ארכיון הקטגוריה: שירה

* / טלי גריקשטס

  • 127
  •  
  •  
  •  

בָּאֲגַרְטָל שֶׁלִּי גְּדֵלָה
קִטְנִיַּת שִׁבְרוֹן לֵב
צָרִיךְ לְהַשְׁרוֹת אוֹתָהּ בַּמַּיִם
צָרִיךְ לְרַכֵּךְ אוֹתָהּ לִפְעָמִים
אֲנִי אֶחְתֹּם אוֹתָהּ עַל שְׁטַר פְּרוֹזְבּוֹל כְּדֵי לְהַחֲזִיר
אֶת מָה שֶׁנִּלְקַח מִמֶּנִּי
קִטְנִּיַּת שִׁבְרוֹן לֵב קְטַנָּה וּכְשֵׁרָה לְפֶסַח שֶׁלִּי.

מבעד לסדקי החשכה / דן אלבו

  • 127
  •  
  •  
  •  

מֵאָז שֶׁעָמַדְתִּי עַל דַּעְתִּי דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה
הַכֹּל אֱוִיל וְנוֹאָל, הַכֹּל כָּלֶה וְנִפְסָד
כִּפְתִיל צֶמֶר עַל לְשׁוֹנָהּ שֶׁל מְנוֹרַת שֶׁמֶן קְדוּמָה בְּהִתְלַקֵּחַ הָאֵשׁ
וְאַף עַל פִּי כֵן אוֹסִיף וְאַבִּיט
מִבַּעַד לְסִדְקֵי הַחֲשֵׁכָה בְּלַבּוֹת מַבָּטַיִךְ
בְּלָאט, כְּפִי שֶׁלַּיְלָה בְּעָרְמָתוֹ מַרְעִישׁ בְּשֶׁקֶט.

חידודין חידודין / ניקולא יוזגוף־אורבך

  • 127
  •  
  •  
  •  

כַּאֲשֶׁר
עוֹרִי סוֹמֵר וּמִתְחַדֵּד
נוֹשְׁקִים לִי רִבּוֹא שֵׁדִים
וּמְבַקְּשִׁים לְחַלֵּץ אֶת נַפְשִׁי
מִן הַגּוּף
לְמַעַן אֲשַׂחֵק אִתָּם מַחְבּוֹאִים
בְּחַבְלֵי חֲבָלִים אֲסוּרִים בִּמְכוֹרָתִי
בְּחֶבְלֵי חֲבָלִים אֲסוּרִים בִּמְכוֹרָתָם.

חיי ככורה / ירון שביט

  • 127
  •  
  •  
  •  

תַּחַת הַמִּרְצֶפֶת הַמְקֻבַּעַת בַּפִּנָּה הַדְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית שֶׁל חַדְרִי
וְעָלֶיהָ עוֹמֵד שֻׁלְחַן לַיְלָה עָמוּס בִּסְפָרִים וּבְמַזְכָּרוֹת
נִמְצָא פִּתְחָהּ שֶׁל מִנְהָרָה צָרָה וַאֲרֻכָּה מְאֹד
שֶׁכָּרִיתִי בְּדֵי עָמָל בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים.
יוֹם־יוֹם
שָׁעָה שֶׁבְּנֵי הַבַּיִת עֲסוּקִים בְּעִנְיְנֵיהֶם
אֲנִי מִתְקַדֵּם בִּזְחִילָה לְאֹרֶךְ דָּפְנוֹתֶיהָ הַצָּרוֹת עַד מְאֹד שֶׁל הַמִּנְהָרָה
לְאוֹר הַפָּנָס הַקָּבוּעַ בַּקַּסְדָּה שֶׁעַל רֹאשִׁי
עַד שֶׁאֲנִי מַגִּיעַ אֶל לֵב לִבּוֹ שֶׁל עוֹרֵק הַמַּחְצֵב הַמְּצַפֶּה לִי בְּקִצָּה:
הָעֶצֶב
וְהוּא רוֹבֵץ שָׁם, עָמֹק בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה,
מִתַּחַת לְרַגְלֵינוּ מַמָּשׁ
בְּכַמֻּיּוֹת שֶׁאִישׁ מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ מַעֲלֶה בְּדִמְיוֹנוֹ
וְלוּ הַפָּרוּעַ בְּיוֹתֵר
וְלוֹפֵת אֶת הָאָרֶץ פְּנִימָה
כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ הָאִטִּית
וְרַק לִי יָדוּעַ סוֹד אוֹתוֹ מִרְבָּץ
וְגוֹרָלוֹ נָתוּן בְּיָדִי
כָּל עוֹד מַמְשִׁיךְ וְזוֹהֵר הָאוֹר
הַקָּבוּעַ מֵעַל מִצְחִי
וַאֲנִי מְגַשֵּׁשׁ.

ניקוד: יאיר בן־חור

צלילות מבררת המים / מיכל בר־אור־קארו

  • 127
  •  
  •  
  •  

הִגִּיעָה הָעֵת לַעֲרֹג רַחֲמִים
וּצְלִילוּת מְבָרֶרֶת הַמַּיִם
וּזְמַן שֶׁהָיָה אָז יָשׁוּב לִהְיוֹת
וְאֶרְאֶה לְמַשַּׁק הַכְּנָפַיִם.
וְאֶשְׁמַע אֶת קוֹל סְנַפִּירָיו לוֹחֵשׁ אֱלֵי חֶזְיוֹן עֵדֶן
וִיקַיֵּם לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ וּלְכָל דְּבָרָם
מֵאֱמֶת הֶעָפָר הַצּוֹמֵחַ לְכָל כִּוּוּנָיו
וְאַרְבָּעָה נְהָרוֹת שֶׁל אֵשׁ יִזְרְמוּ בְּדָמִי
כְּסוּפַת לֶהָבוֹת הֵם עוֹבְרִים בְּתוֹכִי.
וּמְעָלַי אֵין־סְפוֹר כּוֹכָבִים
כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיָּם
וּבְתוֹכִי אָבוֹת, אִמָּהוֹת – דּוֹרוֹת קַדְמוֹנִים
וְיַבִּיטוּ סְבִיבִי, הֵם עוֹמְדִים שָׂם כֻּלָּם.
וְעֵינֵיהֶם יוֹקְדוֹת כְּשַׁלְהֲבוֹת פְּנֵי אֵל
הַשּׁוֹטְפוֹת לָעוֹלָם כְּגָלִים עַל פְּנֵי יָם
וְהַמַּבִּיט בָּם אֵינֶנּוּ נִשְׂרָף
אֶלָּא אִם כֵּן אָשֵׁם הוּא
וְאִם אָשֵׁם הוּא – וְרַחֲמֶיךָ עָלָיו
שֶׁאָתָּה שׁוֹמֵר לְאֵלֶּה הַשּׁוֹמְרִים –
לַבְּרִיתוֹת, בְּרִית לָשׁוֹן אֶל הַכֶּתֶר
בְּרִית מִלָּה לְמַלְכוּת.

ניקוד: יאיר בן־חור

תָּמָ"א 68 / רחל בכר

  • 127
  •  
  •  
  •  

לִמְכִירָה בֵּית חָזֶה בְּגוּף סוֹלִידִי וְשָׁקֵט
מְרֹהַט בִּסְטַנְדַּרְט גָּבֹהַּ
כּוֹלֵל
שְׁנִי חֲדָרִים
וּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת
סַרְעֶפֶת מַפְרִידָה לְחָלָל הַבֶּטֶן,
נוֹף מְשַׁכֵּר
לְרֵאוֹת יְרֻקּוֹת וְ
מִתְחָם שַׁעֲשׁוּעִים שֶׁהוּא
אַטְרַקְצִיָּה לִמְבֻגָּרִים
שְׁבִילֵי גִּישָׁה לַכָּבֵד
לַלַּבְלַב וְלַכְּלָיוֹת בְּרֹב יְמוֹת הַשָּׁנָה.
לֹא מְמֻזָּג, חֲנִיָּה פְּרָטִית
לְלֹא גִּישָׁה לְעוֹרְקֵי תְּנוּעָה
מֶרְכָּזִיִּים
אִכְלוּס גָּמִישׁ.
(לֹא פֻּרְסַם מְחִיר)

בואי תרדמה / עפרה בן-עמי

  • 127
  •  
  •  
  •  

בּוֹאִי תַּרְדֵּמָה עֲמֻקָּה
חֲיִי בְּתוֹכִי
מַלְּאִי אוֹתִי בָּךְ
וְנִתְאַחֵד בְּעֹנֶג פּוֹעֵם
עַד נִשְׁקֹט לְתוֹךְ שַׁלְוַת כַּפִּיּוֹת.
וּבְחִלּוּפֵי אַשְׁמֹרֶת הִשָּׁאֲרִי עִמִּי
אַל תִּמְסְרִי אוֹתִי לִשְׂמִיכַת חֲלוֹמוֹת מְחֹרֶרֶת.

ניקוד: נורית ויס

לאתי שלי / איתן קלינסקי

  • 127
  •  
  •  
  •  

תַּרְדֵּמָה לֹא נָפְלָה עָלַי
צֵלָע לֹא נִלְקְחָה מִמֶּנִּי
בַּשָּׂר לֹא נִסְגַּר תַּחְתֶּנָּה
לִבְנוֹת לִי אוֹתָךְ לְצִדִּי
וְאִתָּךְ לַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת הַזְּמַנִּים
שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנִים יַחַד
כְּשֶׁאַתְּ הַפּוֹרֶסֶת כַּנְפֵי בִּטָּחוֹן
נוֹשְׂאוֹת בְּחֵיקָן שֶׁמֶשׁ מַצְהִילָה
מִפָּנֶיהָ תָּמִיד הֶעָבִים נָסוֹגוּ
גַּם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ כְּבָר פּוֹסְעִים-מְדַדִּים
בְּעוֹלָם שֶׁנַּעֲשָׂה סְבִיבֵנוּ קָטָן מִיּוֹם לְיוֹם.
 
שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנִים אִתָּךְ
סְבִיבֵךְ רוּחוֹת חַטְּפוּ פְּרָחִים
סוּפוֹת עָשָׁן הִשִּׁילוּ פְּרִיחוֹת
חֲלִיפוֹת יְקוּם הֵעִיבוּ שָׁמַיִם
אֲבָל לֹא יָכְלוּ לְהָעִיב עַל אֲרֶשֶׁת זַהֲבֵךְ
גַּם שֶׁאַתְּ וַאֲנִי תּוֹהִים-בּוֹהִים
בַּמַּסְלוּל הַהוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם.
 
שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנִים אִתָּךְ
שׂוֹחֶקֶת עַל חֲלוֹמוֹת
חוֹלֶמֶת חֲלוֹמוֹת שְׁאוּלִים
מִסּוֹפְרִים וּמְשׁוֹרְרִים –
מַאֲמִינָה בָּאָדָם וּבַשִּׁירִים שֶׁעוֹד
"יִשְּׁאוּ שָׁלוֹם וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם"
גַּם כְּשֶׁהָעֵינַיִם בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה שֶׁנּוֹתְרָה
כְּבָר הִתְכַּסּוּ בְּדֹק שֶׁל עֲרָפֶל.
 
אֵתִּי, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ

ניקוד: ענת קוריאל

ירושה / תמי קויפמן

  • 127
  •  
  •  
  •  

אֲנִי מַנִּיחָה אֶת גּוּפִי עַל
הַכֻּרְסָה הַיְּחִידָה שֶׁיָּרַשְׁתִּי.
סַבְתָּא פְלוֹרָה עֲדַיִן כָּאן,
רֵיחַ יַסְמִין שָׁבוּי בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ
וּמְרַכֵּךְ אֶת תַּלְתַּלַּי הַסּוֹרְרִים.
בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, הַמִּשְׁקָל שֶׁלִּי
מְבַסֵּס אֶת עַצְמוֹ בַּחֲרִיצִים שֶׁבֵּין
הַתְּפָרִים

ניקוד: ענת קוריאל

* / ⁨תמרה חלוצי

  • 127
  •  
  •  
  •  

טֶבַע שֵׁנִי
יַעֲרוֹת-גֶּשֶׁם שֶׁל הִזְדַּקְּקוּת
מְצִיצִים בָּךְ מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַבֹּקֶר,
אַתְּ נוֹתֶרֶת לְבַדֵּךְ, בֵּינָתַיִם,
לְחַפֵּשׂ אֶת הַקּוֹל הַמֻּכָּר
לְהִתְרַסֵּק לְתוֹכוֹ,
אֶת פְּעִימוֹת-הַנְּשִׁימָה הַקְּטַנּוֹת, הַקְּפוּצוֹת,
שֶׁיֶּחֱצוּ אֶת הַלַּיְלָה לִשְׁנַיִם –
חֲצִי לְךָ,
חֲצִי לְיַלְדָּה שֶׁהָיִיתְ.
יְעָרוֹת-עַד שֶׁל כְּמִיהָה
לֹא מְחַכִּים שֶׁתִּגְדְּלִי.
 
שָׁנִים אַחַר כָּךְ –
כֶּלֶב.
מְכַשְׁכֵּשׁ אַהֲבָה לְחַיַּיִךְ
כָּל הַכְּאֵבִים מִתְאַחִים בְּפַרְוָה הַסְּמִיכָה.
אַתְּ מַבִּיטָה בְּפָנָיו
הַמַּתְאִימוֹת לְכַף יָדֵךְ
כְּמוֹ נוֹעֲדוּ לָךְ.
אַתְּ מַרְגִּישָׁה בַּשִּׂמְחָה
הַמַּחְבֶּרֶת אֶת תָּוֵי פָּנָיו
נָעָה מִכַּף יָדֵךְ
אֶל קָצֶה רֹאשֵׁךְ.
אַתְּ מַבִּיטָה בְּעֵינֵי הַכּוֹכָב שֶׁלּוֹ,
מוֹצֵאת מְנוּחָה בִּשְׁתִיקָתוֹ הַחַמָּה.
כַּמָּה הָיִיתְ רוֹצָה לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ –
פָּשׁוּט.