ארכיון הקטגוריה: שירה

הדובי / ענת קוריאל

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
אֶת כָּל תְּקוּפַת הַמִּלְחָמָה הַהִיא
הֶעֱבַרְתִּי צָמוּד לַדֻּבִּי שֶׁלִּי.
מִמִּסְתּוֹר לְמִסְתּוֹר נָדַדְתִּי אִתּוֹ
הֶאֱמַנְתִּי שֶׁבִּזְמַן הַשֵּׁנָה
אֲנִי מִתְחַבֵּא בְּבִטְנוֹ,
מִתְגַּלְגֵּל בְּתוֹךְ הָאָרִיג הַצַּמְרִי
וְנֶאֱחָז בְּחִשּׁוּק פְּנִימִי תּוֹמֵךְ.
  
וּבִפְנִים הָיָה חָשׁוּךְ, רַךְ וְעוֹטֵף,
אֲנִי בְּתוֹךְ גּוּף עָגֹל מִכָּל צְדָדָיו
תּוֹאֵם אֶת מִדּוֹתַי,
הָעוֹלָם שֶׁלִּי הָיָה חֲלוֹם אָרוּג מִבַּד מְשֻׁבָּח
לְלֹא שֵׂעָר כָּתוּשׁ.
  
מִחוּץ לַבֶּטֶן הָרֹעַ הָפַךְ לְטַרְפּוֹ שֶׁל הַדֻּבִּי,
חַיַּת הַמִּלְחָמָה שֶׁלִּי לָמְדָה לְלַטֵּשׁ נֶשֶׁק
וְלִפְרֹשׂ רִשְׁתוֹת מוֹקְשִׁים.
לַיְלָה־לַיְלָה חִכִּיתִי בְּתוֹכָהּ
שֶׁתִּגְמֹר אֶת מְלַאכְתָּהּ.

ניקוד: יאיר בן־חור

חששתי / מג'ד גנאיים

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
חָשַׁשְׁתִּי
לִכְתֹּב,
אָז
הִתְרַגַּלְתִּי
לִכְתֹּב
בְּדֶרֶךְ
אֲנָכִית
זֹאת
חוֹשֵׁשׁ
שֶׁמִּישֶׁהוּ
יַפְסִיק
לִקְרֹא
בִּגְלַל
שִׁעְמוּמוֹ
מֵאֹרֶךְ
הַמִּשְׁפָּטִים
וְאָז הִתְחַלְתִּי לְשַׁנּוֹת
אֶת זֶה לְאַט־לְאַט
וּמִלּוֹתַי הִתְחִילוּ לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר וְיוֹתֵר
עַד שֶׁהִצְלַחְתִּי לְהַשְׁלִים מִשְׁפָּט אָרֹךְ וּמְסֻדָּר כָּזֶה בֵּן עֶשֶׂר מִלִּים…
וְאָז בַּסּוֹף הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַהִשָּׁאֵר עִם מִי שֶׁהוֹפְכִים אֶת הַחַיִּים לִפְשׁוּטִים יותֵר،
עִם אֵלֶּה שֶׁאִתָּם אָנוּ לֹא זְקוּקִים לְמַאֲמָץ רַב כְּדֵי שֶׁהֵם יְקַבְּלוּ אוֹתָנוּ,
עִם אֵלֶּה שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתָנוּ לְלֹא סִבּוֹת…
מִישֶׁאוֹהֵבאוֹתְךָיִקְרָאאֶתמַהשֶּׁאַתָּהכּוֹתֵבגַּםאִםהַמִּלִּיםתְּקוּעוֹתזוֹלְיַדזוֹ,,
מי שׁאוהב אותך יקרא לך גם ללֹא ניקוד … מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתְךָ יִקְרָא לְךָ גַּם אִם לֹא תְּכְתֹּב.

ניקוד: יאיר בן־חור

שיר לאחותי/ איריס אליה כהן

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
בְּזִכְרוֹנִי
נוֹלַדְנוּ אָז
בְּבֶטֶן הַיַּבֶּשֶׁת הַגְּדוֹלָה
שָׁכַבְנוּ גַּב אֶל גַּב
אוֹ
חֵיק אֶל חֵיק
שׁוֹק עַל יָרֵךְ
דְּבוּקָה שֶׁל דָּם, בָּשָׂר
וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה
 
הַצִּפּוֹרִים כִּיסוּנוּ טֶפַח בַּד
טְפָחַיִם אוֹר, גַּם הָאֲוִיר
הָיָה לָנוּ חֻלְצָה
 
סוּמוֹת חִכִּינוּ לָאֵלָה
לְמַרְגְּלוֹת עֲצֵי הַקִּנָּמוֹן וְהָעֻזְרָד
שְׁתִי נְמֵרוֹת שְׁחֹרוֹת
הָיוּ לָנוּ לְאִמָּהוֹת
וְלֹא חָלָב בָּכִינוּ
לֹא מֵי דְּבַשׁ
לֹא צִיר שְׁקֵדִים
דָּבָר רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן
בִּקַּשְׁנוּ
דַּף וְעִפָּרוֹן
 
*
בְּזִכְרוֹנִי
גּוּפֵנוּ הַפָּעוּט אָפוּף שִׁירָה
כִּקְטֹרֶת אֵשׁ בִּסְגֹּר הַמְּעָרָה
וּשְׁתֵּינוּ מְשַׂחֲקוֹת עַל רַחֲבַת הַטִּיט
הָעֲשׂוּיָה מִמּוֹץ וּבֹץ
שַׁבְּצִי-נָא
הֲבָרָה לַהֲבָרָה
 
*
בְּזִכְרוֹנִי
אַתְּ וַאֲנִי
בְּסַארִי מֶשִׁי רַךְ, נִכְרַך
עַל מֹתֶן, יְשוּבוֹת
עַל כֵּס בְּאֵר
אוֹ בֶּחָצֵר
אַחֲרֵי טְבִילָה
בְּעוֹר עֵירֹם, חָלָק
 
אֲנִי נוֹתֶנֶת לָךְ קָצֶה שֶׁל אוֹת
אַתְּ מַנִּיחָה בְּכַף יָדִי
מִלָּה
 
הַיַּתּוּשִׁוֹת שׁוֹתוֹת לְחַיִּים דָּם
מִזְּרוֹעוֹתֵינוּ גַּם
גַּחְלִילִיות
דּוֹלְקוֹת אַחֲרֵינוּ
עַד לְשֶׁפֶךְ הַנָּהָר
 
*
בְּזִכְרוֹנִי
אֲנַחְנוּ יְלָדוֹת
נֶאֱחָזוֹת בַּעֲנָפִים כִּפְרִי
בָּשֵׁל, תְּלוּיוֹת כְּעָגִילי פְּנִינָה
עַל תְּנוּךְ הָעֵשֶׂב
כְּמוֹ הַלְּבָנָה
אֲנַחְנוּ מְחַפְּשׂוֹת
עִם בּוֹא הָעֶרֶב
אֶת צִדֵּנוּ הַמּוּאָר
 
*
בְּזִכְרוֹנִי
אֲנַחְנוּ נְעָרוֹת
צוֹחֲקוֹת כְּשִׁכּוֹרוֹת
מִסִּפּוּרִי-זִמָּה
שֶׁאַף אֶחָד עֲדַיִן
לֹא סִפֵּר,
וּמִתְלַבְּטוֹת: כְּדַאי אוֹ לֹא כְּדַאי?
בּוֹדוֹת שְׁקָרִים, זוּטוֹת
וַאֲמִתּוֹת, נָשִׁים כְּרוּיוֹת
לְלַחַשׁ סוֹד הַיַּיִן
לְעָסִיס הַמַּנְגּוֹ,
מְהוּמַת הַצַּ'אי
 
*
שׁוּב אַפְּרִיל בַּסַּף
אַלְפַּיִם וְעֶשְׂרִים
דּוֹמֶה שֶׁהָעוֹלָם
נִגַּף
נָסוֹג אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ
אֲנַחְנוּ בַּחֲזִית הַהֲזָיָה
ֹ 
פִּתְאוֹם גַּם תֵּל אָבִיב שֶׁלָּךְ
הִיא עִיר בְּלִי עִיר
הִיא עִיר
בַּהֲרָקָה
 
וְגַם אֶצְלִי
הָר הַכַּרְמֶל
סָגוּר וּמְסֻגָּר
הָאוֹר נָשִׁיר
הַבֹּקֶר מַחְשִׁיךְ מֻקְדָּם
וּבַמִּרְפֶּסֶת
מֶזֶג הָאֲוִיר נָמוּךְ
 
וְקַר. אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה
לְהִתְרַכֵּז, לֹא מַצְלִיחָה
לִכְתֹּב
צִיָּה
 
הַמַּחְשָׁבוֹת עָפוֹת
וְלֹא רוֹצוֹת לַחֲזֹר
 
(אֵין פֶּלֶא,
כָּכָה זֶה
כְּשֶׁהָרֹאשׁ
הוּא קֵן הַקּוּקִיָּה.)
 
*
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי
(וְגַם אוֹתָךְ):
כַּמָּה כְּבִיסוֹת עוֹשָׂה, לְדַעְתֵּךְ, אִשָּׁה
בִּזְמַן מָצוֹר? (וְכַמָּה עוּגִיּוֹת
וְלַחְמָנִיּוֹת זֵיתִים)
הַאִם הוֹרֵינוּ זַ"ל עֲדַיִן נִפְגָּשִׁים?
אִם כֵּן, כָּל כַּמָּה זְמַן?
הַאִם הַגַּעְגּוּעַ הוּא מַצַּב צְבִירָה
מוּצָק? אִם כֵּן, הַאִם הוּא מִתְפּוֹרֵר
בִּזְמַן עָתִיד?
הַאִם "הַיּוֹם שֶׁאַחֲרַי" עָשׂוּי לָבוֹא
מְעַט לִפְנֵי?
וַאֲחוֹתִי
וּבְכֵן,
 
מָתַי אַתְּ בָּאָה לְהַצִּיל אוֹתִי?

אהבה בימי קורונה / גליה שכטר

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
עַכְשָׁו אַתְּ
אוּלַי עַכְשָׁו צִפּוֹר
אוּלַי עַכְשָׁו רַעַד כְּנָפַיִךְ
דּוֹלֵק וּמוֹלִיךְ בִּי אֶת עוֹרֵךְ
אֲנִי נִשְׁמַעַת לְהוֹרְאוֹת הַבִּידוּד
וְאַתְּ לוֹבֶשֶׁת מַדִּים וְשׁוֹמֶרֶת עַל הַקָּהָל שֶׁרָץ בָּרְחוֹבוֹת
מְסֻכָּן עַכְשָׁו לְכֻלָּנוּ
אֲנַחְנוּ נִרְתָּמִים לַדְּבָרִים
הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת.
מַנִּיחִים אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה
וּמַקְשִׁיבִים לְרַעַד הַלֵּב
צִפּוֹר אַחַת שֶׁלּוֹקַחַת אוֹתִי
כְּבָר שְׁנַיִם לְמַסָּעָהּ
כַּמָּה אֲנִי יוֹדַעַת עָלַיִךְ, עַל מַסָּעֵךְ,
כַּמָּה אֲנִי רוֹתֶמֶת אֶת חַיַּי לִכְנָפַיִךְ
הָרוֹעֲדוֹת…
בַּזְּמַן הַמְסֻכָּן הַזֶּה כְּשֶׁהַמַּדָּע נִרְתָּם
לְחַלֵּץ אֶת הָאֱנוֹשׁוּת מֵהַנְּגִיף
בַּזְּמַן הַמְסֻכָּן הַזֶּה שֶׁחַיַּת יַעַר קְטַנָּה
הָפְכָה לְמַאֲכָל לַחִזּוּק הָאוֹן הַגַּבְרִי
וְהֵפִיצָה מַגֵּפָה קָשָׁה בָּעוֹלָם
בַּזְּמַן הַזֶּה אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ
אֲנִי לֹא נֶגֶד חִזּוּק הָאוֹן הַגַּבְרִי
אוּלָם בְּאוֹתִיּוֹת קִדּוּשׁ לְבָנָה אֲנִי מְצַיֶּרֶת לִי אוֹתָךְ
אֲנִי שְׁלֵמָה בָּךְ
גַּם אֲנִי וְגַם הַצִּפֳּרִים הַנּוֹדְדוֹת יוֹדְעוֹת
יֵשׁ רַק סִימָן אֶחָד
אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ כָּאן וְעַכְשָׁו
כְּשֶׁאַתְּ בִּמְכוֹנַת הַהַנְשָׁמָה שֶׁלָּךְ
אֲנִי בָּאָה לְהָבִיא לָךְ חַמְצָן
אֲנִי בָּאָה לִדְחֹף אֶת עֶגְלַת הָאֱנוֹשׁוּת לַעֲצֹר אֶת סְפִירַת הַמֵּתִים
יַחַד אִתָּךְ לְהִלָּחֵם וּלְחַלֵּץ אוֹתָהּ מִבְּדִידוּתָהּ.

ניקוד: יאיר בן־חור

קו הפרדה / רני רוזנטל

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
מַבָּט בְּזוּג מְשַׁלֵּב יָדַיִם לֹא מַצְרִיךְ
הִתְיַחֲסוּת לַקַּו הַמַּפְרִיד בֵּין שָׁחֹר לְלָבָן
הַכֹּחַ שֶׁשִּׁלֵּב אֶת יְדֵיהֶם
לֹא מְחֻיָּב לְהֶסְבֵּרִים וְלֹא מוֹדֶה
בְּקַו הַפְרָדָה
מַפְתִּיעַ הַדִּמְיוֹן לַשִּׂנְאָה שֶׁנִּזּוֹנָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל
מִמַּה שֶּׁדּוֹחָה הָאַהֲבָה,
בַּאֲדִישׁוּתָהּ הָעִקְבִית לְהֶסְבֵּרִים וּלְקַו מַפְרִיד
לְדֻגְמָה בֵּין מִעוּט כְּלָלִי לִמְקוֹמִי
שֶׁמְּשֻׁכְנָע: אֲנִי שַׁיָּךְ, זֶה לֹא נוֹגֵעַ לִי

ניקוד: יאיר בן־חור

ארבעה שירים / גרגורי גורדון

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
בלדה לבת הים
 
בֵּיתֵךְ הוּא עֹמֶק הָאוֹקְיָנוֹס וְעֵינַיִךְ הַגְּדוֹלוֹת בְּצֶבַע מַאֲדִים‪.‬
נְשִׁיקָתֵךְ הִיא נֹפֶת חֲבַצְּלוֹת הַחוֹף וְחִבּוּקַיִךְ הֵם גַּלִּים וְרֻדִּים‪.‬
תַּגִּידִי לִי מַַה לַּעֲשׂוֹת הֲרֵי אֵינִי בֶּן יָם, אֲנִי אֲפִלּוּ לֹא מַלָּח‪.‬
תַּגִּידִי לִי מַה לַּעֲשׂוֹת כִּי רַב הַשֹּׁנִי, רַב הַשֹּׁנִי וְהַחֵן שֶׁלָּךְ‪.‬
הֲלֹא הַיָּם הָאֵימְתָנִי מַפְרִיד אוֹתִי לְעוֹלָמִים מִמֵּךְ, מִן הַמַּגָּע‪.‬
אֲנִי נִדּוֹן לִטְבֹּעַ בָּרִצְפָּה, לִדְפֹּק רֹאשִׁי בַּקִּיר כְּמוֹ מְשֻׁגָּע‪.
‬
 
 
על ידיעה וחוסר מעש
 
‪ ‬עַצְמִי כּוֹזֵב רוֹצֶה לְהִשְׁתַּלֵּט
עַל הָעַצְמִי הָאֲמִתִּי‪,‬
הַמְּצִיאוּת הַחִיצוֹנִית דּוֹפֶקֶת
עַל הַדֶּלֶת הַפְּנִימִית‪;‬
 
מֵידָע שָׁגוּי מַתְחִיל לְהִקָּלֵט
וּמְאַיֵּם בַּעֲשׂוֹתִי
לְמִישֶׁהוּ אַחֵר בְּשֶׁקֶט
וּבַסּוֹף גַּם לְהַצְמִית‪;‬
 
נִקְרֵאתִי לְטַפֵּל בַּאֲחֵרִים‪,‬
אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי נִקְרָא
לִשְׁמֹעַ אֶת הֵדֵי הַנְּשָׁרִים
וְאֶת קוֹלוֹת הָאַזְהָרָה‪;‬
‪   ‬
הַסּוֹף קָרֵב בְּלִי הוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת‪,‬
חֹמֶר מְאַבֵּד עֶרְכּוֹ‪.‬
עַכְשָׁו הַזְּמַן לָקוּם מִן הַתַּרְדֶּמֶת
שֶׁהָיִיתִי בָּהּ עַד כֹּה‪.‬
 
 
 בדידות
  
הַזְּמַן מִתְנַקֵּז לְחֹר הַנִּקּוּז בַּכִּיּוֹר
בִּמְעַרְבֹּלֶת שֶׁל מַיִם עֲכוּרִים
לְאַחַר שְׁטִיפַת הַיָּדַיִם הָעֲכוּרוֹת
מֵהַמַּעֲשִׂים הָעֲכוּרִים‪;‬
הַחֶדֶר הַגָּדוֹל בּוֹלֵעַ אֶת הָאָדָם הַקָּטָן‪,‬
הַמַּיִם מַטְבִּיעִים אֶת הַנֶּפֶשׁ‪,‬
עֵץ נוֹפֵל לְבַדּוֹ בַּיַּעַר‪,‬
וְאֵין שׁוֹמֵעַ‪.
‬
 
 
*
 ‪ ‬
הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הוּא נוֹגֵעַ בָּךְ
כְּמוֹ גַּרְזֶן בָּעֵץ‪.‬
הוּא גּוֹזֵם אֶת עֲנָפַיִךְ‪,‬
הוּא מְבַתֵּר אֶת גִּזְעֵךְ‪,‬
הוּא עוֹקֵר אוֹתָךְ מֵהָאֲדָמָה‪.‬
אֲבָל מָה עֵצִים יוֹדְעִים עַל הַגַּרְזֶן‪,‬
לָעֵצִים אֵין עֵינַיִם‪.‬

ניקוד: יאיר בן־חור

לאי־תפארת / רונית ליברמנש

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
הִתְפָּרְקוּת
מַפֹּלֶת נְפִילָה
קְרִיסָה הִתְמוֹטְטוּת
תֶּמֶט –
שֶׁל הַסּוֹצְיָאלִי
שֶׁל הַדֶּמוֹקְרָטִי
שֶׁל צֶלֶם הָאֱנוֹשׁ
תֶּמֶט הָרֵאוֹת
הַסּוֹפָנִי
בְּהִתְרוֹקְנָן לְאִטָּן מֵחַמְצָן
מֻדְלָקוֹת בְּדַלֶּקֶת דּוּ־צְדָדִית
שֶׁל דָּרֵי וְדָרוֹת הַבָּתִּים הַלֹּא
מוּגָנִים
שֶׁנָּמַקּוּ בְּגַפָּם בְּחַדְרֵיהֶם
הַמּוּגָפִים
מִפְּאַת הַמַּגֵּפָה –
מִפְּאַת הַחֶבְרָה המפררת
הַנִּכְתֶּשֶׁת הַמְעוּכָה
הָאֲטוּמָה הֶעָרְלָה
("הֵם בְּנֵי שְׁמוֹנִים אוֹ תִּשְׁעִים שֶׁיָּמוּתוּ כְּבָר/
עַל הַזַּיִן שֶׁלִּי קוֹרוֹנָה –
מָה אִתִּי? אֲנִי אֲנִי אֲנִי צָעִיר וּמֻבְטָל שֶׁיֵּחָנְקוּ
כְּבָר אֲנִי רָץ כָּעֵת וְרוֹקֵק עַל הַמִּדְרָכוֹת כִּי בָּא
לִי – שֶׁיָּמוּתוּ כְּבָר") –
סָחוּ כּוֹתְבִים בַּמֶּדְיָה הָאַ־חֶבְרָתִית,
תֶּמֶט הַהִזְדַּהוּת שֶׁל הוֹרִים עִם מוֹרוֹתֵיהֶם
שֶׁל צֶאֱצָאֵיהֶם
תֶּמֶט הַסּוֹלִידָרִיּוּת הַחֶבְרָתִית
הָאֶמְפַּתְיָה
הָעַרְבוּת הַהֲדָדִית –

”וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן“
(בראשית י"ט/כ"ח)

ניקוד: יאיר בן־חור

אמרו / גיא חצרוני

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
"שִׁמְרוּ עַל הַמּוֹלֶדֶת", אָמְרוּ,
וְרַצְתֶּם אֶל הָאֵשׁ;
"הֱיוּ לָנוּ חוֹמַת מָגֵן", אָמְרוּ,
וְאַתֶּם אֲהַבְתֶּם אוֹתָנוּ וְנִשְׁמַעְתֶּם לַצַּו.
וְעַכְשָׁו נִדּוֹנּוּ לְחַיִּים שֶׁל שְׁכוֹל וְאָבְדָן
נִדּוֹנּוּ לִבְכּוֹת אַחֲרֵיכֶם,
נִדּוֹנּוּ לִשְׁאֹל: מַדּוּעַ, הַאִם זֶה הָיָה הֶכְרֵחִי
הַאִם שָׁמַרְנוּ עֲלֵיכֶם מַסְפִּיק
הַאִם הִבְטַחְנוּ שֶׁכָּל זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת נָחוּץ
לִפְנֵי שֶׁנָּתַנּוּ לָכֶם לָרוּץ לְשָׁם
וְלַחְזֹר רַק אֶל זִכְרוֹנְנוּ

ניקוד: יאיר בן־חור

לא יודעות / אלון אלטרס

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
אִמִּי לֹא יָדְעָה אֶת שְׂפָתִי
בִּתִּי לֹא לָמְדָה אֶת לְשׁוֹנִי
בְּאַשְׁמָתִי אֲנִי מוֹדָה,
בְּחֵטְא הַמִּלִּים הַזֶּה,
וְכָעֵת אֲנִי אוֹמֵר לָהּ,
יַלְדָּתִי,
לִמְדִי אֲרָמִית,
יָבוֹא יוֹם,
שֶׁהוּא מִחוּץ לִזְמַן,
רֶגַע שֶׁל אִי־חַיִּים,
וּבוֹ תִּזְדַּקְּקִי לַמִּלִּים הָעַתִּיקוֹת הַלָּלוּ,
הַמְלַוּוֹת אֶת הָאָדָם
אֶל מָקוֹם שֶׁל אַהֲבָה גְּדוֹלָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

עורב מאוהב / ניקולא יוזגוף אורבך

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
עוֹרֵב מְאֹהָב
כָּבוּל לִשְׁחוֹר כְּנָפָיו וּלְמַכְאוֹבָיו.
אָזוּק לִבְדִידוּתוֹ עַל עָנָף עֵץ בְּהַר מְרֻחָק
מְעֻרְסָל בְּנַדְנֵדַת שָׁמַיִם אֲפֵלִים וְקוֹדְרִים
כְּגוֹזָל הַיּוֹנֵק מִשָּׁדֵי הַמָּוֶת.
הֲתֵדַע כְּאֵבוֹ, בְּקוֹרְאוֹ אֵלֶיךָ קְרִיאַת מָוֶת עַזָּה?
הֲתֵדַע שֶׁזָּעַק אֶת שְׁמוֹת אֲהוּבוֹ בְּכָל לְשׁוֹנוֹתָיו שֶׁל הַלַּיְלָה
וְחִפְּשׁוֹ בְּכָל בּוֹר קֶבֶר פָּתוּחַ,
קוֹל חַיָּיו.