בושת / רות נצר

  •  
  •  
  •  
  •  

בושת / רות נצר

לוֹגֶמֶת לְאִטִּי
מִגְּבִיעַ יַיִן אָדֹם
בְּעוֹדִי קוֹרֵאת בִּשְׁמוּאֵל ב'
אֵיךְ קוֹצְצִים אֶת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם
שֶׁל כּוֹרְתֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל אִישׁ-בֹּשֶׁת.
אֵיךְ רֹעַ רוֹצֵחַ רֹעַ
בִּשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ
מְשׁוֹרֵר תְּהִלִּים.

משהו מהשניות בדמותו של דוד המלך, המשורר והמנהיג האלים, דבק בדמותה של המשוררת, המתענגת על יין אדום ועל תיאור תנכ"י עשיר ואכזרי.

8 thoughts on “בושת / רות נצר

  1. יפעת

    אכן שיר נוגע. נתפסתי במעגליות שבו, מחשבות על עצמי, עצמינו והעולם, על ההדהוד וההשפעות ההדדיות.
    תודה.

  2. אורי נוה

    ישר כח אחותי
    חבל שלא השתתפת בסמינר אבות ומייסדים
    על "תקופת המלוכה משאול עד מלכים ג'"
    בו השתתפה יוכי ברנדס ודברה על ספרה
    מלכים ג'

  3. זיוה גל

    אכן צריך לשתות יין ולהשתכר כדי לא להיות מודעים לרוע מאז ומעולם.
    מאז ומעולם רוע שולט בעולם ותרתי משמע.

    גביע יין אדום כסמל לדם ולגלימת מלכות – רק בעזרתם ניתן לצפות:
    "אֵיךְ קוֹצְצִים אֶת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם
    שֶׁל כּוֹרְתֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל אִישׁ-בֹּשֶׁת.
    אֵיךְ רֹעַ רוֹצֵחַ רֹעַ"

    תודה.

  4. ד"ר עודד ניב (נימקובסקי)

    אכן דוד היה האנרכיסט והטרוריסט האולטימטיבי, ועוד מלך!!! אבל גם איש אמיץ, בעל תושייה, מוזיקאי ומשורר. הוא אולי מטפורה לכולנו, בני האדם – שיכולים לאהוב וליצור, אבל גם להרוג ולהרוס . זו אולי גדולתם של עורכי התנ"ך שהכירו במורכבות האנושית של האדם – מפשוט ועד מלך. השיר של רות נצר מתמצת, לטעמי, את עומק הסוגיה.

  5. איתן.

    תודה למשוררת על השיר. אני מוצא לנכון להתייחס להערת המערכת. אינני מוצא שניות בדמותו של דוד. אני מוצא בו את רוצח שר צבאו הנאמן לאחר שכפה עצמו על רעייתו.
    הוא זה שעומד מאחורי הפקודה לרצוח שבעה ילדים חפים מפשע, ילדי רעייתו הראשונה וילדי רצפה בת איה. ילדים רכים, שעלולים היו להיות בעתיד פוטנציאל של אופוזיציה לדוד, ניתנו לידי הגבעונים שיעקדו אותם.
    דוד הוא זה שחונק את עולמה של מיכל ביחס מחפיר שיש בו כתם של כפיות תודה על כל מה שעשתה להצלת חייו.
    דוד נושא על גבו את כתם מעשה בת שבע ובכך אבדה לו הסמכות האבהית כלפי בנו אמנון, כשהוא אינו מגיב כמלך עת בנו אונס את אחותו, שהיא גם בתו של המלך.
    לא אאריך ברשימת המעשים האפלים של אדם, שלמרבה הצער, זכה למקום כבוד בתרבותנו, בשיר המושר בבתי הספר של ילדינו – "דוד מלך ישראל, חי…חי… וקיים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *