* / נועה לקס
הַכַּלְבָּה
מְיַלֶּלֶת כְּמוֹ קוּמְקוּם יָשָׁן
שֶׁעוֹמֵד עַל הַגָּז,
בְּבֵיתִי הַגַּז נִדְלָק
רַק אִם מְסוֹבְבִים נָכוֹן וְחָזָק.
הָיִיתִי רוֹצָה לְחַבֵּק בֵּין יָדַי
תַּבְשִׁיל מֵזִין וְחַם,
בִּמְקוֹם זֶה אֲנִי מְחַבֶּקֶת
זָנָב בֵּין רַגְלַיִם.
ניקוד: יאיר בן־חור
לפעמים מעריכים אהבה רק לאחר שזו מסתיימת, כולל אהבה מהסוג הכלבי. כלבתה של הדוברת מייללת "כמו קומקום ישן", הכיריים ישנים ודפוקים ואינם מפיקים תבשיל חם. ללא ספק, כמיהה לזוגיות מנחמת.
מקסים. שיר נוגע ומעורר הזדהות במיוחד אם יש בבית חיית מחמד…
השיר נגע בי מאוד, אהבתי את הדימוי ….הכלבה מיללת כמו קומקום ישן….תיאור נוגה של מצב…..גם אני קראתי מספר פעמים ובכל פעם אהבתי יותר. תודה
בלי לשים לב קראתי את השיר אולי עשר פעמים וכל פעם הגעתי למקום קצת יותר עמוק של הבנה. ממש אהבתי. שירים כאלה מוכיחים עד כמה כתיבת שירה היא אמנות.
כמה שזה אותנתי ויפה. תודה על הפרסום