ארכיון תגית: תום הדני

מצעים / תום הדני

מצעים / תום הדני

כְּשֶׁנְּנַעֵר אֶת הַמַּצָּעִים
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁנִּבְלְעוּ בָּהֶם
יִקְפְּצוּ כְּגִצִּים

וּכְשֶׁנִּטְפַּח עַל הַכָּרִית
שֶׁהֶחֱרַשְׁתְּ לְתוֹכָהּ אֲנָחָה
בַּת קוֹל
תְּהַדְהֵד מִתּוֹכָהּ.

ניקוד: חני צפריר

האנשת החפצים בשירו של הדני, מספרת סיפור על זוגיות, בשני מצבים שניתן להמשיגם כמהופכים זה לזה. בבית הראשון האור מדבר ומעביר לקורא שמחה וקלילות, ואילו בבית השני מתבלט בעיקר הכאב. כך או כך, הרגשות עולים מן החפצים באופן מוזיקלי ויפה. השיר לקוח מתוך ספרו החדש של תום הדני – "מפי התן", שיראה אור בפברואר 2015.

מרכז הכובד / תום הדני

מרכז הכובד / תום הדני

כָּל עוֹד הַחַיִּים הֲדוּקִים עַל הַגּוּף,
מֶרְכַּז הַכֹּבֶד נוֹטֶה לְכִוּוּן הַתְּנוּעָה.

אַךְ הַזְּמַן לוֹקֵחַ אֶת הַגּוּף שָׁלָל,
מַעֲמִיד קְמָטִים
כְּמוֹ פַּסֵּי הַרְעָדָה עַל הָעוֹר.

גַּלְגַּל הָעַיִן טוֹבֵעַ
בַּאֲרֻבַּת הָעַיִן
מַרְחִיק אֶת הַמַּבָּט מֵהָעוֹלָם

וּמֶרְכַּז הַכֹּבֶד אוֹבֵד,
כְּיֶלֶד הַנִּתָּק מֵהוֹרָיו בָּרְחוֹב
וְאִישׁ לֹא שָׂם לֵב

ניקוד: חני צפריר

תום הדני משגר את קוראיו למסע פשוט אל האין, אל מרכז הכבידה ואל ההשלמה עם הבלתי נמנע. בעולמו, הקמטים וגלגל העין נמסכים אל הסביבה העירונית, וגולשים בטבעיות לנוף של רחוב ופסי הרעדה. התלישות נראית כנקודת המוצא, כאילו הילד שאיש לא שם לב להעדרו עדיין משחק. עולם מופלא של אפשרויות בעיבורה של עיר..

מחסום דוקרנים/תום הדני

מחסום דוקרנים/תום הדני

לִפְנֵי הַיְּצִיאָה,
אֲנִי מִשְׁתַּהֶה עַל הַסַּף
כְּמוֹ לִפְנֵי מַחְסוֹם דוקְרָנִים.

הַאִם אֲנִי בַּכִּוּוּן הַנָּכוֹן שֶׁל הַתְּנוּעָה?

צוֹעֵד עַל חִפּוּיֵי הַבֵּטוֹן
שֶׁמָּעַל תְּעָלוֹת הַבִּיּוּב
נְשִׁיבָתָן חַמָּה כַּהֲבֵל פֶּה.

הוֹלֵך נֶגֶד חִצֵּי הַגִּיר שֶׁסִּמַּנּוּ יְלָדִים בְּחֻפְשָׁה
הַמְּחַפְּשִׂים מַטְמוֹן,
פְּנֵיהֶם לְאוֹצַר
פָּנַי לְמִלְחֶמֶת חֲפִירוֹת,
נִדּוֹן לְהַפְשִׁיל שַׁרְווּלִים
רַק אַחֲרֵי
שֶׁכַּפּוֹת יָדַי מְלֻכְלָכוֹת.

"האם אני בכיוון הנכון של התנועה?", שואל תום הדני. ואולי דווקא הצעידה על "חיפויי הבטון" נגד המטמון, מסמלת דרך ייחודית – "למלחמת חפירות", גם אם בסופה כפות הידיים מתלכלכות.