ארכיון פוסטים מאת: gai

דוקטור אפר ועפר / אייל זוסמן

 
דּוֹקְטוֹר אֵפֶר וְעָפָר
לֹא נוֹגֵעַ אִם הוּא לֹא חַיָּב
לֹא עוֹשֶׂה כְּלוּם כְּשֶׁמְּיֻתָּר
רַק שׁוֹתֵק וּמְשַׁלֵּב יָדָיו.
 
דּוֹקְטוֹר אֵפֶר וְעָפָר
מַחֲזִיק מַעְבָּדָה וּמַאֲמָר נוֹסָף נִכְתַּב
אֲבָל הַחֲדָשׁוֹת טוֹבוֹת רַק לָעַכְבָּר
אָז הוּא בּוֹהֶה וּמְשַׁלֵּב יָדָיו.
 
דּוֹקְטוֹר אֵפֶר וְעָפָר
הוּא רַק שָׁלִיחַ אַךְ בְּפִיו הַצַּו
מַמְלִיץ לִשְׁלֹחַ יָדַי לַנַּעַר
לְהַפְסִיק אֶת הַנִּסּוּי עַכְשָׁו.
 
לִהְיוֹת אָחוּז בְּתוֹךְ מֶחְקָר
דְּפִיקוֹת הַלֵּב הֵן רַק מִסְפָּר
כָּךְ תִּשְׂרֹד בְּעוֹלָם אַכְזָר
אָדוֹן רוֹפֵא רַק אֵפֶר וְעָפָר.
 
אַחַר כָּךְ יִבְדְּקוּ טֶמְפֶּרָטוּרָה בַּמְקָרְרִים
וְיַחְפְּרוּ בָּאֲדָמָה בְּדִיּוּק שֶׁל מִילִימֶטֶר
יַנִּיחוּ סֶלַע שֶׁגַּם אֱלֹהִים לֹא יָכוֹל לְהָרִים
הַדּוֹקְטוֹרִים שֶׁל הֶעָפָר וְהָאֵפֶר.

ניקוד: יאיר בן־חור

לויה דו-קטבית / אמוץ דפני

 
תְּחִלָּה נְפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה
אוֹדוֹת הַמַּחֲלָה שֶׁאֵין מַזְכִּירִים,
לְאַחֵר הוּפְצָה מוֹדַעַת אֵבֶל מְסֻגְנֶנֶת
מִטַּעַם הַמּוֹסָד וּבְשֵׁם הַשְּׁאֵרִים.
 
בַּלְּוָיָה הִשְׁתַּבְּחוּ מוֹקִירֵי זִכְרוֹ
וְלֹא נִשְׁתַּכְּחוּ מוֹקִירֵי רַגְלֵיהֶם.
 
בִּמְהֵרָה הוּצְאוּ הַשְּׁאֵרִיּוֹת לַפְּרוֹזְדוֹר
הוּסַר הַשֶּׁלֶט מֵעַל הַדֶּלֶת
וּשְׁמוֹ לֹא יִנּוֹן מִדּוֹר לְדוֹר.

שמלת חתונה / רון גרא

 
זוֹ הַחֲתֻנָּה הַשְּׁנִיָּה
שֶׁל שִׂמְלַת הַחֲתֻנָּה,
שִׂמְלַת קַצֶּפֶת אָמֶרִיקָאִית לְבָנָה
אָהַבְנוּ.
 
חָשַׁשְׁתִּי,
זוֹ הַשִּׂמְלָה נוֹעֲדָה לְאַחַת
וְאֵיךְ תְּשָׁרֵת אַחֶרֶת?
הִיא רַק הַר קַצֶּפֶת.
 
שְׁעַת קַצֶּפֶת אֵינָהּ חוֹזֶרֶת.
 
עִם הַזְּמַן
הִתְפּוֹגְגָה לַקֶּצֶף.

ניקוד: יאיר בן־חור

נהמה / רחל אשד

 
הָאִישׁ הַצָּהֹב עוֹמֵד בַּפִּנָּה
מֵעָלָיו צִפּוֹר זְהִירַת כָּנָף
בּוֹנָה אֶת קִנָּהּ בְּשֶׁמֶשׁ זוֹלֶגֶת
וּבְגָדָיו נְמַסִּים וְנוֹטְפִים
עַל עוֹרוֹ, וַאֲנִי נִשְׂרֶפֶת עִמּוֹ
וְעוֹלָה מִתּוֹכִי נְהָמָה לֹא סוֹלַחַת
שֶׁדָּלִיתִי אוֹתוֹ.

סלעית חוף / ניקולא יוזגוף־אורבך

 
הַכְאֵב לִי שֶׁאֶזְכֹּר
כֵּיצַד שָׁחֲקוּ אוֹתִי
דִּמְעוֹתָיו הַמְּלוּחוֹת
שֶׁל הַיָּם, שֶׁנָּגַע בִּי
בְּהִסּוּס וְנָסוֹג לְאָחוֹר
כְּמוֹ וִתֵּר עָלַי
וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי נֻקְשָׁה
מְנֻקֶּבֶת וַחֲלוּלָה.

עצירה / רינת מצליח

 
אֶתְמוֹל הָרַכֶּבֶת עָצְרָה בְּתַחֲנָה
שֶׁבָּהּ אַהֲבוֹת לֹא עֹולוֹת
גַּם לֹא יוֹרְדוֹת.
הָיְתָה דְּמָמָה סוֹעֶרֶת
הַסַּפְסָלִים שָׁם קָפְאוּ
חִפְּשׂוּ אַהֲבָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

תפוגה / יאיר בן־חור

 
שֶׁמֶשׁ קָרָה נְמַסָּה בְּאוֹר אַחֲרוֹן
מִתְמוֹסֶסֶת בְּצָהֹב עָמוּם מִתְדַּהֶה
לְבָנָה מִתְחַוֶּרֶת חוֹזֶרֶת לַהַדְרָן הַלֵּילִי
כּוֹכָבִים עוֹטְפִים תַּפְאוּרָה.
תֵּאַטְרוֹן.
 
הַתְּאוּרָה עֲמוּמָה, הַתַּפְאוּרָה קְטוּמָה
לַיְלָה וָיוֹם חוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ
בִּגְוָנִים וְצוּרוֹת, בִּטְעָמִים וְעוֹנוֹת.
יוֹם אֶחָד תִּתְפּוֹגֵג גַּם הִיא
עִם הָעוֹלָם וְהַיְקוּם.
תֵּעָלֵם בְּלִי לְהַשְׁאִיר סִימָן אוֹ אוֹת
בְּלִי אֶפְשָׁרוּת לְשִׁקּוּם.

ניקוד: יאיר בן־חור

נקודה של כאב / יהורם גלילי

 
נְקֻדָּה קְטַנָּה פּוֹעֶמֶת
בְּקֶצֶב הַלֵּב,
מְחַכָּה עַד יַגִּיעוּ
צִירֵי הַכְּאֵב.
 
קַוִּים לְבָנִים מְרַצְּדִים
עַל מָסָךְ שָׁחֹר,
מוּל עֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת שֶׁל
אָדָם בְּחָלוּק צָחֹר.
 
נְקֻדָּה קְטַנָּה פּוֹעֶמֶת
בְּקֶצֶב הַלֵּב.

הכיפה לראשך / ראיא אסעד

 
הַכִּפָּה לְרֹאשְׁךָ
אֲדוֹנִי
הִיא יִרְאַת הָאֵל
הִיא אֱמוּנָתְךָ הָעַזָּה
הִיא פְּחָדֶיךָ הַכְּמוּסִים.
 
הַכִּפָּה לְרֹאשְׁךָ
אֲדוֹנִי
הִיא כְּלִי מָצוֹר בִּפְגִיעַת
בּוּז שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה סְבִיבְךָ
הִיא כְּלִי מִלְחָמָה
בְּעֵת נְפִילָתְךָ וּבְקוּמְךָ
לְהִלָּחֵם בְּנֶשֶׁק קַר
בִּקְרָב פָּנִים אֶל פָּנִים.
 
הַכִּפָּה לְרֹאשְׁךָ
אֲדוֹנִי
הִיא מְקוֹם תְּפִלָּתְךָ
הַתָּמִים וְהַטָּהוֹר.
 
הַכִּפָּה לְרֹאשְׁךָ
אֲדוֹנִי
הִיא מִדְבַּר אָטָקֵמָה
הַמִּתְעַנֶּה בְּצֵל גֶּשֶׁם
וּמִתְיַשְּׁבִים בּוֹ בּוֹדְדִים בִּלְבַד.

ניקוד: יאיר בן־חור

החיים הם חתך מפרך, האין הם? / ענת חנה לזרע

 
עַכְשָׁו שֶׁרוּחַ קוֹבַעַת עַנְנֵי חֶסֶד וּמְכַנֶּסֶת רַחֲמִים לִדְמוּת חַיָּה
אֲהוּבָה עָלַיִךְ, דַּי לִי בִּרְגָעִים, דַּי לִי בִּרְגָעִים בּוֹדְדִים
לִדְלֹק אַחַר זִיז זְמַן ולְהִתָּלוֹת בּוֹ
אֲנִי מַקְשִׁיבָה לְיִלְלַת פֶּה נִפְרָם לְהַשִּׁיבָהּ בִּשְׁאֵלָה
מַצְפִּינָה מִתַּחַת לַנְּשִׁימָה שֶׁכָּבְדָה, נִתְעַרְפְּלָה,
שַׁפִּירִית שְׁקוּפָה דְּקִיקַת גֵּו, קַלַּת כְּנָפַיִם
שֶׁתְּלַבֶּה אֶת כָּל הָאֲוִיר הַמְּשַׁנֵּק הַזֶּה.
לְהִזָּכֵר בִּשְׁמֵי אִירְלַנְד, צָהֳלַת הַצִּמְחִיָּה,
נִקְיוֹן הַכַּפַּיִם שֶׁל חֲלוּקֵי הַנְּחָלִים
רֹךְ דַּרְכֵּךְ, אִמְרוֹת הַמַּיִם.
מַה דִּבְּרוּ עִמִּי עֵינַיִךְ? סַפְּרִי לִי, פָּנַיִךְ, חִיּוּכֵךְ הַזָּהִיר?
מַה עַל חֲלִיפוֹת הַחֲצָאִית הַקְּלָסִיּוֹת?
וּשְׂעָרֵךְ שְׂרַף עֵץ וְזָהָב?
מַה מָצָאת אָז, מריה, בְּאַהֲבָתִי הָאֻמְלָלָה לִבְנֵךְ?
בְּקֻפְסָה קְטַנָּה נָחִים כָּעֵת אַבְקָה וְשִׁבְרֵי בְּדֹלַח
שֶׁאֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם לְאַחוֹת.
הַזִּכָּרוֹן אֵינוֹ מוֹכִיחַ עָבָר