* / חיה סדן

  • 90
  •  
  •  
  •  

* / חיה סדן

לוּ הָיוּ לִי יוֹתֵר אֶפְשָׁרֻיּוֹת
הָיִיתִי בּוֹחֶרֶת לִנְסֹעַ לַסּוּפֶּר
לִקְנוֹת לִי דְּבָרִים מְתוּקִים כְּמוֹ פֵּרוֹת קַיִץ
וְלָשִׁיר כָּל הַדֶּרֶךְ לְעַצְמִי
חַיָּה לֶוִי אַתְּ בְּהֶחְלֵט רְאוּיָה לָאַהֲבָה

כָּל הָעוֹלָם הוּא הַמִּטָּה הַזּוּגִית שֶׁלִּי
וְעָלֶיהָ אֲנִי קוֹרֵאת וְכוֹתֶבֶת לְעַצְמִי
חַיָּה לֶוִי – אַתְּ בְּהֶחְלֵט רְאוּיָה לָאַהֲבָה

שירה של חיה סדן, העלה בנו, הקוראות, חיוך, משום שהוא חוגג את הנשיות מבלי להתנצל. ובה בעת ההרעפה העצמית הזו נובעת כנראה מהלך רוח פגיע, מנזקקות ומצורך בחיזוקים עצמיים

12 thoughts on “* / חיה סדן

  1. נילי אמיר-סגל

    קראתי את התגובות הרבות וחזרתי שוב אל השיר עצמו. אבל עולה השאלה: האם חיה לוי היא אכן חיה סדן? שבהחלט ראויה לאהבה רבה…..ולהערכה בזכות ישירותו ופשטותו של השיר כולו.

  2. זיוה גל

    אנחנו חולמים תמיד על מה שאנחנו לא יכולים להשיג
    "לוּ הָיוּ לִי יוֹתֵר אֶפְשָׁרֻיּוֹת"
    [על משקל: "לו הייתי רוטשילד"]

    ובנוסף אנחנו רוצים תמיד להיות כבר שם ולא כאן
    וכך לא ממצים את ההווה, את החיים

    לכן השורה הזאת אירונית כל כך:
    "הָיִיתִי בּוֹחֶרֶת לִנְסֹעַ לַסּוּפֶּר

    כך בא השיר והופך את הקערה על פיה:
    "כָּל הָעוֹלָם הוּא הַמִּטָּה הַזּוּגִית שֶׁלִּי"

    נהדר. נהניתי. ואם קראתי ונהניתי כשאני עם שפעת
    (לא חזירה אל דאגה) עצומה החוויה שבעתיים
    תודה.

  3. דוד אדלר

    קודם לקריאת השיר האזנתי לתוכנית על המופע "הו אליאס אליאס", מופע מהנה מאוד הכולל לקט נהדר של מערכונים וקטעים ממחזותיו של חנוך לוין, המועלים על הבמה ברגישות ובתזמון מפליאים. גם כשהאזנתי שוב בהנאה מעט פחותה, אך מספקת, למקצת מהקטעים עלתה בי שוב המחשבה איך יכולה ה"ישירות" הבוטה שלא עברה "עיבוד", עידון או ריחוק אמנותיים כביכול, להיות בכ"ז בעלת ערך אמנותי עמוק כ"כ (גם אם מבדר).

    כך גם לגבי השיר. למרות ישירותו ופשטותו של ה"מה" חשתי שבשל "האיך" (גם אם לא פשוט ואולי גם לא כדאי לנמק מדוע) שיש לשיר זה ערך אמנותי ניכר.

  4. חגית בת-אליעזר

    השיר מוכר לי – ודאי לא מהספר "אכלתי פרחים" שיצא בשנת 2014 בהוצאת "ספרי עתון77", אז כנראה חיה סדן פרסמה אותו בדף facebook שלה. לקרוא שיר מוכר – כמו לפגוש מכר ותיק ברחוב שהיחסים אתו פתורים וזכורים לטוב. והנה אני רואה דבר-מה חדש לעצמי בשיר: משתי השורות הלפני אחרונות בשני הבתים שהן מקבילות ותואמות:
    וְלָשִׁיר כָּל הַדֶּרֶךְ לְעַצְמִי
    וְעָלֶיהָ אֲנִי קוֹרֵאת וְכוֹתֶבֶת לְעַצְמִי
    אפשר להסיק בשמץ-קריצה שמדובר בקריאה וכתיבה של שירים.

    1. ציפי

      אהבתי את השיר.

      מסכימה עם חגית בעניין השירה.
      מול האפשרויות המוגבלות של זוגיות ואהבה שמוצגות בבית הראשון שמצטמצמות ל"סופר", נפרש בבית השני עולם שלם של אפשרויות רחבות בכתיבה וקריאת שירים.

להגיב על יורם סלבסט לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *