ארכיון הקטגוריה: שירה

בעומק יש / עדנה ויג

  • 127
  •  
  •  
  •  

בָּעֹמֶק יֵשׁ לָךְ עֶצֶב רַב.
אַתְּ מִתְאַמֶּצֶת לִשְׂמֹחַ
לְכַסּוֹת עָלָיו
וְלִשְׁכֹּחַ.
עַתָּה – שַׁנִּי אֶת נְקֻדַּת הַהִסְתַּכְּלוּת:
בָּעֹמֶק יֵשׁ שִׂמְחָה רַבָּה
שֶׁלֹּא הֻרְשְׁתָה לַעֲלוֹת
וּלְהִתְגַּלּוֹת.
מֵעָלֶיהָ נֶעֶרְמָה הָעַצְבוּת,
שִׁכְבָה עָבָה הִצְטַבְּרָה
עַד שֶׁנִּדְמֶה
שֶׁהִיא בַּבָּסִיס וּבָעֹמֶק
וְשֶׁהָיָה לָךְ קָשֶׁה וְרַע.
לִמְּדוּךְ לִהְיוֹת רְצִינִית,
אֲפִלּוּ טִפָּה מֶלַנְכּוֹלִית.
שָׁכְחוּ אֵיךְ לִשְׂמֹחַ,
אָסְרוּ אֶת הַצְּחוֹק.
לַמְּדִי אֶת עַצְמֵךְ – בְּכָל הַכֹּחַ,
קִבְעִי זֹאת כְּלֶחֶם חֹק.

ניקוד: יאיר בן־חור

* / יעל רוזנולד

  • 127
  •  
  •  
  •  

וְנַגִּיד יֵשׁ מָרָק.
אוֹ אוּלַי זֶה
נָזִיד.
וְהֻקְדַּר עַד בְּלִי דַּי,
עַד כִּי לֹא נִתָּן
לְזַהוֹת רְכִיבָיו,
וְכָל הַטְּעָמִים מִתְעַרְבְּבִים.
וּבְתוֹךְ אֵלֶּה,
צָף לִפְעָמִים
אֵיזֶה גֶּזֶר זִכָּרוֹן.
לִכְאוֹרָה,
בָּנָלִי. כִּי מָה אַתְּ נִלְהֶבֶת מִגֶּזֶר?
אֲבָל אֲנִי
בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁהוּא שָׁם.

ניקוד: יאיר בן־חור

* / שי קאופמן

  • 127
  •  
  •  
  •  

כְּשֶׁהַגַּעְגּוּעַ אֵלַיִךְ מְנוֹפֵף בְּכַנְפֵי פַּרְפָּרִים
אֲנִי שׁוּב רוֹאֶה עַל גַּבָּם אֶת עֵינַיִךְ הַגְּדוֹלוֹת.
אֶת הַפֶּחָמִים שֶׁבְּמֶשֶׁךְ לֵילוֹת רַבִּים מִדַּי
יָצְאוּ לָצוּד מְכַשֵּׁפוֹת בְּלִבִּי,
עִצְמִי עֵינַיִם עַכְשָׁו יְקִּירָתִי,
שְׁנִי אֶת הַנֶּצֵחַ בְּגַעְגּוּעַ שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר,
וּתְנִי לַפַּרְפָּרִים הַצְּהֻבִּים לָעוּף
כְּמוֹ הָיוּ הַנִּיצוֹצוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל אַהֲבָתֵנוּ.

ניקוד: יאיר בן־חור

משוררת / עומר ברקמן

  • 127
  •  
  •  
  •  

פַּעַם הִתְאַהַבְתִּי בִּמְשׁוֹרֶרֶת
וְהִיא שִׂחֲקָה בִּי כְּמוֹ בְּמִלָּה כְּנוּעָה
חַסְרַת צוּרָה וְחַסְרַת מִשְׁקָל
הָיָה פִּזְמוֹן חוֹזֵר אֲבָל שׁוּם בַּיִת לַחְזֹר אֵלָיו
הַמִּלִּים שֶׁלִּי הָפְכוּ שֶׁלָּהּ
וּמַה שֶּׁהָיָה לָהּ לָתֵת לִי זֹאת רַק שְׁתִיקָה.
בְּסוֹף הַהַקְרָאָה הִיא יָרְדָה וְחִבְּקָה אוֹתִי
נֶאֱחַזְנוּ זֶה בָּזוֹ אוּלַי דַּקָּה
יָדַעְתִּי שֶׁצָּרִיךְ זֶה בָּזֶה
אֲבָל כָּכָה זֶה הָיָה
עַל כָּל פָּנִים
אַף אֶחָד לֹא הִסְתַּכֵּל
הַקּוֹל שֶׁלָּהּ נִשְׁאַר עַל הַבָּמָה
אֲבָל כַּף יָדִי הִקְשִׁיבָה לְכָל שְׁרִיר בְּגַבָּהּ
אַתְּ הַמְשׁוֹרֶרֶת הָאֲהוּבָה עָלַי, לָחַשְׁתִּי
וְהִיא לֹא אָמְרָה מִלָּה.

ניקוד: יאיר בן־חור

פרח פתאום / לי שיר

  • 127
  •  
  •  
  •  

אַתֶּם שָׁרָשִׁים שְׁחֹרִים
וְרָעים וַאֲנִי
פֶּרַח לָבָן
יְפֵהפֶה
הִיא צוֹעֶקֶת
לְתוֹךְ סֶלוּלָרִי מְיֻשָּׁן
מִבְּלִי לִרְאוֹת
שֶׁעוֹמֶדֶת בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס לְבַדָּהּ
שׁוֹמַעַת הַכֹּל
אֲנִי עֵדָה
כִּי זוֹ הַמִּתְרַחֶקֶת

לְאִטָּהּ

בְּמִכְנָסַיִם שְׁחֹרִים וְטִי שֶׁרְט כְּאִלּוּ
עוֹדֶנָּה אַחַת הַנְּעָרוֹת
בְּשֵׂעָר קָצָר אָסוּף לְקוּקִיּוֹת
רְקִיעַ נַצְנַצִּים סְגֻלִּים
מָרַח בְּרִשּׂוּל
מֵעַל עֵינֶיהָ הַכֵּהוֹת
כֻּלָּהּ צֶלֶם אִשָּׁה
קְטַנָּה וּדְשֵׁנָה
גּוֹרֶרֶת עֶגְלַת קְנִיּוֹת מְסֹרֶגֶת
עֲמוּסַת שַׂקִּיּוֹת
מִתְיַפַּחַת כְּבוּשָׁה
הִיא פֶּרַח לָבָן
יְפֵהפֶה
שִׁירַת מְצוֹא כְּלִילַת יֹפִי.

וְלָכֶם שֹׁרָשִׁים שְׁחֹרִים
וְרָעִים וְאָזְנַיִם
עֲרֵלוֹת.

ניקוד: יאיר בן־חור

התבוננות / רונן בלומברג

  • 127
  •  
  •  
  •  
 
הִתְבּוֹנַנְתִּי פְּנִימָה וְרָאִיתִי
אֶת יַם הַצַּעַר וְהַדְּמָעוֹת
הוֹפֵךְ בְּגַלָּיו צוּקִים אֵיתָנִים
לָעֲצָמוֹת אֲבָנִים.
רָאִיתִי אֶת הַתִּקְוָה
זוֹרַחַת כָּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ
וְשׁוֹקַעַת כְּאַכְזָבָה כָּל עֶרֶב.
וּשְׁמֵי הַלַּיְלָה מְאִירִים בְּאַהֲבָה וְחֹפֶשׁ
בְּמֶרְחַק שְׁנוֹת אוֹר בִּלְתִּי נִתָּנִים לְמִמּוּשׁ
וְאוֹרָם מוֹצִיא מִדַּעְתָּם אֶת הַבְּרִיּוֹת.
רָאִיתִי אֶת הַיְעָרוֹת
נִשְׂרָפִים בְּאֵשׁ שֶׁל כַּעַס וְזַעַם
הַמַּשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ אֲדָמָה חֲרוּכָה.
אֶת שֶׁלֶג הַפַּחַד הַלָּבָן
מַקְפִּיא וְשׂוֹרֵף אֶת הַחַיִּים
פָּנָיו חִוְּרִים וְגוּפוֹ מִפְלֶצֶת.
רָאִיתִי אֶת הַבּוּשָׁה הַמִּתְחַבֵּאת בָּאֲדָמָה
מְנַסָּה שׁוּב וָשׁוּב לִקְבֹּר אֶת עַצְמָהּ
וְאוֹכְלֵי הַנְּבֵלוֹת לוֹעֲגִים לָהּ סְבִיבָהּ.
אֶת שִׁלְטוֹן הַגַּאֲוָה וְהַיְהִירוּת
וְאֶת מְשָׁרְתָם הָעַרְמוּמִי וְהַבּוֹגְדָנִי
הוֹלְכִים לְאַט וּבוֹחֲנִים בַּהֲנָאָה
צִבְאוֹת שְׁלָדִים וּכְלֵי נֶשֶׁק שְׁבוּרִים
וְהַיּוֹעֲצִים נוֹעָצִים כֵּיצַד לְהָבִיא עוֹד מִלְחָמָה.
רָאִיתִי אִכָּרִים אֶבְיוֹנִים
עֲמֵלִים לְגַדֵּל לֶחֶם לְמַעַן יַלְדֵיהֶם
וּקְצִיר הַתְּבוּאָה נִלְקָח כְּמַס הַמַּמְלָכוֹת.
רָאִיתִי הַכֹּל מִמְּעוֹף צִפּוֹר
מַעְלָה גָּבוֹהַּ בַּשָּׁמַיִם
כֵּיצַד הַכֹּל מִתְהַפֵּךְ וּמִתְאַזֵּן
נִשְׁפְּךָ וְאֵינוֹ מִתְמַלֵּא
נִשְׂרָף וְאֵינוֹ כָּלֶה
טוֹב וְרַע כְּלוּאִים בַּזְּמַן.

ניקוד: יאיר בן־חור

רוח / עילית שייר

  • 127
  •  
  •  
  •  
 
הָרוּחַ הִזְכִּירָה לִי שֶׁאֲנִי מְרִירָה
כְּבָר שָׁכַחְתִּי
עַד כַּמָּה הָרוּחַ הַזֹּאת קָרָה
עַד כַּמָּה הִיא אֵינָהּ מַתִּירָה
עָלִים יְבֵשִׁים, גּוּף יָבֵש
אַהֲבָה.
עַד כַּמָּה הִיא קוֹלֶפֶת
עַד כַּמָּה הִיא חוֹשֶׂפֶת
מַה שֶּׁחַי
מַה שֶּׁמֵּת
מַה שֶּׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

שני שירים / דן אלבו

  • 127
  •  
  •  
  •  
 

מתוך נימוס

קוֹרֶה וּמִישֶׁהוּ
מַסְבִּיר לְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵינְךָ בָּטוּחַ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת מֵבִין
וּמִתּוֹךְ נִימוּס
אַתָּה מַאֲזִין לְדִבְרֵי הֶבֶל בִּרְצִינוּת גְּמוּרָה.
 

לא לומר דבר

לֹא אַחַת
חַיֵּינוּ תְּלוּיִים בַּנְּכוֹנוּת לְהַחֲרִישׁ,
לֹא לוֹמַר דָּבָר
וכָל שֶׁנּוֹתָר בְּיָדֵינוּ
הוּא לְשַׁלֵּחַ מַבָּט זוֹעֵף,
מָלֵא זַעַם וּרְווּי אַכְזָבָה לְעֵבֶר בֶּן שִׂיחֵנוּ.

חשוון תשפ"א, ירושלים

ניקוד: יאיר בן־חור

שזיפי סנטה רוזה / שושנה קרבסי

  • 127
  •  
  •  
  •  
 
מִי שֶׁלֹּא טָעַם שְׁזִיפֵי סַנְטָה רוֹזָה
רָצוּי בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת עַל רִצְפַּת סוּמְסוּם קְרִירָה
לֹא טָעַם טַעֲמוֹ שֶׁל קַיִץ נֶקְטָרִינִי מִיָּמָיו.
אוֹח….סַנְטָה רוֹזָה וּשְׁזִיפֶיהָ,
מְחֻצְּפֵי שְׂפָתַיִם
כְּתַגְרָנִיּוֹת בַּשּׁוּק.
 
הַדּוֹר הַזֶּה אֵינוֹ בָּקִיא בְּהִלְכוֹת סַנְטָה רוֹזָה
נִבְהָל מִנֶּתֶז עָסִיס הַנִּגָּר תַּחַת הַחֻלְצָה,
לֹא מֵבִין בְּרִבָּה מַאֲדִימָה
הַמְרַקֶּדֶת לְאִטָּהּ בְּסִיר אֶמַיְל
לֹא קוֹרֵא עֲתִידוֹת בִּבְהִיָּה בֶּחָלָל
לְאַחַר כּוֹסִית שֶׁל שְׁכַר שְׁזִיפִים
שֶׁהֻטְמַן בְּמַעֲמַקִּים אַפְלוּלִיִּים
עַד לִהְיוֹתוֹ שִׁיר הַלֵּל
לִיפִי אִשָּׁה.
 
הַדּוֹר הַזֶּה אֵינוֹ מִתְעַכֵּב אֵצֶל הַדּוּכָן שֶׁל סַנְטָה רוֹזָה,
נִדְרָשִׁים לוֹ טְעָמִים חֲזָקִים
כְּדֵי לָבוֹא אֶל סִפּוּק טְעָמָיו.
 
יָכֹלְתָּ לַחֲשֹׁב שֶׁזֶּהוּ שִׁיר הַלֵּל
לִשְׁזִיפֵי סַנְטָה רוֹזָה, וְזֶה נָכוֹן,
אַךְ זֶהוּ גַּם שִׁיר עַל דּוֹר־דּוֹר וּטְעָמָיו,
דּוֹר־דּוֹר וְהַחְמָצוֹתָיו,
בְּעֵת הַדְּהִירָה קָדִימָה
עַל הַסּוּסִים הַגְּדוֹלִים.
 
זֶהוּ שִׁיר צְבִיטָה בַּלֵּב,
אֲנָחָה, כְּדֶרֶךְ הַזְּקֵנִים
אֲשֶׁר אֵינָם מְבִינִים
"שֶׁכָּכָה? לַחֲלֹף עַל פָּנָיו הַבּוֹהֲקִים שֶׁל דּוּכַן סַנְטָה רוֹזָה?"
"אָח…..מִי שֶׁלֹּא טַעַם שְׁזִיפֵי סַנְטָה רוֹזָה…"

ניקוד: יאיר בן־חור

ליל נישואיו / רחל בכר

  • 127
  •  
  •  
  •  
 

6.10.2020

כָּל הַחֲנֻיּוֹת בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית
הִקְדִּימוּ לְהַבְרִיחַ דַּלְתוֹתֵיהֶן
אֵין עוֹבְרִים
שָׁבִים אַיִן
רַק אֲנִי וּכְאֵבִי
נִשְׁעָנִים עַל זְרוֹעוֹת
צֶמֶד חַבְרוֹתַי.
בְּחִיר לִבִּי
נִשָּׂא הַלַּיְלָה
לְאַחַת, לֹא
יְכוֹלָה לַעֲצֹר
אֶת הַחֹשֶׁךְ מִסָּבִיב.

ניקוד: יאיר בן־חור