* / לאה צבי (דובז'ינסקי)
בִּזְנוּתֵךְ,
תַּחַת אוֹר נוּרָה חִוֵּר,
פּוֹתַחַת רוֹכְסָן, חוֹלֶצֶת,
מַפְשִׁילָה, נַפְשֵׁךְ הָעֲיֵפָה,
יֵשׁ וְתַגִּישִׁי חִנָּם אֵין כָּסֶף
זוֹנָה שֶׁל שִׁירִים,
שׁוֹבֶרֶת שׁוּרוֹת,
גּוֹמֶרֶת עַל שֻׁלְחָן
בְּגוּף דּוֹאֵב,
רוֹכֶסֶת רוֹכְסָן,
שׁוֹמֶטֶת גּוּפֵךְ, נִשְׁמֶטֶת נַפְשֵׁךְ,
מִסְתַּגֶּפֶת מֵחָדָשׁ
אֶל תּוֹךְ עַצְמֵךְ.
הקבלת מעשה היצירה וחשיפתה לקהל, למעשה זנותי שסופו "הסתגפות מחדש" בתוך גבולות ה"אני". הזונה, בניגוד למשוררת, מקבלת תשלום על שירותיה, אך שתיהן חוות אותן תחושות של עליבות וריקנות.
ברצוני להודות לאתר ליריקה על פרסום השיר.
אני רוצה להודות לכל אחת ואחד על התגובות, אני מודה שלא היה לי קל לפרסם את השיר והתגובות ריגשו אותי , מי שמכיר אותי ואת כתיבתי יודע שאני לרוב "כותבת" אותי .
תודה
לאה צבי (דובז'ינסקי)
שיר חזק , עוצמתי, מטלטל במידה רבה. כפי שלאה מציינת "זוֹנָה שֶׁל שִׁירִים", השיר חושף לקוראים את תחושותיה בעצם הכתיבה. יחד עם זאת הוא מסתיר כל כך הרבה מתוך צנעה אישית ופרטית, מטמין עמוק דברים רבים – את רגשות הכותבת ולבטיה, את הכאב הכרוך בעצם הכתיבה והחשיפה הלא קלה בפרסום.
המציאות מוכרת לכולנו,
אין לנו האומץ להודות במה שמוכר לנו מהתמודדויות שלנו.
אני מחבק בחום את התעוזה ואת עוצמת הביטוי הכן והכואב של הכותבת..
שיר קשה מאד, כמעט קשה מדי השאלה היא מה זנותי עצם הכתיבה? כל כתיבה? גם כתיבה למגרה? או אולי קריאה בפרהסיה, בפני קהל מאזינים וצופים בלבד, שהרי קשה לראות איזו זנות עלולה להתרחש בין אדם לבין עצמו. אם רק הקריאה הפומבית היא הזנותית אפשר וצריך היה הדבר להיאמר. ועדיין ההשוואה קשה כי מה יניע כותבת שאינה רוצה לעסוק בזנות, בוודאי ללא אתנן, מה יניע כותבת כזו לקרוא את שירתה בפני ציבור? האפשר שדי לה אתנן מחיאות הכפיים? הכותבת ללא ספק, מיטיבה להתבטא אך יש בלבי ספק אם ירדה עמוק מספיק לבארות הדימוי בו בחרה, נראה לי שבבארות הלל
ו יש עוד עניינים לבאר.
שיר מעולה, הדימויים הרגישות העומק.
הדימוי של הרוכסן מעולה , כי אז אפשר בקלות ורב פעמי לעשות זאת.
פשוט גדול.
יש בך את הכלים והיכולת להפיק גדולות ונצורות.
נהדר, נהדר, נהדר.
כמו דוד, תוהה מה הגורם לבחירת "הרעיון", אבל התוצאה יפהפייה, אז מה אכפת?
aשיר מזעזע ומעורר מחשבה. קובי וינר מזרע
אמירה מיוחדת במינה.אוהב את הקשר בין זנות לשירה.
אמירה יפה ומיוחדת במינה על השירה
שיר יפה, חריג, מעניין. מעניין אם נובע מתחושה אותנטית אותה הוא מבקש לשקף או נובע מחיפוש ומציאת "רעיון" לשיר עם פוטנציאל אטרקטיבי-פרובוקוטיבי. ואולי אסור בשירה לשאול שאלות ממן זה? ולמרות שאסור – מעניין.
לאה יקרה, השירים שלך מצמררים אותי בכל פעם מחדש. להפשיל את הבגד, כדימוי להפשלת הנפש העייפה, זה פשוט נפלא.
פשוט נפלא!
שיר צובט
קשה לי ההקבלה
לעיתים אחרי ה"גמירה"
תחושת זילות
אין
העדר
בשיר
אישית
אני
אחרת
אולי זנות
אהבתי את ההקבלה בין זנות לשירה. למרות הביטוי הבוטה זו הקבלה מעניינת ו…כואבת.
שיר מדהים , חזק ומטלטל