַּם אֶת עַצְמִי
אֲנִי רוֹאָה.

סבל ילדים הוא הדבר הנורא ביותר, ושירה של רות גלעד, הערטילאי וכמעט סוריאליסטי, מתאים ליותר מדי סיטואציות אכזריות בעולמנו.

* / רות גלעד

* / רות גלעד

כֶּלֶב בַּעַל שָׁלוֹשׁ רַגְלַיִם
מְדַדֶּה עַל הַמִּדְרָכָה,
לַמְרוֹת מוּמוֹ הוּא מְקַרְטֵעַ בְּבִטְחָה
עָסוּק בִּנְבִיחָה לְעֵבֶר כֶּלֶב אַחֵר,
יַצִּיב בַּהֲלִיכָתוֹ הַחֲדָשָׁה
כְּאִלּוּ כָּךְ נִבְרָא.
וַאֲנִי מַבִּיטָה לְעֶבְרוֹ
גֵּאָה וּמְחַיֶּכֶת,
שְׁנֵינוּ
לַמְרוֹת אָבְדַן חֵלֶק מִגּוּפֵנוּ
לָמַדְנוּ מֵחָדָשׁ לָלֶכֶת
וְהָלְאָה לְקַפֵּץ
לְתוֹךְ הַחַיִּים.

ניקוד: יאיר בן־חור

בשיר של רות גלעד כלב בעל שלוש רגליים מפתיע בכוח החיות שלו, ונראה כי האבדן בעולם החי
אינו נתפס כנכות, כפגיעה קיומית מעליבה כמו בעולם האנושי, אלא כמגבלה שהיא חלק מהחיים.