שירה

תחתיו באלכסון / זיוה גל

תחתיו באלכסון / זיוה גל

קִיר א עוֹמֵד לִפֹּל
אֲנִי עוֹמֶדֶת תַּחְתָּיו הוּא נִשְׁעָן עָלַי וּמְסַפֵּר לִי מֵהִרְהוּרֵי לִבּוֹ.
יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת לַקִּירוֹת הָאֲחֵרִים קִיר ב קִיר ג וְכָל אֵלֶּה שֶׁסוֹגְרִים
 
בְּצוּרָה הַנְדָּסִית בֶּאֱמֶת מוּזָר שֶׁלּא צָעַדְתִּי לִקְרָאתָם בִּמְהִירוּת
אֲבָל הוּא הִרְעִים בְּקוֹלוֹ וְאַחַר כָּך נֶעְצַב בְּמוּזִיקָה
סְדוּקָה וְרַצְתִּי לִקְרָאתוֹ לִפְנֵי שֶׁקָּרַס
וְעַכְשָׁו אֲנִי תַּחְתָּיו בַּאֲלַכְסוֹן תּוֹמֶכֶת בּוֹ שֶׁלּא יִפּוֹל
עָלַי אוֹ עַל מִי שֶׁיִּהְיֶה בְּקִרְבַת מָקוֹם.

ניקוד: יאיר בן־חור

ניתן להתייחס לשיר כאל משל, כשהקירות (במקום חיות) מייצגים טיפוסים שונים של בני אדם. ובניגוד לאימרות הידועות: "דבר אל הקיר", או "דבר אל העצים ואל האבנים", כאן הדוברת מתוודעת להרהורי לבו של הקיר ומושפעת מהם.

12 תגובות

  • רחל בכר

    אלטרואיזם מובהק ונטייה להקרבה העצמית למען הזולת מכמירי לב.
    המוסיקה הסדוקה כהדהוד לנטייה דומה גם של קיר ב או ג או שניהם יחדיו.
    הצורה ההנדסית כניגוד מובהק בין הרגש לשכל הישר,,,
    כל אלה ועוד נותנים לשיר את העומק והרצון לצלול ולקרוא אותו שוב ושוב, לקלף את השכבות ולהתענג.
    יופי של שיר.

  • עמירם לורד

    כשקירות בית הכלא קורסים כמו גברים, חיילים, המנסים לכבוש את העמדה של האויב בפסגת ההר, דומה שבית הכלא נפרץ ונראה שמים, חופש, אבל לא. הקירות, כמו גברים, קורסים עלינו!!! ואנחנו במקום למות, ולצאת לחופשי מהיסורים שלנו – קבורים חיים מתחת לקירות, עומדים, ותומכים, כמו איוב. כמו שמשון, כמו עומדים במבחנים אין סופיים של האל. השיר נותן תחושה איומה של חוסר מוצא מהיאוש. תחושה שאין מקום בכלל ליוזמה ולבחירה. כאילו היאוש נגזר משמים. אך יחד עם זאת תחושה של משגל יצרי עם החורבן.

  • טל.מ

    כמה אפשר לשאת על הגב משקל כה כבד? הקריסה בלתי נמנעת. שיר טוב ומכאיב

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    שיר חזק עשיר בדימויים , ניתן לפרש מספר פרושים לשיר, תודה על השיר !

  • לאה נרפז

    יחסי הגומלין בין הקיר העומד לקרוס לבין הדוברת אלה יחסי גומלין מובהקים. אם הדוברת תזוז הקיר יקרוס אבל הוא יקרוס עליה ויתרסק. לכן הקיר חייב להאחז בדוברת והדוברת בקיר ולהותיר מרווח אלכסוני לאויר לנשימה. זה מזכיר לי נישואין גרועים שששלא ניתן לפרק כי אחד מהששותפים יקרוס או שניהם. למרות הנסיונות של הכותבת להקטין את הטרגדיה, השיר אכן טרגי וחזק מאוד.

  • זיוה גל

    לאה צבי (דובז'ינסקי) רק רציתי להבהיר, אם מותר, שמטאפורה הוא סוג של דימוי
    וכאן בשיר יש מטאפורה מרכזית אחת לאורכו של השיר והשיר בנוי עליה.
    לאה צבי (דובז'ינסקי) המון תודה לקריאה, למחשבה ולהתייחסות

    זיוה

  • זיוה גל

    * היא סוג של דימוי – טעות שלי
    ואם כבר נכנסתי ל-שם הטעות ארחיב

    לאה נרפז תודה מקרב לב לקריאה היצירתית שלך.
    במיוחד התפעלתי משתי השורות הראשונות של התייחסותך שהן כל כך פילוסופיות, מדויקות, פיוטיות, ומאירות עיניים.
    למרות שאני לא אוהבת בלשון המעטה שמציינים "את השורה הזאת אהבתי במיוחד" לא נותר לי אלא
    להתנצל – כי שורות אלה הכניסו אותי למציאות שירית מנקודת ראות מרבדת ומרתקת.

    עפרה קליגר תודה מאוד שקראת והתייחסת, מעריכה זאת

    טל מ. תודה על המיקוד, תודה על ההערכה שהבעת, תודה על הרגש שהצפת כלפי המציאות השירית,
    בתגובתך. כך לפחות חשתי אני.

    רחל בכר,
    מאוד אהבתי את כניסתך המיוחדת לשיר ומאופן הסיור הרציני והמעמיק
    שערכת בו. המון תודות

    עמירם לורד,
    לקחת את השיר לכיוון שונה ועם זאת עדיין יש נקודות נגיעה
    בין הכיוונים. מודה מאוד להתייחסותך ולחיבור בין העולמות שיצרת.

    מאוד שמחה שהקוראים כאן כולם אמנם נתנו פירושים שונים או דומים
    אך בהחלט לא זהים. יחד עם זאת הקריאה בשיר תמיד מחוברת לכתוב וזה מה שחשוב

    ולעורכות ענת קוריאל ולרונית ליברמנש מ-עבר לתודות שקשה להקיפן
    אוהבת מאוד את הגישה שלכן במבוא לשיר ולעיבויו על ידי משמעויות נלוות.
    חשבתי על עניין ה"משל" שלקח אותי לאמצעי אמנותי דומה בהקשר לשיר
    אולי לחפצים שמאפיינים יחסים בין דמויות

    תודה לכולם על הארות חשובות.

    • אראל חמוטל

      שיר נוגע ללב, מטפורה על החיים והבחירות שלנו, כך אני רואה את זה ונאמנות לבחירות.

  • גילית חומסקי

    שיר נהדר.

    תיאור מופשט-מדויק של תחושת קריסה ביי-פרוקסי מעוררת הזדהות.

    תודה עליו

השאר תגובה